עח, ב

בחי' התפעלות תשוקה לקירוב כלל מאחר שכבר נתקרב והגיע לדבר שחפץ אלא אדרבה יתבטל ההתפעלות והתשוקה לגמרי מצד עוצם בחי' הביטול כל עצמותו והיינו בחי' ראי' דחכמה שהוא כח מ"ה22 ביטול לאין אלקי בבחי' ראי' מקרוב כמו משה שאמר ונחנו מה23 כמ"ש בו וירא ראשית24 כו' כידוע וזהו דמשה שושבינא דמלכא להמשיך גלוי אא"ס מגבוה לנמוך שזהו בחי' השוב שאחר הרצוא דבינה וכמ"ש ואחרי האש קול דממה דקה בחי' ביטול במציאות דתמן קאתי מלכא בעצמו אבל אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא25 להעלות לנש"י מלמטה למעלה בבחי' התפעלות דרצוא דבינה שזהו בחי' או"ח ואח"כ נמשך בחי' החסדים דאו"י דמשה מלמעלה למטה וגובר על בחי' או"ח דרצוא והוא בחי' המשכות גלוי אא"ס במוה"ע מגבוה לנמוך בבחי' ראיה מקרוב שזהו בחי' שוב בבחי' ביטול דחכמה שגובר על רצוא דבינה עד שלא יסתעף מזה שום יניקה לחיצונים כלל כמ"ש ימותו ולא בחכמה לפי שאין יניקה לחיצונים רק בבחי' יש ודבר מה והוא בהתפעלות דרצוא בשמיעה מרחוק אבל בחכמה בראיה מקרוב ממש אין להם מקום שם כלל (דתמן קאתי מלכא כמו קומה ה' ויפוצו26 כו') וזהו ההפר' בין ק"ש לשמ"ע דק"ש בשמיעה דבינה ע"כ נתפעל באהבת בכל נפשך בבחי' או"ח ובשמ"ע בחשאי הוא בביטול במציאות בכריעה בברוך שהוא בחי' קול דממה דקה דתמן קאתי מלכא כידוע וד"ל (וזהו שרחב"ד לא הפסיק בתפלתו27 אע"פ שנחש היה כרוך על עקבו לא הזיקו28 לפי שאין לנחש הקדמוני אחיזה בח"י ברכאן דצלותא29 שהוא בכח מ"ה דחכמה כנ"ל דחויא קטיר לרגלוהי דנוק'30 ומאן דקטל לחויא31 יהבין ליה ברתא דמלכא דא צלותא כו' אבל לענין מי שתורתו אומנתו נהפוך הוא שפטור מן התפלה וחייב בק"ש32 כר"י הנשיא שהיה קורא פסוק ראשון דק"ש33 משום דתורתו אומנתו34 היינו ג"כ בחי' פנימיות כח מ"ה דבחי' או"י דהיינו בחי' מ"ה דמשה שושבינא דמלכא כנ"ל ונכלל בזה בחי' או"י דח"י ברכאן דצלותא כי יש בכלל מאתים מנה35 ע"כ פטור מן התפלה אבל חייב בק"ש להיות בבחי' רצוא דאו"ח תחלה ואח"כ והיו הדברים כו' ודברת בם36 כו' דאו"י יגבר על או"ח וד"ל) והנה בחי' רו"ש דאו"ח ואו"י דחו"ב הנ"ל הוא הנקרא ג"כ בשם מ"ן ומ"ד כידוע דכל או"ח הוא בחי' העלאת מ"ן וכל או"י שיורד מגבוה לנמוך הוא בחי' המשכת מ"ד וידוע דהמ"ד מברר למ"ן37 כמו בזווג דכר ונוקבא כו' והיינו בחי' שוב שאחר הרצוא שמברר לרצוא שנקרא מ"ן ובירור זה נקרא בירור שני כי בירור הראשון הוא בחי' הרצוא דאו"ח עצמו שעולה ומתברר מלמטה למעלה ואח"כ נתברר המ"ן דאו"ח בירור שני מן המ"ד כו':

(מט) וביאור כל זה הנה יש להקדים תחלה בענין הבירורים דרפ"ח ניצוצין38 שנפלו בשבה"כ מה ענינם דהנה ידוע בשורש כללות ענין הבירורים שכל עיקר השבירה היה רק כדי שיהיה העלאה ובירור אח"כ לרפ"ח ניצוצין כדי שמזה יהיה עונג גדול ונפלא בעצמות המאציל יותר מכל התענוגים העליונים שבעצמותו עד שמחמת העלאת מ"ן דרפ"ח כו' יתעורר לבא מהעלם העצמות ממש לגלוי למטה בתוס' אור רב בקו"ח דאבי"ע שלא הי'


22) דחכמה שהוא כח מ"ה: זהר (רע"מ) צו כח, א. לד, א. ראה הנסמן לעיל י, א.

23) ונחנו מה: בשלח טז, ז. ח.

24) וירא ראשית: ברכה לג, כא. ראה גם לעיל מד, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

25) אהרן. . דמטרוניתא: ראה זהר (רע"מ) ויקרא כ, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטו וע' שמ.

26) קומה ה' ויפוצו: בהעלותך י, לה.

27) שרחב"ד לא הפסיק בתפלתו: ראה תוספתא ברכות פ"ג ה"כ. ירושלמי שם פ"ה ה"א. ברכות לג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' מא. וש"נ. קונטרסים ע' שפה. וש"נ.

28) לא הזיקו: ראה ירושלמי שם. רש"י ברכות שם ד"ה ומת הערוד. תו"ח ויצא קעח, ג.

29) בח"י ברכאן דצלותא: זהר בראשית כו, א. ברכות כח, ב.

30) דחוי' קטיר לרגלוהי דנוק': ראה ת"ז תכ"ו (עב, א). ראה גם תו"ח ויצא שם ובהערה 40. שע"ת עד, ב.

31) ומאן דקטל לחויא: ראה ת"ז סתי"ג (כט, ב). תכ"א (מג, א). תז"ח (צט, ד).

32) מי שתורתו. . בק"ש: שבת יא, א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה סק"ו ס"ד. הל' ת"ת פ"ד ס"ה. לקו"ש (אבות) כרך י"ז ע' 135 ואילך. ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפג. וש"נ.

33) כר"י הנשיא. . דק"ש: ראה ברכות יג, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' של.

34) כר"י. . דתורתו אומנתו: ראה פע"ח (שער הק"ש) ש"ח פ"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפה. וש"נ. שע"ת קג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

35) יש בכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א.

36) והיו הדברים. . ודברת בם: ואתחנן ו, ו. ז.

37) דהמ"ד מברר למ"ן: ראה פע"ח (שער התפלה) ש"א פ"ז. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תקמג ואילך. וש"נ.

38) דרפ"ח ניצוצין: נסמן לקמן קמ, ב.