פ, ב

יחשב שהרי סופו מוכיח שמיד יפנה לבו להיפוכו לסתור מה שהיה חושב בלבו כמו אמת בנפשו כו' ויכול להיות ג"כ להיפך שבעשותו הרע יתעורר אח"כ בתשוב' לשוב אל ה' לתורה ותפלה ולעזוב רשעתו וחוזר מיד לסורו וכענין רשעים מלאים חרטות5 כו' ששב ומתחרט וחוזר לסורו וחוזר ומתחרט כו' וכל זה רק מצד בחי' גודל עוצם התערובות טו"ר שבנפשו' הרשעי' ע"כ לפעמים יגבר הטוב ולפעמים יגבר הרע בכל פרטי חלקיו כו' (וז"ש אליהו עד מתי אתם פוסחי'6 כו' וכמ"ש במ"א בענין בינוני' זו"ז שופטן7 ) ועד"ז אנו רואים תערוב' טו"ר בדקו' יותר אבל הוא ג"כ באותו אופן שמעורב טו"ר בתכלית כנ"ל והוא בענין ריבוי המ"ז בתפלה8 דהנה אנו רואים בעת התפלה גם בשעת הכושר שמכוין לבו בהתפעלות תשוקה בלב נכון מיד במעט רגע חולפת ועוברת ונופלים לו מ"ז רבות של כל דבר רע וטמא המטמא את הנפש שזה ג"כ תרתי דסתרי ב' הפכים ממש ברגע א' כנ"ל אלא שזהו בדקות יותר לכאורה כי אין זה בפועל רע רק במחשבה ולא ברצון באמת אך הנה באמת לא קרב זא"ז כלל אדרבה הן ב' הפכים מן הקצה כו' דהיינו שזה נק' תערובות טו"ר באמת בלי יפרדו לעולם יחדיו ישכנו תמיד ואינם סותרים זא"ז כלל והוא מה שמתפלל ולבו רחוק שמיד יעשה היפוכו ואינו מרגיש כלל כנ"ל וכנותן לעני ומביישו או להתייהר בלבד וכה"ג וזהו כמו דבר גוש המעורב טו"ר בתכלי' בעצם בכל חלקיו העצמיים מורגש הרע עם הטוב יחדיו כא' כו' אבל ענין המ"ז הנופל ממילא שלא ברצון דוקא בעת הכושר שיכשר לבו בעבודתו בתפלה כנ"ל זהו בא רק מסיבת פירוד התערובות טו"ר שבנפשו שיצאו הטו"ר מפורדים מדיבוקם יחד ע"כ יתעוררו החלקי רע לצא' בפ"ע והן המ"ז כו' שהרי בלא זמן תפלה אין התעוררו' בלבו למ"ז כאלה הגם שכבר היה לבו נמשך ומהרהר בהן אבל נשאר הרע גנוז בנפשו בתערובת בהעלם ובעת התגברותו לעלות בעבודה תמה שבלב אז דוקא יתעורר הרע הגנוז לצאת מהעלמו והן כל המ"ז מכל דבר רע שהיה טמון בלבו עד הנה שנופלים לו בעת כשרון לבו דוקא בתפל' וכשאין התעוררו' העבודה שבלב כלל וכלל בעת התפלה רק בפיו ושפתיו יכבד9 ולבו רחוק לגמרי אזי לא יפלו מ"ז כלל (רק שמעורב טו"ר בעצם וע"כ יכול לעשות היפוכו מיד אחר התפל' כנ"ל) והענין הוא עד"מ הידוע בקדרה של מים ותבשיל שמבשלים באש הרבה שע"י הבישול באש יבלבל וירתיח כל המים ובשר שבקדרה עד שעולה ויורד ברתיחה ובלבול גדול מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כמה פעמים רבות כו' ואז יפוררו ויפרדו כל החלקים שבבשר ותבשיל זה מזה דהיינו הטו"ר שבו יצאו מפורדים והיינו מה שהיה חלקי פסולת ורע במאכל יוצא לגלוי לחוץ וגם החלקי טוב שבו יוצאים לחוץ ומתבלבלין יחד וע"י הרתיח' ובישול זמן רב יותר יותר יצא כל חלקי הרע ופסולת ויתגלה יותר הטוב טעם שבמאכל ויהי' מאכל ותבשיל טוב למאכל אדם משא"כ בלא בישול באש כלל נשאר כל חלקי הפסולת ורע בהעלם בתערובת עצמי במאכל ואינו ראוי למאכל כלל כי הטוב שבו אינו טוב טעם כלל מצד התערובת רע שבו ונמצא הבישול עשה ענין הגלוי ופירוד התערוב'


5) רשעים מלאים חרטות: ראה גם לעיל מ, א ובהנסמן במ"מ לשם.

6) עד מתי אתם פוסחי': מלכים-א יח, כא. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שפ. תו"ח וישב רא, א. שמות נב, ב.

7) בינוני' זו"ז שופטן: ברכות סא, ב. ד"ח שער התפלה עז, ב.

8) ריבוי המ"ז בתפלה: ראה גם שע"ת מט, ד ובהנסמן במ"מ לשם.

9) בפיו ושפתיו יכבד: ע"פ ישעי' כט, יג.