פא, א

טו"ר שלא היה ניכר כלל קודם הבישול כו' והנמשל יובן בענין התפעלו' שלהבת האלקי מן ההתבוננות בתפלה בעבודה תמה ברשפי אש התשוקה שהוא כמו רתיח' המים בקדירה מן האש כנ"ל אז יפרדו חלקי הטו"ר שבנפש ויוצא הרע ופסולת בהבדלה לחוץ ולא שחפץ ברע זה אדרבה מרגישו ביותר ויותר יהיה לו למנגד לחפצו ורצונו הטוב ורואה בעצמו כל הרע שבו ויכאב לבו על זה להבדילו ולהרחיקו מה שאין כן בלא התפעלות בעבודה שבלב בתפלה לא ידע כי ברע הוא והי' צדיק בנפשו בלתי מרגיש כלל ע"כ יכול לימשך אחר הרע בפ"מ תומ"י וטח עיניו מראות כי בחושך ילך כו' וא"כ מובן שבשעת התפלה שהוא כמו הבישול נק' בירור גמור שמתברר הרע מן הטוב ונופל כל חלקי הגסות ופסולת ובזה יטהר לבו מכל סיג ופסולת שהי' גנוז ונעלם בנפשו עד הנה מתאות חומריות עוה"ז ולא הי' ניכר כלל ועתה יצא הרע מובדל ושב בתשוב' כי הרי חוזר ומתגבר בנפשו למאוס ברע זה שנפל בלבו וזהו שאמרו בזהר דשעת צלותא שעת קרבא1 וכמ"ש בחרבי ובקשתי2 כו' שזהו לנצח הרע העומד לנגדו בגילוי מטעם שיצא מן ההעלם לעמוד לנגד הטוב וא"כ זהו היפך גמור מתערובת טו"ר בעצם הנ"ל וד"ל אך הנה עדיין אין זה נק' בירור גמור לתכליתו וכמשל הבישול באש לקדירה שאע"פ שנפרדו כל חלקי הגסות והפסולת בפ"ע הרי הן עולין ויורדי' ברתיחת הבישול ולא ניכר בין טו"ר עד שתנוח הרתיחה לגמרי אז יפול כל הפסולת למטה והטוב שבתבשיל נשאר למעלה והן3 הפסולת הנדבק בשולי הקדרה שנק' ציקי קדירה כידוע והנה ידוע שכדי שיפרד ויפול הפסולת למטה בשולי הקדרה היינו אחר גמר בישול' דוקא שכ"ז שלא נתבשל כ"צ מבולבל הכל אע"פ שכבר יצא הטעם שבתבשיל אך לאחר גמר הבישול דוקא אז נותנים בקדרה מים יפים כדי להמתיקה כידוע וזהו עיקר גמר הבישול שבזה יבדל הטוב ויפול הרע והפסולת למטה ונעשה מתוקן וראוי למאכל כל צרכו משא"כ בלא נתינ' מים הללו שלא נמתק עדיין הרתיח' והבלבול כלל וד"ל והנמשל יובן מזה בענין בירור שני שאחר בירור הראשון הנ"ל דהנה הגם שכבר נפרדו כל חלקי הרע והפסולת שבנה"ב בעת כשרון לבבו עד שגובר הטוב על הרע ומנצחו אין זה נצוח גמור כי הרי חלק הרע חוזר ונעור בשעת התפלה כי גובר עוד חלק הרע לבלבלו ויפול במחשבות לא טובות למונעו מעבודתו כידוע רק שחוז' ומתגבר חלק הטוב בעבודת הלב ביגיעת הנפש עד שמואס בכל רצון זר זולת לה' לבדו ונעשה אצלו הסכם חזק בקבלת עומ"ש על כל היום והרי מ"מ לא יצא י"ח הבירור לתכליתו כי לא נתבער הרע מכל וכל אלא ישנו במציאותו עד שעול' גם הוא בעלו' הטוב לבלבלו כנ"ל וזהו כמשל הקדר' שבאש דגם שע"י הבישול כבר הוברר הפסול' לעצמו והטוב לעצמו מ"מ בעוד שהרתיחה בתקפה מתבלבל הכל כא' הפסולת עולה ויורד וכן הטוב והתמצית עולה ויורד מבלי היכר ביניהן כלל עד שתנוח הרתיחה לאחר גמר הבישול אז יתנו מים בקדרה להמתיקה זהו גמר הבירור שע"י הבישול כנ"ל כך הוא בשעת התפלה גם לאחר בישול


1) דשעת צלותא שעת קרבא: ראה זהר (רע"מ) פינחס רמג, א. ויחי רמ, ב. ת"ז תי"ג (כט, ב). הנסמן לעיל לז, א הערה בתפלה.

2) בחרבי ובקשתי: ויחי מח, כב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תפז. וש"נ.

3) והן: כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: וכן.