פב, ב

שנעשים מבולבלין בסדרן ומדרגתן (כמ"ש ביאור המאמר באריכות11 במ"א) עד דאתא דברא בימא שהוא המתק' חסדי' דמ"ד שנשקט הים מזעפו כו' עד שכל א' על מקומו יבא כו' כמו משל הנ"ל במים יפים בקדרה רותחת כמ"ד דדכורא שמשקיט רתיח' התשוקה דמ"ן דנוק' ועושה בירור שני כל א' על מקומו עד שהפסול' נדחה למטה לגמרי כו' כנ"ל וכך היה ממש סיבת בקיעת הים מפני ישראל לפי שישראל המה בשרשם מבחי' או"י דבחי' יושר דאור הזרוע לצ"ע שהוא בחי' מ"ה דאור אבא דאצי' כמ"ש כי אתה אבינו12 כידוע ע"כ נמתקו ונתבטלו בחי' הגבורות דים ששרשו בבחי' או"ח דעיגולים כנ"ל בחסדים דאו"י שנמשך מלמעלה למטה כמו מבחי' השוב דחכמה שנמשך על בחי' הרצוא וזהו לגוזר י"ס לגזרים והעביר ישראל דהיינו שנתן כח ועוז לישראל שיגברו על הגבורות דים וזהו לגוזר י"ס ע"י רוח קדים עזה כנ"ל כדי שיעברו ישראל לגבור על או"ח כו' ולכך חלקם לב' חסדים חסד הא' מה שגוזר בעצמו נגד י"ב שבטים וחסד הב' והעביר ישראל בתוכו להמתיקם כו' ואח"כ חסד הג' וניער פרעה כו' דהיינו מצד שבאו ישראל בים ונמתקו הגבורות די"ס ממילא נפלו כל חלקי הרע והפסולת למטה שלא יוכלו לעלות כלל ונופלים בתחתית המדריגה למטה מטה כך צללו כעופרת במים13 כו' (וזהו שאמר תחלה וברוח אפיך נערמו מים שהוא העלאת מ"ן דגלי הים בירור ראשון ונצבו כמו נד14 מפני ישראל בחי' או"י ואח"כ ונער פרעה כו' והוא מ"ש נשפת ברוחך15 להמתיק הגבורות צללו כעופרת כו') וזהו שאמר כד ארי' ואריותא16 קיימי ווי למאן דעבר בינייהו דזווג דמ"ד ומ"ן דארי' ראיה17 דחכמה18 קו ימין19 דחסדים כו' מבררים בירור שני שאז דוקא הסיגים נופלים למטה וע"כ יאבדו ויתפרדו כו' וד"ל:

ולהבין בתוס' ביאור טעם דגוזר י"ס קודם והעביר ישראל כו' דלכאורה לפי טעם הנ"ל עיקר בקיעת הים היה רק מפני משה וישראל כשעברו וכתיב ויט משה את ידו20 כו' אך מבואר למעלה21 בענין המאמר בכל מקום דאינון תלתא אינון ארבע כו' הענין מובן ע"פ הידוע בענין ד' בתים דתפילין22 שמוח הדעת נחלק לחו"ג ומהיכן בא כח המחלקו הוא מבחי' קוצא דשערי שמכה כו' והוא מה"ג דע"י וא"א ששרשו בה"ג דרוח קדים עזה שבקע הי"ס כנ"ל וביאור הענין הנה ידוע דמוח הדעת כולל חו"ג23 וענין חו"ג זה היינו מה שיש בשכל להטות כלפי זכות זהו בחי' חסד שבחו"ב ומה שיש בשכל להטו' כלפי דין וחוב זהו בחי' גבורו' שבחו"ב והדעת כוללם יחד שהרי יש בכח הדעת להטות לזכות או לחוב ע"כ נקרא דעת נוטה24 שהוא המכריע לזכות או לחוב כמו ב"ש אוסרים ששכלם מטה כלפי חוב וב"ה מתירי'25 ששכלם מטה כלפי זכות וחסד וא"כ הדעת אין זה מוח שלישי רק שכולל חו"ג הללו ולמה נקרא מוח הדעת בשם בפני עצמו אלא צריך לומר דגם שהשכל עצמו יש בו לזכות ולחוב ואין כאן אלא ב' גם במוח הדעת הכוללם אבל בחי' הטיי' זו להטות כלפי א' מהן אם לזכות או לחוב זהו כח מיוחד בפ"ע ששרשו בא מלמעלה מחו"ג דחו"ב בהכרח שהרי מאין יש כח בדעת זה להטות כלפי חסד ולא כלפי דין או להיפך זהו כקו המשקולת


11) ביאור המאמר באריכות: ראה ביאוה"ז בשלח מ, ד ואילך.

12) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.

13) צללו כעופרת במים: בשלח טו, י.

14) וברוח אפיך. . ונצבו כמו נד: שם שם, ח.

15) נשפת ברוחך: התחלת הכתוב צללו.

16) כד ארי' ואריותא: ראה זהר ואתחנן ער, א.

17) דארי' ראיה: ראה ת"ז ת"ע (קכב, א). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ל.

18) ראי' דחכמה: ראה גם לעיל מג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

19) דחכמה קו ימין: נסמן לקמן קכד, ב.

20) ויט משה את ידו: בשלח יד, כא.

21) מבואר למעלה: לעיל עג, א.

22) ד' בתים דתפילין: ראה סידור שער התפילין ז, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רמא. וש"נ.

23) דמוח הדעת כולל חו"ג: ראה גם לקמן קלא, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

24) דעת נוטה: ראה גם תו"ח וירא קי, ג ואילך.

25) ב"ש אוסרים. . וב"ה מתירי': פסחים נה, א במשנה. נסמן לקמן קכד, א.