פג, א

שמכריע לצד אחד הרי זה בא מכח העליון מב' המאזנים דימין ושמאל והוא קו האמצעי ששרשו בפנימית הכתר1 והיינו מבחי' הגבורות שבכתר שמשם בא הכח לחלק הדבר ולהפריד לבד להיות שגם שהבחנה זו בין חו"ג לזכות ולחוב הכל קדם בשכל עצמו אבל הכל היה בהעלם ובהתכללות לא נודע עדיין הפסק דבר כו' אבל ע"י הדעת הרי יוצא מן ההעלם לגלוי דבר מהיפוכו כמו בחי' החסדים שהיה כלול בשכל יצא מופרד לעצמו במהות בפ"ע וכח הדין שהיה כלול בשכל בהעלם יצא מופרד בפ"ע והכל ע"י בחי' מוח הדעת דוקא שהוא כאשר יטה דעתו להטות לזכות יצא השכל של זכות בגלוי מופרד מהיפוכו אבל קודם שהטה לחסד בגלוי הרי היה כלול עם היפוכו כו' וא"כ מי הכריח לעשות הטייה זאת לחלק ולהפריד דבר מדבר כו' אין זה רק מכח העליון והוא מבחי' ה"ג שבח"ס שנקרא כח המשכיל כל שכל אם לזכות או לחוב ששם גם בהעלם לא היו עדיין רק שמשם מקור מוצא שיבא מן ההעלם לגלוי בחו"ב ע"כ יכול להיות משם דוקא כח המחלק ומפריד להטות הטייה זו לזכות ע"י מוח הדעת שמט' כלפי זכות או לחוב וד"ל וזהו ענין ההא' מכח ה"ג דע"י שנקרא כאן בקי"ס רוח קדים עזה לחלק במוח הדעת לחו"ג בגלוי והוא ענין בירור השני הנ"ל בעה"ד טו"ר להפריד ולהבדיל בין טמא לטהור שהטמא טמא יקרא ויפול למטה כמו ההטייה לדין בגלוי שמשם שרש היניק' לרע והטהור שמקו החסדים יתגלה למהות בפ"ע וזהו ע"י בחי' המתקת הגבורות דים בחסד דאו"י שצריך הי' שיבוא הכח והעוז לבירור זה שיפלו הפסולת למטה מבחי' רוח קדים עזה דוקא כדי שיהיה בכח ישראל לעבור בים ויבדלו הגבורות קשות ויפלו למטה וזהו שאמר לגוזר תחלה והוא מבחי' ה"ג דרוח קדים כו' ואח"כ והעביר כו' והיינו שאמר כד אינון ג' שהן חב"ד אינון ד' שהדעת נחלק לב' חו"ג בגילוי כמו ענין ד' בתים כו' וזהו ענין קי"ס שהיה לי"ב גזרים דוקא מפני שי"ב שבטים נחלקו ממוח הדעת שנחלק לחו"ג ונעשה ד' והן ד' דגלים2 כמ"ש בזוהר וד"ל:

(נב) ומעתה יש להבין3 ענין הפך ים ליבשה4 בנהר יעברו ברגל דהפך לשון עבר קאי על יצ"מ וכתיב כימי צאתך מא"מ אראנו נפלאות היינו מ"ש בנהר יעברו ברגל לשון עתיד כידוע ושם דוקא נשמח' בו ואעפ"כ אמר למען תזכור יום צאתך מא"מ כל ימי חייך אפילו לימהמ"ש5 כו' דהנה מ"ש לגוזר י"ס לגזרים היינו לי"ב גזרים6 נגד כל שבט גזר ביחוד לעבור בו כו'. ויש להבין למה צריך גזר וקרע לכל שבט ושבט בפ"ע דוק' ועוד יש להבין למה בנהר שיעברו ברגל לעתיד כתיב והניף ידו על הנהר7 והכהו לז' נחלים בלבד ולא לי"ב גזרים הרי אמר כימי צאתך מא"מ אראנו משמע בדוגמא זו ממש א"כ או שהיה צריך להיות גם לעתיד לי"ב גזרים כמו ביצ"מ או שגם בקי"ס הי' די בקריעה לז' ולא לי"ב כו' אך הנה לעתיד כתיב (בישעי' יא) והיה ביום ההוא8 יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים כו' ונשא נס לגוים9 ואסף נדחי ישראל כו' מד' כנפות הארץ כו' והחרים10


1) קו האמצעי. . הכתר: נסמן לקמן קכה, א.

2) שי"ב שבטים. . ד' דגלים: ראה לעיל עג, א ובהנסמן במ"מ לשם.

3) ומעתה יש להבין: להבא להלן (פנ"ב-ס"א) ראה הנסמן לעיל בריש הדרוש (ח, ב).

4) הפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.

5) כימי צאתך מא"מ. . למען תזכור. . לימהמ"ש: מיכה ז, טו. . נסמן לעיל ב, ב.

6) לגוזר. . לי"ב גזרים: תהלים קלו, יג. נסמן לעיל סח, ב.

7) והניף ידו על הנהר: ישעי' יא, טו [בדילוג].

8) והי' ביום ההוא: ישעי' שם, יא.

9) ונשא נס לגוים: ישעי' שם, יב.

10) והחרים: שם שם, טו.