פד, א

אבותינו כו' וזה דבר פלא גדול שמה שייכות יש לקי"ס עם מ"ת שיהיה קי"ס הכנה גדולה לקבלת התורה כו' והנה יש להקדים תחלה בשרש ענין הים מהו ובעיקר ענין קי"ס שיש בזה מחלוקת לפי הנראה בזהר ובכתבי האריז"ל1 ובאמת שניהם עולין למכוון א' כמשי"ת ב"ה דהנה ידוע מאמר הזהר ע"פ זה הים גדול כו' שם אניות יהלכון2 כו' דכמו דאית ימא לתתא אית ימא לעילא ושם ג"כ אניות יהלכון כו' ארבין דסלקין ונחתין כו' ויובן כל זה ע"פ הקדמה פשוטה בהפר' שבין ים ליבשה דהנה ארז"ל כל מה שיש בים3 יש ביבשה כו' דהיינו כל מיני ברואים שיש במציאות חי באופן א' נמצאו בים וביבשה וכן כל מיני צומח ודומם כו' וזה פלא דודאי ברואים שבים משונים מברואים שביבשה אלא הכונה שכדוגמא זו שיש ברואים רבים במינים שונים כך נמצאו ממש בים רק שחיותם נבדל בהיפך גמור זה מזה דהיינו מה שהבריות שבים לא יוכלו לחיות ביבשה כלל דמיד שיעלו ליבשה אפי' שעה אחת4 ימותו וכן הבריות שביבשה א"א שיוכלו לחיות בים אפי' שעה אחת מפני שנחנקים ממי הים מיד כי א"א לבריות שביבשה5 לחיות בלא אויר הארץ אפי' שעה אחת וכמו"כ הבריות שבים עיקר חיותם מן מי הים וא"א להם להתקיים אפי' שעה ביבשה כי נחנקים מאויר הארץ כו' כידוע וזה דבר פלא גדול לכאור' מאחר שהן מין ברואים באופן א'6 בים וביבשה כמאמר כל מה כו' למה הובדל ונשתנה אופן חיותם כ"כ מן הקצה לקצה דמה שזה יחיה הוא ממית לזולתו ומה שממית לזה יחיה לזה כו' כנ"ל (ואם מצד חלוקי המאמרות דמאמר תוצא הארץ נפש חיה ע"כ חיותם מאויר הארץ דוקא ומאמר ישרצו המים7 שרץ נפש חיה כו' ע"כ חיותם מן המים דוקא דמאמר ישרצו המים ביום ה' ומאמר תוצא הארץ ביום ו' אך זה גופא יש להבין איך נחלקו הברואים שבים מברואים שביבשה כ"כ מן ההיפך להיפך ע"י מאמר לכל אחד בפ"ע כו') אך הענין הוא דהים עצמו הוא העושה חק וגבול להבדיל ולהפרי' בין בריות שבים לבריות שביבשה והוא במה שהים מכסה על כל הברואים שבו שמובלעים בו באופן שיחיו רק ממי הים ולא יוכלו לחיות כלל מאויר הארץ ושם ה' חוק וגבול לים8 שנעשה כמו דבר מגביל שלא יעבור ביבשה והוא מה שמגביל שלא יוכלו הבריות שביבשה לחיות ממי הים אפי' רגע ונמצא הגבול הזה שמגביל הוא להבדיל בין בריות שבים לבריות שביבשה שלא יוכלו הבריות שבים לעלות ליבשה ולא יוכלו בריות שביבשה לירד לים אבל אם חסר א' משתי אלה היינו שהיה הים עובר גבולו הי' גם בריות שביבשה לחיות מן הים או שלא היה הים מכסה על הברואים שבו היה גם ברואים שבים לחיות ביבשה אבל מצד שתי אלה שהים מכסה ומעלים ומבדיל על הבריות שבים ושם חוק וגבול לים שלא יעבור ביבשה עי"ז נבדל החיות לבריות שבים מחיות אויר היבשה לבריות שבה עד שא"א להיות בהם חיבור ושיתוף כלל ונעשין ב' הפכים מן הקצה לקצה (והעיקר הוא מטעם שהים מכסה על הברואים שמובלעים בו שממילא נבדלו מבריות שביבשה בתכלית כו') והנמשל מהקדמה זו שבים ויבשה למטה יובן ג"כ למעל' בבחי' ים ויבש' העליו' דכתי' יקוו המי'9 כו' ותראה היבש' וידוע בזהר דים10


1) קי"ס. . בזהר ובכתבי האריז"ל: ראה לקמן פו, א ואילך. הנסמן לעיל עא, ב.

2) זה הים. . שם אניות יהלכון: תהלים קד, כה. כו. ראה זהר בשלח מח, ב.

3) כל מה שיש בים: ראה חולין קכז, א. ירושלמי שבת פי"ד, ה"א.

4) שהבריות שבים. . דמיד. . שעה אחת: ראה חולין שם. ביאוה"ז בשלח מב, סע"ג. סה"מ תקס"ג ח"א ע' קנד (נוסח א'). תו"א בשלח סב, ב. תו"ח תולדות קנח, ב. לקו"ש (ימי הקיץ) כרך ח ע' 363 בשולי הגליון להערה 1.

5) א"א לבריות שביבשה: ראה חולין שם. ביאוה"ז שם מא, ד. מב, ג. תו"ח שם. לקו"ש (אלול) כרך י"ט ע' 161 הערה 31.

6) מין ברואים באופן א': ראה אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תד.

7) תוצא הארץ. . ישרצו המים: בראשית א, כד. כ.

8) חוק וגבול לים: ירמי' ה, כב. ב"ב עג, א.

9) יקוו המי': בראשית א, ט.

10) דים. . עלמא דאתכסייא והיבשה. . דאתגלייא: נסמן לעיל לב, ב.