פד, ב

העליון נק' עלמא דאתכסייא והיבשה עליונה נק' עלמא דאתגלייא וז"ש ברוך ה' מן העולם ועד העולם11 כידוע והענין הוא ע"ד הנ"ל בהבדל שבין בריות שבים לבריו' שביבש' שהים הוא המבדיל כו' כך הוא למע' בימא עילאה שנק' י"ס סופא דכל דרגין דאצי' והו' בחי' מל' דאצי' והוא העוש' מסך מבדיל ומפסיק בין אור אצי' לבריא' שנק' יבשה עלמא דאתגלייא שהן הברואי' שנבראו מאין ליש מארץ עילאה כמ"ש תוצא הארץ תדשא הארץ12 כו' כידוע עד אשר לא יוכלו נשמות ומלאכים דאצי'13 לעבור ביבשה שהוא עולם הבריאה וכל אור מאורות עליונים דאצי' לא יוכלו לעבור מאצי' לבריאה לפי ששם חוק וגבול לים העליון להיותו מכסה על כל הבריות שבו כנ"ל בים הגשמי שלמטה וכך לא יוכלו נשמות ומלאכים דבריאה וכל אור ומדרגה לעלו' מבריא' לאצי' כמו שלא יוכלו בריות שביבשה לחיות בים כנ"ל ע"ד הנ"ל בים ויבשה שלמט' מטעם ב' סיבו' בים המגביל ומבדיל בתכלי' כנ"ל וד"ל:

(נג) ולהבין זה יש להקדים תחלה ביאור ענין ים ויבשה העליונים מהו דהנה הגם שמבואר בכמה מקומות בענין ים ויבשה למעל' שזהו כמו משל מחשבה ודבור14 למט' שנק' מא' סתום ומא' פתוח15 שהמחשב' סתומה היא והדבור בא בגילוי לזולתו וע"כ נק' מאמר פתוח וגם המחשבה שבדיבור לא נודע לזולתו אך הנה באמת גם בבחי' הדבור עצמו יש ב' מדרגות דסתים וגליא שנק' ים ויבשה דהנה ידוע שבחי' המל' נק' דיבור16 והן י' מאמרות כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו17 וברוח פיו כו' כמו ויאמר אלקים יהי אור יהי רקיע18 הרי מגופו של דיבור זה יהי אור נעשה ונתהווה המציאות של האור וכן ממאמר יהי רקיע נתהווה הרקיע מאין ליש וכן בדבר ה' ורוח פיו נתהוו כל הברואים מאין ליש שזהו הנק' עלמא דאתגלייא כידוע וא"כ יפלא האיך נק' בחי' הדיבור עצמו בשם ים שהוא סופא דכל דרגין דאצי' שהוא בחי' ההעלם שבלתי בא בגילוי כלל וכלל שהרי נק' עלמא דאתכסייא או מאמר סתום כמו המחשבה שהיא בהעלם וסתימות בלי גילוי כלל כו' אך הענין הוא שבאמת גופו של הדיבור עצמו נק' ים המכסה על כל מה שבתוכו בלתי נגלה כלל אעפ"י שמן הדיבור בא הכל בגילוי לזולתו ולכאורה האיך ימצאו ב' הפכים בנושא א' אמנם הנה אנו רואי' דכל אשר בא בגילוי מן אותיות הדיבור לזולתו השומע אין זה מהות ועצמו' הדבר כמו שהוא ממש רק בחי' גילוי האר' הדבר הבא בדרך הפסק בהבל הפה כו' כמו הרצון והתענוג שבא ונמשך באותיות הדבור הרי מהות ועצמות כמו שהוא ממש לאמיתתו נשאר מכוסה ונעלם ממש בתוך אותיות הדבור ולא נודע ונגלה מהותו כלל לשומע הדבור וכן דברי שכל וחכמה שאומר בדבור הרי אמיתית מהות ועצמות השכל כמו שהוא לא נודע כלל לשומע הדבר שכל ההוא (וראי' ממה דלא קאים איניש19 אדעתי' דרביה עד מ' שנין אע"פ שהבין והשיג בכי טוב ע"י הדבור לפי שמוה"ע20 השכל לא השיג כלל) וכן דברי חסד ואהבה או להיפך דברי כעס ודין לא נודע אמיתית מהותן כמו שהן לשומע כי מכוסה ונעלם לגמרי בדבור עצמו כו' והטעם הוא כי הנה השומע אותיות הדבור אינו שומע רק אותיות


11) ברוך. . ועד העולם: תהלים קו, מח? דהי"א טז, לו [בדילוג]. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' נה. וש"נ. שע"ת צא, ג. לעיל לב, ב.

12) תדשא הארץ: בראשית א, יא.

13) ומלאכים דאצי': ראה גם להלן פה, א. פו, ב. שע"ת צב, ג ובהנסמן במ"מ לשם.

14) ים ויבשה. . מחשבה ודבור: ראה גם סה"מ תקס"ז ע' רעג.

15) מא' סתום ומא' פתוח: ראה גם לקמן קלט, א ובהנסמן במ"מ לשם.

16) המל' נק' דיבור: ראה זהר לך פו, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.

17) בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

18) ויאמר אלקים יהי אור יהי רקיע: בראשית א, ג. ו.

19) דלא קאים איניש: נסמן לקמן צב, ב.

20) שמוה"ע: נסמן לעיל ב, א.