פו, ב

על הים מה שלא ראה יחזקאל כי היה מעצם אור אצי' בעשי' וכמ"ש זה אלי9 לנוכח כידוע וד"ל (וזהו דעת המקובלים בכתבי האריז"ל10 וקורין שם לקי"ס בלשון לידה כמו עיבור הולד במעי אמו ואח"כ נפתח הסתום ויוצא הולד מהעלמו לגלוי אויר העולם כך ענין קי"ס הוא בחי' לידת הנשמות מאצי' לבי"ע שנשמו' דאצילות היו כלולים תחילה בבחי' עיבור במל' ונפתח ונקרע הרחם ויצאו לגלוי וז"ש עד יעבור אותיות עיבור11 וכמו קול ה' יחולל אילו'12 וכמ"ש בזוהר כהאי איילתא13 כו' כידוע) והנה יש עוד דעה ופי' בקי"ס היפך זה והוא כפי המובן במאמרי הזוהר בענין קי"ס שאמ' כד סליק ימא גלגלוהי14 כו' דמ"ש ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים עיקר הרבותא היא מה שבתוך הים הלכו ביבשה דהיינו שגם בהעלם דים העליון גם שם יכלו לילך ביבשה בבחי' גלוי שזהו שבהעלם עצמו הי' שם בחי' גלוי ולא שמן ההעלם יצא לגלוי והיינו כמו שבריות דיבשה יכולים לילך בים שזהו יותר פלא ממה שבריות דים יעלו וילכו ביבשה ובאמת הכל ענין א' אלא שזה הפי' בקי"ס הוא בבחי' ההעלא' מלמטה למעל' דהיינו נשמות דבי"ע שהן מעלמא דאתגלי' הלכו ביבשה בתוך הים העליון שעלו נשמו' דבריא' באצי' ולא נתבטלו במציאות שם כלל וזהו עיקר הרבותא שאמ' דבנ"י נשמות דבריאה הלכו ביבשה כמו שהן בבחי' גלוי מאין ליש בתוך הים העליון דאצי' וזהו היפך פי' הראשון וד"ל ולפ"ז לא יתיישב לנכון מ"ש הפך ים ליבשה דמשמע שעיקר הרבותא הוא שהים נהפך ליבשה שזהו בחי' ההעלם שיצא לגלוי וכן בעיקר קי"ס שהיה ע"י רוח קדים עזה כתיב ויבקעו המים15 כו' אמנם הענין הוא דבאמת אין נ"מ כלל בגוף ענין קי"ס בין ב' הפי' והדיעות הנ"ל דודאי שניהם אמת דמאחר שנעשה חיבור וקשר לעליונים דאצי' עם התחתונים דבי"ע ממילא יוכל להיות שניהם שמאצי' יוכל האור הנעלם בים העליון לבוא בגלוי למטה בבי"ע וכן מבריאה יוכלו לעלו' באצי' אחר שאין מסך מבדיל ביניהם כלל וכלל כי בחי' אותיות הדבו' שהיו מכסים לאורות עליונים דאצי' הגנוזים בתוכם וממילא נעשה כיסוי והעלם זה עצמו לגבי התחתונים דבי"ע כאשר לא יסתירו כלל אזי ממילא יש חיבור לאורות עליונים דאצי' עם אורות תחתונים דבי"ע דע"ס דאצי' ונשמות ומלאכים דאצי' יכולים לבא למטה בגלוי בבי"ע וע"ס דבי"ע ונשמות ומלאכים שבהם יכולים לעלות למעלה באצי' שזהו כולל ירידת העליון למטה ועליית התחתון למעלה שאין נ"מ בזה כלל לענין עצם יחודם וחיבור' עד"מ ב' בנ"א16 א' עומ' למעל' וא' עומ' למט' שיש ב' אופני' בחיבורם יחד או שהעליון יורד מלמעל' למט' או שהתחתון עול' למע' שאין נ"מ בזה כלל רק במקו' ששם יהי' חיבורם אם למעל' או למטה אבל בענין עצם יחודם אין נ"מ כלל וד"ל. ונמצא שאין נ"מ בין ב' הפי' הנ"ל בגוף ענין קי"ס דבין כך ובין כך הכל היה ע"י קי"ס רק שלפי פי' הראשון היה אופן ההתגלות בחיבור עליונים בתחתונים מלמעלה למטה ולפי פי' הב' היה אופן החיבור וההתגלות שלהם מלמטה למעלה אבל בגוף הענין שהוא ההתגלות והחיבור אין נ"מ בזה כלל דבין כך ובין כך לא היה הפסק והבדל כלל בין אצילות לבי"ע כי בחי' הדבור שנק' ים לא הפסיק ולא העלים והסתיר כלל (וכמ"ש הים ראה וינוס17 כו') רק לפ"ד


9) זה אלי: בשלח טו, ב.

10) בכתבי האריז"ל: נסמן לעיל עא, ב.

11) עד יעבור אותיות עיבור: בשלח טו, טז. ראה פע"ח (שער הסליחות) שי"ב פ"ג. לקמן קב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' סא. דברים ח"א ע' יח ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח נח נח, ב. וישב רח, ב.

12) קול ה' יחולל אילו': תהלים כט, ט.

13) כהאי איילתא: ראה זהר פינחס רמט, ב. הנסמן לקמן קב, א.

14) כד סליק ימא גלגלוהי: ראה זהר בשלח מח, ב.

15) ויבקעו המים: בשלח יד, כא.

16) עד"מ ב' בנ"א: ראה גם סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרסז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' עדר. הנחות תקע"ז ע' רסח. וש"נ.

17) הים ראה וינוס: תהלים קיד, ג.