פז, א

האריז"ל והמקובלים היה עיקר גלוי זה מלמעלה למטה שזהו גלוי אורות דאצי' בבי"ע ולפ"ד הזהר היינו שעלו נש"י דבריאה באצילות מפני שאין עליהם בחי' הסתר וכיסוי כלל למנוע עלייתם וכמו"כ אין מונע לאורות דאצי' לירד לבי"ע ושניהם אמת וד"ל (ובאמת יש בפי' ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים כשני הפי' הנ"ל ושניהם אמת ולא סתרי אהדדי כלל דמאחר שנבקע המסך יש דרך לעליון לירד לתחתון ויש דרך לתחתון לעלות לעליון כנ"ל ושניהם נק' הליכה אלא שזה הולך ויורד מלמעל' למט' וזה הולך ועול' מלמט' למעל' ויתפר' ובנ"י הלכו ביבשה בב' מיני הילוך הללו ושניהם אמת ולא סתרי כלל וכדוגמא זו מצינו באבות כמ"ש במ"א שהאבות הן המרכבה1 לבחי' חג"ת דאצי' עשו קשר וחיבור2 ביח"ע ע"י עובדות שלהם מאצי' לבי"ע ומבי"ע לאצי' בכל המשכות בג' קוין דאצי' בבי"ע וכל העלאו' מבי"ע לאצי' וזה היה היסוד לקבל' ישראל תו"מ לעשות יח"ע כו' וזהו כל ענין ספר בראשי' שמדבר רק בסיפו' מעשה האבו' אברהם בעובדו' שלו עשה יח"ע בקו ימין חח"נ ויצחק בקו שמאל בג"ה ויעקב ויוסף בקו האמצעי וע"כ ספר בראשית יסוד3 ושרש לכל מ"ע ול"ת שבס' שמות ויקרא כו' ולפ"ז כבר הי' הכנ' רבה לקבל' תו"מ בפ"מ ולמ' הוצרך לקי"ס בשביל חיבור וקשר דאצי' ובי"ע אך הילוך בנ"י ביבשה בתוך הים הי' הכנה זו בנפשם ממש למט' שיעמדו ויקבלו בהר סיני כנ"ל אבל הכנה דאבות בעובדות שלהם הי' למעלה באצילות לבד ולענין מעשה המצות לבד אבל שיקבע הכח הזה בנשמות ישראל בגופים ממש הוצרך לקי"ס דוקא וד"ל) אך הנה לב' הפי' הנ"ל הי' צריך שיקרע הים לי"ב קרעים דוקא למספר י"ב שבטים דוקא והטעם ידוע להיות שד' דגלים דמחנה ישראל כל א' נחלק לג'4 שהן י"ב היינו כמו למעלה בד' מחנות שכינה5 מחנה מיכאל כו' שכל א' נחלק לג' והן מספר י"ב ודוגמא לזה הי' ים של שלמה6 למטה שי"ב בקר תחתיהם כו' כך ים העליון הוא בחי' המל'7 עומד על ד' מחנות שהן י"ב כנ"ל ולמעלה באצילות עצמו ג"כ נק' י"ב ג"א8 שהוא בבחי' ו"ק דז"א9 כידוע אך בבחי' מל' הוא בד' סטרי עלמא לבד מזרח ומערב צפון ודרום מחנה מיכאל לדרום10 וגבריאל לצפון כו' וכך היה סדר הד' דגלים דישראל כמ"ש בזהר פ' פקודי11 ונמצא כלל הראשון הוא רק ד' ונחלק כל א' לג' עד שהן י"ב שבטי' למטה בעולם הבריאה וכמו"כ למעלה באצי' וכמ"ש ששם עלו שבטים12 שבטי יה שבטים דעלמא דנוק' בבריאה שעולין באצילות ששם נק' שבטי יה והיינו בו"ק דז"א ששרשם במוחין דחו"ב דז"א שנק' י"ה13 וזהו שאמרו השבטים ליעקב14 שבבחי' אצי' כשם שאין בלבך אלא אחד כו' דכגוונא דאינון15 כו' כידוע וד"ל:

(נה) והנה יש להבין הטעם למה נחלק כל אחד לג' דוקא ויובן זה ממה שאנו רואים שיש ג' פרקים ביד וג' פרקים ברגל16 והנה פרקי האצבעות הוא פרק העליון ביד וברגל האצבעות הוא פרק האחרון והטעם הוא כי ג' פרקים הן נגד ג' מדרגות חב"ד חג"ת נה"י ופרק העליון הוא בחי' חב"ד כמו ביד הימין שהוא בחי' החסד כידוע בענין דרועא ימינא17 כו' כלול מג' אלה חב"ד שבחסד והוא העליון והיינו בפרקי האצבעות


1) שהאבות הן המרכבה: ראה גם לקמן קלג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

2) שהאבות. . עשו קשר וחיבור: ראה ד"ה ויאמר וגו' לך לך תקס"ז הנחת כ"ק אדה"א באוה"ת לך (כרך ו) ע' תתרעו. תו"ח לך פד, ג ואילך וראה בהנסמן שם פ, א הערה 1.

3) ספר בראשית יסוד: ראה גם אוה"ת שם. תו"ח שם פד, ד. ויצא קעג, ג ובהערה 22.

4) שד' דגלים. . נחלק לג': ראה במדבר ב, ג ואילך.

5) בד' מחנות שכינה: נסמן בסמוך הערה ד"ה מחנה מיכאל.

6) ים של שלמה: מלכים-א ז, כה. מד. דהי"ב ד, טו.

7) ים. . המל': נסמן לעיל סז, א.

8) י"ב ג"א: נסמן לקמן קכה, א.

9) י"ב ג"א. . ו"ק דז"א: ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קסט. וש"נ.

10) מחנה מיכאל לדרום: ראה זהר במדבר קיח, ב. ביאוה"ז שם (פו, א ואילך). בשלח מב, א. הנסמן בתו"ח נח נז, ד הערה 60.

11) בזהר פ' פקודי: כ"ה בכ"מ ומהם: שע"ת ח"א לג, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' תצח. וש"נ. תו"ח ח"ש קכט, ג הערה 22.

12) ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד. ראה ביאוה"ז במדבר פה, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רעח ואילך. וש"נ. שע"ת צב, ג ובהנסמן במ"מ לשם.

13) דחו"ב. . י"ה: נסמן לעיל ו, א.

14) שאמרו השבטים ליעקב: ראה גם לקמן קמה, א ובהנסמן במ"מ לשם.

15) דכגוונא דאינון: ראה זהר תרומה קלה, סע"א.

16) ג' פרקים ביד. . ברגל: בלקו"ת צו (כאן) מציין: וכמ"ש בזהר פ' ויחי דרמ"א ע"א. וראה גם מאמרי אדה"ז כאן על פרשיות התורה ע' רנט וע' רסח. תקס"ח ח"א ע' שעה. תו"ח שמות סא, ב. בשלח קעח, ב. מאמר ד"ה לה"ע קי"ס מכ"ק אדה"א [קה"ת, תשמ"ט] ע' 9. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שכג וע' שמו. סה"מ תרמ"ז ע' נו ואילך.

17) החסד. . דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (יז, א).