פח, א

כברכתו בשרשו באצי' כידוע) וזהו לגוזר י"ס לגזרים כל"ח דהנה לפי ב' הפי' הנ"ל הי' צריך שיקרע הים לי"ב גזרים דוקא לכל שבט ושבט קרע וגזר בפ"ע דכמו שלמטה יש י"ב שבטים בבריאה כך למעלה באצי' יש י"ב שבטים כנ"ל ובשביל גלוי אורות עליונים דשבטים עליונים שמקבלים מבחי' ו"ק דז"א דאצי' שיומשכו למטה ביב"ש שלמטה בהכרח שיהיה מקום מעבר בים העליון שיומשך מאצי' במסילה מיוחדת לכל אחד בפ"ע כמו ג' דמסטר דרום כל אחד ואחד צריך דרך ומעבר לעצמו שיקבל משם כמו הילוך הדגלים או כמו ד' מחנות שכינה שכל אחד מדרגה בפ"ע וכמו"כ בבחינת העלאות שעולין יב"ש דלמטה בבריאה ליב"ש דאצילות כמ"ש ששם עלו שבטים כו' כנ"ל שזהו כמו פי' השני שלפ"ד הזהר צריך להיות ג"כ דרך ומעבר לעלות בו לכל או"א בפ"ע כי כל א' וא' מקבל אור שפעו מאצילות בפרטיות מובדל מזולתו וצריך להיות לו מסילה מיוחדת שיעלה בה שלא יוכל לעלות כלל במסילה של שבט זולתו ולכך נקרע הים העליון לי"ב גזרים דוקא ובכל א' וא' יש חסד עליון בין בעלייה ובין בירידה מיוחד בפ"ע והיינו שאמר לגוזר י"ס לגזרים מחולקים נגד יב"ש כי לעולם חסדו שיהי' חיבור לעולם מחסד עליון דאצי' בין בעלי' ובין בירידה כפי ב' הפי' הנ"ל דשניה' אמת כנ"ל וד"ל (וגם עכשיו יש דוגמא זאת דיב"ש שלמטה עם יב"ש דאצי' כענין קי"ס ממש בב' אופנים הנ"ל בעלי' ובירידה כו' והיינו בתפלות דישראל שיש למעלה י"ב שערים נגד י"ב שבטים1 שכל שבט יש לו שער מיוחד אליו שתפלת כל השבט ההוא עולה דרך השער ההוא דוקא המיוחד אליו ולא יוכל לעלות תפלתו בשער של שבט זולתו כלל וכן בענין הירידה וההמשכה בח"י ברכות דש"ע וכה"ג בכל גלוי אור העליון דאצילות לבי"ע אינו יורד ונמשך רק באותו השער המיוחד אליו דוקא כי לכל שבט אור השפע שלו מיוחד בשרשו באצי' בדרך ושער מיוחד השייך אליו דוקא אך יש שער הי"ג הכולל כל הי"ב שערים2 והוא שער הפונה קדים כו' שבו יוכל כל שבט לעלות בתפלותיו לפי שכלול מכל הי"ב שבטים ובו יוכל לעבור אור ושפע דאצילות לכל שבט ושבט מלמעלה למטה להיותו כולל כולם) (והיינו ענין שינוי נוסחות בתפלה לפי המקומות בספרד ואשכנז ופולין והאריז"ל תיקן מכל הנוסחות כפי הנוסח שיוכל לעלות כל שבט מפני שעכשיו בגלות כל ישראל מעורבבים כו' וד"ל) (וכמו שאנשי כנה"ג תיקנו ח"י ברכות3 על הסדר שיהי' כולל כל השבטי' והוא שער הי"ג כך האריז"ל תיקן בנוסח הברכות שלפני ק"ש ובפסד"ז וקודם לכן הכל באופן שיעלו בו כל נש"י שהוא בחי' שער הי"ג וד"ל) (ומה שלא היה כן גם בקי"ס שיהיה מסילה כוללת כולם כמו שער הי"ג לפי שהיה צריך שיהיה הכנה בנפש כל אחד מהם לקבלת התורה בהר סיני שבהכרח שיהיה מקום לכל שבט ומשפחה בפ"ע לעבור בים כנ"ל וד"ל):

ומעתה הנה יש להבין ענין מה שהי' קי"ס הכנה לקבלת התורה עד שבשביל מ"ת דוקא הוצרך להעבירם בי"ס דוקא כנ"ל דהנה ידוע בפי' ענין קבלת התורה דהיינו שיהיה כל נשמה אלקי'


1) י"ב שערים. . שבטים: ראה שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"ח, ס"ב. פע"ח (שער התפלה) ש"א בהקדמה. עמה"מ שער עולם הבריאה פי"א בהגה (קעב, ב). תו"ח וישב ריא, ג. בהערה הבאה.

2) שער הי"ג. . הי"ב שערים: ראה לק"א להה"מ סקל"ג ובהנסמן לשם. שער הכולל בהקדמה. וש"נ. תו"ח נח עד, א ובהערה 17.

3) שאנשי כנה"ג תיקנו ח"י ברכות: ראה מגילה יז, ב. יח, א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה רספ"ט. שער הכולל פ"ח ס"ב.