צ, א

ועשו להם ציצית כו' וכה"ג אבל בשביל קבלת התורה בפנימית שלעתיד אמר עד יעבור סתם ולא הזכיר שם הוי' כלל להיותו למעלה משם הוי' דאצי' שבא בגלוי אור מאצי' לבי"ע כי פנימית וסודות התור' שרשם במהו"ע המאציל ממש שנקרא סדכ"ס1 דלמת"ב כלל2 אפי' מחשב' דא"ק כו' וז"ש עדן עין לא ראת' אלקים זולתך דלא ידע לי' בר איהו3 כו' וד"ל (וזהו ג"כ מ"ש למשה אהי' אשר אהי'4 אהיה הראשון בבחי' כתר5 דע"י וא"א והוא כתר פרטי ואהיה שני אנא זמין לאתגלאה6 במשיח ותחה"מ ועוה"ב הוא בחי' כתר הכללי שיאיר במשיח וזהו עד יעבור סתם לעתיד דוקא) וזהו מ"ש הפך ים ליבשה7 לשון עבר שזהו בקי"ס שהי' בחי' הכנ' רק למ"ת בנגל' אבל בשביל מ"ת בפנימית וסודות התור' לעתיד אמר בנהר יעברו ברגל היינו בנהר פרת שהוא נהר שיוצא מעדן הנ"ל ואז שם נשמחה בו שם דוקא ונשמח' בו דוקא במהו"ע ממש וכמ"ש יחיינו מיומיים8 במ"ת הנגלית לנו וביום הג' יקימנו ונחיה לפניו ממש בימות המשיח ועוה"ב וקי"ס יהיה אז רק בדרך טפל בעלמא מטעם הנ"ל וד"ל:

(נז) והנה מעתה יש להבין ביאור ענין העבר' שני' בנהר פרת דוקא בשביל קבלת התור' בפנימית ע"י משיח כנ"ל ויש להקדים תחל' במ"ש ונהר יוצא מעדן9 כו' מהו ענין נהר הזה שיוצא מעדן כו' דהנה ידוע שהמח' נקרא נהר10 כמו הנהר שיוצא ונמשך בתמידות בלי הפסק אפי' רגע אחד כך המח' משוטטת תמיד11 ואינה נחה אפי' רגע וכמו הנהר נביעתו ממקורו מן המעיין כך המחשב' שרש נביעת' ממוח החכמ' שנקרא מעיין12 כידוע וזהו ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' מחשב' דבינ' שיוצא מחכמ' שנקרא עדן13 כידוע וביאור הדברים הנה מבו' בזהר דאית ימא ואית ימא14 ימא תתאה וימא עילא' והיינו כמו שהדבור העליון נקרא ים התחתון וכמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים15 והיינו כל האורות עליונים דכח"ב ומדות הכל באין ונמשכים בדבור העליון וגם הרצון ותענוג כנ"ל ואותיות הדבור עצמן מכסה עליהם שמהו"ע שלהם בלתי נגלה לשומע הדבור כנ"ל באריכות כך ממש יובן בים העליון שהוא בחי' המחשבה עליונה שבמוח הבינ' שנק' נהר כנ"ל דכמו שיש ב' מדרגות אלה דדבור ומחשבה באדם התחתון כך יש למעלה בחינת דבור ומח' עליונה וכמו שאין דבורו כדבורינו כי אין לו גוף כו' ועם כל זה אמר בדבר ה' שמים16 כו' ויאמר אלקים17 כו' כך גם בבחי' מחשבותיו ית' אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם18 כו' ואמנם בזה עכ"פ יובן שכמו שהדבור בא להעלים אמיתית המהות דרצון ושכל ומדות כו' כנ"ל אע"פ שעצם הדבור הנה הוא בא כדי לגלות לזולתו דוקא כנ"ל באורך כך הוא גם בערך זה במדרגה עליונה יותר גם במח' שאע"פ שהיא סתומה יותר מן הדבור כי אין המחשבה נודע לזולתו מ"מ יש בה בחי' העלם וגלוי דכאשר חושב בצירופי אותיות הרי זה אותיות מח' עכ"פ ונקרא בשם מאמר ג"כ כמו שידוע בענין אמירה ודבור דאמירה במחשב'19 כו' ואמנם בחי' הסתימות במחשבה היינו ג"כ ע"ד הנ"ל בדבור והוא מה שהמחשבה ג"כ בבחי' כיסוי והעלם להעלים ולהסתיר לכל אורות העליונים שבאין ומתלבשי' במח' כמו אור השכל שהוא רוחני בעצם מהותו ונקרא רוח חכ'


1) סדכ"ס: ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.

2) דלמת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

3) דלא ידע לי' בר איהו: נסמן לעיל יב, א.

4) אהי' אשר אהי': שמות ג, יד.

5) אהי'. . כתר: נסמן לעיל ס, א.

6) אנא זמין לאתגלאה: ראה זהר ויקרא יא, א. אחרי סה, א.

7) הפך ים ליבשה: ראה לעיל רפנ"ב.

8) יחיינו מיומים: הושע ו, ב. ראה גם תו"ח לך צו, ג ובהערה 29. שע"ת ח"א סח, סע"ד ואילך.

9) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

10) שהמח' נקרא נהר: ראה גם תו"א נח ט, ב. תו"ח שם סב, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן לע' רסב. ד"ה והמשכילים יזהירו סה"מ תש"כ (ברוקלין תשנ"ד) ע' 114. וש"נ.

11) המח' משוטטת תמיד: ראה לקמן צא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א בהוספות ע' 7. תו"ח ויצא קסט, ד ואילך.

12) החכמ' שנקרא מעיין: ראה זהר בא מב, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תתצב. תו"ח לך פא, ב ובהערה 9. לקמן קט, א ובהנסמן במ"מ לשם.

13) מחכמ' שנקרא עדן: ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, א. יתרו צ, א. סה"מ תקס"ג ח"א ע' רג ואילך. וע' קמח. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסד. וש"נ. וראה גם לעיל סא, ב ובהנסמן לשם.

14) דאיתא ימא ואית ימא: ראה זהר בשלח מח, ב.

15) כל הנחלים הולכים אל הים: קהלת א, ז.

16) בדבר ה' שמים: תהלים לג, ו.

17) ויאמר אלקים: בראשית א, ג.

18) כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

19) דאמירה במחשב': ראה גם לקמן קלח, ב ובהנסמן במ"מ לשם.