צג, א

דומה שמיעה לראיה דגם שכבר הבינו והשיגו היטב כשרואהו רואה בפנימית אמיתית העצמות כמו שהוא ממש אשר לא היה מכיל בהשגה ושמיעה כלל וכלל וזהו שהחכמה היא בבחי' ראיה שנק' עין השכל וכמו איזהו חכם1 הרואה את הנולד רואה ממש ולא שמבין ומשיג בשכל אלא רוא' ראי' עין השכל וע"כ החכמי' נק' עיני העדה2 כידוע וטעם הדברים ידוע שיש הפרש גדול בכל השגת דבר מה בין השגה דבינה שאינו רק מבין ומשיג באותו דבר איך הוא ומה הוא רק ע"פ אופן קליטת כלי מוחו בהסבר הקרוב אל השכל עיוני לבד אבל לא שמשיג ורואה במהות ועצם אמיתית הדבר כמו שהוא ממש שהרי אינו רואה מהותו כלל רק יודע ומשיג בכי טוב למציאותו אבל ע"י עין השכל דחכמה הרי הוא רואה לעצם הדבר באמיתת מהותו כמו שהוא ממש וברגע וסקירה א' אשר היה צריך להאריך בסיפורו כמה שעות וימים בדברי הסבר שונים להסביר מהות הענין לזולתו ובראי' נתפס ברגע א' ממש שבמהו"ע ממש א"צ הסבר כלל רק כאשר יבינו לזולתו יצטרך להסביר לו ברוב דברים רבים (כמו כל דברי תשבחות דס' תהלים שאמר דוד ברוה"ק3 נק' הדבור בחי' עולם העליון שזהו כמו משל אדם שהיה רואה את המלך וראה כל כבוד היכלו פנימה ברוב גדולה ועושר ויוצא לחוץ ומספר הכל שצריך להאריך בסיפור זה לכל מי שלא ראה ברוב דברים אבל מי שהי' בהיכל המלך פנימה א"צ לדבר בזה כלל כי ראה הכל ברגע א' וב' דברים יש כאן א' שאינו דומה השמיעה בכל זה בהיותו בחוץ שאין לו רק מה שמשיג ע"י השמיעה לראיה בהיותו בפנים שרואה באמיתית ההוד וגדולת ופנימית ועצמו' המלך ממש והב' מה שצריך לשמוע בדבור כמה שעות וימים ובראיה בפנים נסקר בסקירה א' והא בהא תליא משום שרואה בראי' העין נתפס ברגע א' להיותו רואה בפנימית ועצמות אמיתי' מהותו) (וכמו"כ לע"ל דכתיב כולם ידעו אותי4 פי' ידעו לא בדעת והשגת שכל בשמיעה מרחוק אלא בראי' והכרה מקרוב דוקא כמ"ש הנה אלקינו זה5 לנוכח כו' שיהיה אמית' עצמותו ית' נתפס ברגע א' וכמ"ש אמתך אלקי6 כו' כמשי"ת) וזהו עיקר הטעם מה שאינו דומה שמיעה לראי' לפי שהשומע אינו משיג רק לפי מה ששומע הסבר הדברים ולא יש לו השג' כלל במהו"ע הדבר ממש ע"כ צריך לשמוע כמה ימים וזמן רב עד שיעמוד על אמיתת הדבר וגם אז לא נודע לו עדיין מהות ועצם הדבר כמו שהוא ממש משא"כ הרואה רואה במהו"ע הדבר ממש וברגע קטן רואה כל מה שצריך לספר כמה ימים ושנים וד"ל וזהו שנק' בחי' ראיה והסתכלות דחכמה שהוא בחי' פנימית חכמה וע"ד שאמר בזהר בכמה דוכתי אסתכלנא ברזא דחכמת'7 נק' הסתכלות זו בשם ראי' במהות ועצמות באמית' הדבר חכמה כמו שהיא בלא לבוש דהשגה דבינה כלל (וכמו שאמ' על ר"מ דבעין השכל דבלבא אתחזי כולא8 כו' וכמ"ש למעלה בענין ידעו אותי דלע"ל) ודוגמא לדבר זה אנו מוצאים בהאריז"ל9 שפ"א מצאו תלמידו הרא"ה10 ז"ל שהיה מנמנם ואמר לו האריז"ל שברגע11 זו שהיה מנמנם היה רואה ומשיג בעמקי סודו' ורזין


1) איזהו חכם: תמיד לב, א.

2) החכמי' נק' עיני העדה: נסמן לקמן ע' קסט, א.

3) תהלים. . ברוה"ק: ראה לקו"ש [בלק] כרך יח ע' 275 הערה 31.

4) כולם ידעו אותי: ירמי' לא, לג. ראה גם לעיל יב, ב.

5) הנה אלקינו זה: ישעי' כה, ט.

6) אמתך אלקי: תהלים עא, כב.

7) בזהר. . אסתכלנא ברזא דחכמת': כ"ה בכמה מקומות. ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן ע' רסה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקמט. במדבר ח"ב ע' תרמז. וראה גם תו"ח נח מח, ג ובהערה 22.

8) דבעין השכל. . כולא: נסמן לקמן קיא, א.

9) אנו מוצאים בהאריז"ל: ראה פע"ח (שער ק"ש שעהמ"ט) שט"ז פ"א. עמק המלך הקדמה שלישית פ"ב (י, ב ואילך). שם שער קרית ארבע פקל"ד (קיו, ב ואילך). שם שער רישא דזעיר אנפין פ"ט (קכו, ג). ס' יסוד יוסף (לר"י בר' יהודא יודל) פס"א [בשינויים]. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן לע' רסד הערה ד"ה בכתבי האריז"ל. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ז. וש"נ. נ"ך ס"ע קלז.

10) הרא"ה: תוקן ע"פ דפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: הרח"ו.

הרא"ה [ הר' אברהם הלוי] כ"ה בפע"ח ובעמ"ה שם [י, ב ואילך]. מאמרי אדה"ז כאן (ע' ער).

הרח"ו כ"ה בס' יסוד יוסף שם [ושם: סיפר החכם הקדוש ר' מסעד סגי נהור בשם. . רח"ו עיי"ש]. מאמרי אדה"ז כאן (ע' רסד). מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ז.

11) שברגע: כ"ה גם במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן? תו"ח נח מח, ג. וש"נ בהערה 23.