צד, א

כלל וכלל והוא ענין אמיתת עצמותו כמו שהוא שבלתי יכול לבא גם לבחי' כלל אל הפרט דבינה שזהו אין של היש עכ"פ אבל בחי' הכח מ"ה דחכמ' הוא בבחינת אין בעצם שלמעלה לגמרי גם מהיות אין ליש דבינה על כן אינו בא לכלל תפיסה בהשגה כלל שאם הוא בא בגדר תפיסה במחשבת שכל העיונית הנ"ל אין זה אמית' עצמותו כלל וכלל (דמה שנמשך מאין דחכמה ליש בהשגה נקרא בשם עומק המושג או בשם נקודה דיו"ד1 ואמנם עצם החכמה כמו שהיא בבחי' אין ממש הוא שנק' שכל הנעלם מכל רעיון2 ומח' וזהו כמו מעיין חתום במקורו הנעלם שאינו בא לכלל גלוי והמשכה בנהר כלל כנ"ל שזהו שנק' נקודה סתימא' כו' סתום לגמרי שלמעלה גם מראיית השכל כחכם הרואה את הנולד כו' שזה נק' עכ"פ ראי' אור השכל שהוא מקור להשגת השכל כי מה שרואה את הנולד לא שרוא' מצד העצם במהות הדבר שיהי' רק ע"פ ראיי' שכלו וראיי' שכל היינו נקוד' החכ' שיוכל לבא לידי טעם בדבר רק שזולתו לא יראה וישיג וכן מה שנקראי' עיני העדה וכה"ג היינו רק עין השכל דהיינו בחי' נקודה דחכמה שבבינה כנ"ל אבל בחי' ראי' והסתכלות שמצד עצם כח הפנימי שבמקור החכמה כמו שהיא בבחי' אין ממש הוא הראי' והסתכלו' במהו"ע ממש כראי' העין בגשמיות וכמו וראו כל בשר3 שראיה זו לא ראיית השכל היא אלא כמו הביטו אליו4 כו' כמו בהבטת עין רואה ראיה גשמיות שהרי יאמרו הנה אלקינו זה לנוכח וכן מ"ש כולם ידעו אותי שזהו ע"י ראיה והכרה בעין גשמי כמו שאדם מכיר לחבירו ע"י ראי' גשמי' כו' וע"ז א' אינו דומה שמיעה לראי' היינו לראיה בגשמיות ולא לראי' השכל לבד וד"ל ובבחי' ראיה והסתכלות בעצם כח מה שרש הנקודה דחכמ' הוא שיכול להיות שלא לפי ערך כלל אל הפרט כמו שהיה האריז"ל רואה בסודות התורה ברגע א' מה שצריך לבא באין ויש דחו"ב עד הדבור במשך זמן ס'5 שנה ויותר כמו ההכרה בראי' העין ממש במהות ועצם הדבר כמו שהוא ממש שא"א שיגבילנו בשום רעיון ועיון כל עומק ועין השכל והשגה גם שירבה להעמיק בו זמן רב מאד וד"ל:

(ס) והנה להבין זה עוד בתוס' ביאור הנה אנו מוצאים כדוגמא זו בבחי' ראיה והסתכלות דחכמה שלמעל' מן ההשגה שנמשך מאין ליש הנ"ל כמו שמצינו באד"ר בר' חזקי'6 שפתח ואמר מסתכל הוינא כו' וא"ל רשב"י נושא עון חמית7 כו' שזהו כמו ראיה במהות התיקון הזה דנושא עון שהוא מי"ג ת"ד דא"א כו' ובודאי שלא ראה ר' חזקי' כמו בבחי' ראי' דנבואה שהרי שרש הנבואה אינו רק בבחי' נו"ה דז"א8 דאצי' ולמטה בהתלבשות בנו"ה דבי"ע וגם משה לא ראה רק בבחי' אור אבא שבנצח דז"א9 כו' ואיך ראה ר"ח בת"ד דא"א דאצי' כו' אלא צריך לומר דראי' והסתכלות זאת היה בבחי' ראיית אור החכמה אך בבחי' פנימית ועצמות שבחכ' שלמעלה מבחי' השגת שכל שא"א להביאו בדבור ומחשבה עיונית ג"כ גם לא בראי' עין השכל הנ"ל אלא בסקירה והבטה דעצמות החכמ' הנ"ל שלא נק' כלל לפרט כו' ע"כ א"ל נושא עון חמית שא"א לדבר בו כלל ואם יצטרך לדבר בו גם עפ"י עומק ההשגה


1) דיו"ד: אוצ"ל: דיו"ד).

2) שכל הנעלם מכל רעיון: נסמן לקמן קכז, ב.

3) וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

4) הביטו אליו: תהלים לד, ו.

5) ס': תוקן ע"פ דפו"ר. ובמהדורת לעמבערג פ'. וראה לעיל צג, ב הערה פ' שנה.

6) באד"ר בר' חזקי': ראה (זהר) נשא קלב, ב.

7) וא"ל רשב"י נושא עון חמית: באד"ר שם פתחו ואמרו. אבל כ"ה גם במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן. אמ"ב שער הק"ש סד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קמח: דר"ח [דר' חזקי'] א'.

8) הנבואה. . נו"ה דז"א: ראה שער היחודים פ"א. שער רוה"ק דרוש א. סידור שער הק"ש עט, א. אמ"ב שם עא, ב.

9) משה. . אור אבא שבנצח דז"א: ראה לעיל לד, א ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמא.