צד, ב

יצטרך להאריך בדברים כמה ימים כו' עד שיהיה נתפס בהשגת שכל לפי שאינו דומה שמיעה מרחוק לראי' דחכמה מקרוב כמו שהוא באמיתת עצמותו כנ"ל וזהו מעין בחי' ראייה חושיות ממש שלע"ל (ולא כדוגמ' בראי' מציא' דבר מה שיאריך בסיפורו שעכ"פ יגביל מהות הדבר לפי שראייתו במהות מוגבלת כמו הרוא' כרך גדול בכל חלקיו הפרטיים שיש גבול לסיפורו עד שיציירנו בכל פרטיו לפי שראי' זו גם בכרך הגדול מוגבל מהותו אבל בראי' הרוחניות שבעצמות החכמה היא בראי' בלתי מוגבלת ע"כ לא יוכל להביאו גם בעיון השכל כלל וכמו דוגמא הנ"ל בר"י לוריא שראה והשיג ברגע א' מה שהי' צריך לדבר בו פ'10 שנה שאין זה לפ"ע כלל ופרט כנ"ל וד"ל) (וכמו במ"ת שראו פב"פ11 ראי' חושיות וכן יראה כל זכורך12 בראי' בבהמ"ק ראי' רוחניות ועצמיות בנשמות וכן מה שיקביל פני רבו ברגל13 וכה"ג שכל זה ראי' עצמית בעצם הדב' שבלתי יוגבל בכל עומק השגת שכל לכוין לאמיתתו כמו שהוא ממש רק בראי' עצמית והוא כמו הביטו אליו כו' וכמו לע"ל שכולם ידעו אותי כו' וע"ז א' דוד אמתך אלקי כו' שהוא ע"י השיר פשוט שבפה שמכוין לאמיתת עצמותו מצד בחי' ראי' רוחניות ועצמיות כו') (ולא כמו שהנשמות נהנין מזיו14 כו' שאין זה רק על פי השגת שכל משא"כ ראי' הנשמה בבהמ"ק או הקבל' אדם פני רבו אע"פ שהנשמו' מלובשים בגופים הרי כל עצמותו דמקבל רואה בעצם ומהו' המשפיע שא"א להתקבל בהשג' כלל) ובכל זה יובן בדוגמא עכ"פ בענין הנ"ל בקבלת פנימית התורה ע"י משיח דכתיב בי' ישכיל עבדי ירום ונשא כו' כנ"ל דהנה כל עיקר ענין פנימית התורה היינו בחי' פנימית ועצמות דח"ע דתורה כמו שהיא באמיתת עצמותה ממש בלי אמצעות לבוש וכסוי דאור ההשגה דבינה גם בהיותה מקבל' מאין דחכמה כנ"ל והוא הנק' בחי' ראי' והסתכלות דעצמות החכמה ממש כנ"ל שא"א שיבוא לכלל עיון ההשגת שכל וחכמה כו' והוא ענין הסקירה וההבטה במהות ועצמיות הדבר ממש כמו שהוא ע"ד הנ"ל בהסתכלות חכמה דר"ח בתיקון דנושא עון או כהאריז"ל שראה ברגע א' כו' כנ"ל ואין זה דומה לבחי' חכמה שהיא נקודה ותמצית המושג עכ"פ שזה יוכל לבא בהשגה במשך זמן רב עכ"פ אבל גלוי טעמי התו"מ ע"י משיח יהי' בבחי' ראי' דפנימית ועצמות החכמה שלא יתפס ע"י כלי ולבוש ההשגה דבינה כלל כי המח' ועומק העיון מסתיר ומעלים על אמיתת מהות ועצמות כנ"ל (וכמו שאמר בעצמות אא"ס ממש דלית מח' תפיסא בי'15 ומה שנתפס במחשבה אין זה אמיתת עצמותו) עד אשר גם מה שהנשמות נהנין בג"ע כו' היינו רק ע"י אמצעות השגות עמוקות בבחי' בינה שבמל' דאצילות דאור אימא מקננא בכורסייא16 כו' כידוע אבל לע"ל והיו עיניך רואות17 כו' שלא יכנף עוד בלבוש מעלים דהשגת שכל כו' אלא בבחי' ראי' והסתכלות במהו"ע דאא"ס ממש כמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו' (ומ"ש בקי"ס זה אלי18 כו' היינו רק גלוי ההעל' שבדיבו' העליון שלמט' הרב' מן המח' דבינ' כו' וד"ל) וזהו כל עיקר ענין קיבול שכר של הנשמות לע"ל בגלוי טעמי וסודות המצות שיגלה להם משיח וילמדם כולם מגדולם עד קטנם כמ"ש בו ישכיל עבדי כו' דודאי א"א לומר שלימוד זה שילמד משיח לישראל יהי' כפי ערך הלימוד


10) פ': תוקן ע"פ דפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: ס'. וראה לעיל צג, ב הערה פ' שנה.

11) במ"ת שראו פב"פ: ואתחנן ה, ד.

12) יראה כל זכורך: משפטים כג, יז. תשא לד, כג. ראה טז, טז. וראה גם לעיל מה, ב.

13) שיקביל פני רבו ברגל: ר"ה טז, ב. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' שפג. וש"נ. שע"ת קג, ג ובהנסמן לשם.

14) שהנשמות נהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.

15) דלית מח' תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (יז, א).

16) אימא מקננא בכורסייא: נסמן לקמן קיב, ב.

17) והיו עיניך. . שלא יכנף: ישעי' ל, כ.

18) זה אלי: בשלח טו, ב.