צה, א

דעכשיו כמו שמלמדים הדבר חכמה שיושג בכי טוב העיון עד שנתפס ומושג ממש במחשבה העיונית וכנשמות בג"ע כו' שהרי לעתיד נאמ' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי1 כו' לפי שתמלא הארץ דעה כמים לים2 כו' לפי שהלימוד דחכמ' היינו כאשר יבא בהשגה דבינה דוקא וכמו למודי הוי"ה כו' ונק' אולפנא אאלפך3 כו' אבל למעלה מבחי' ההשגה דבינה לא שייך לימוד ע"כ לא ילמדו עוד איש את רעהו כו' מפני שכולם ידעו אותי בבחי' ראי' והכרה ממש שזהו בחי' ראי' והסתכלו' דפנימית ועצמות הדבר אשר לא יכילנו כל רעיון והשגה כלל כנ"ל וזהו עיקר פנימית וסודות התו' דלעתיד שילמד משיח לישראל שע"ז אמר ישכיל עבדי כו' פי' ישכיל אינו כמו מקור להשגות שכליים שהרי השגות שכליים המה המסתירים על פנימית ועצמות כו' כנ"ל אלא פי' ישכיל זה היינו פועל יוצא שימשיך וישכיל בכנ"י בחי' ראי' דחכמ' העצמי' הנ"ל שהו' בבחי' ראי' והסתכלו' בטעמי התור' וסודות שלהם כמו שהן ממש מבלי לבוש דהשגו' בבינ' והיינו ישכיל להיות מקור לכל שכל נעלם וסתום מכל רעיון שעכשיו לא באו סודות ורזין דאורייתא רק ע"י לבוש דבינה כמו בג"ע וכן גם בצדיקים גדולי' לא נתגלו טעמי מצות כמו לע"ל וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו4 לשון עתיד דטעמי מצו' לא נתגלו עכשיו כמו שהן ממש בלי לבוש כלל רק לעתיד ע"י משיח דוקא (שלזה נק' מלך ולא כמו רב שמלמד דעת והשגה רק כמו באור פני מלך5 כו' שישכיל באור הראיה דח"ע עד שיראו כולם בראיה דפנימית החכמ' שבטעמים וסודות הסתומים לגמרי עד הנה כו' וז"ש לא ילמדו איש כו' כולם ידעו אותי בראיה ע"י משיח דוקא שהוא בבחי' פנימית אבא שהוא פנימית ע"י6 כידוע וז"ש והריחו ביראת ה' דמורח ודאין7 ולא למראה עיניו בראיית עין השכל ולא למשמע אזנו בשמיעה דבינה כו' רק בבחי' הראיה דחכמ' העצמית שבפנימית התענוג כו') וזהו שנאמ' בעדן עין לא ראתה8 אלקים זולתך כו' שבחי' פנימית העדן סתימאה הנ"ל עדיין עין לא ראתה כו' משום דעכשיו אין אור החכמ' מאיר בבחי' ראיה הרוחנית דעין השכל כמו שהוא בלא לבוש דחכמ' בבינה והשגה אבל בחי' פנימית העדן הוא בחי' פנימית ועצמות דאור החכמה עילאה כמו שהוא בעצם בלי לבוש כלל והוא אשר עין לא ראת' עדיין גם בג"ע ובגדולי הצדיקים כו' רק אלקים זולתך יעשה למחכ' לו והוא לע"ל בימות המשיח דוקא שנא' בו ישכיל עבדי כו' שיתגלה אז על ידו בחי' פנימית העדן הסתום בעצמות ויראו בעין בלי לבוש כלל כמו בעוה"ב וד"ל וזהו כימי צאתך מא"מ9 אראנו נפלאו' דהיינו מ"ש בנהר יעברו ברגל10 בנהר פרת שהוא הנהר היוצא מעדן11 הנ"ל שם נשמחה בו בו ממש בפנימית מהותו ועצמותו כמו שהוא בלי הסתר לבוש דהשגת שכל ובינה שהרי אמר לית מחשבה תפיסא ביה כלל משום דבמחשבה אינו נתפס רק בחי' החיצוניות שלו ע"י השתלשלות דחו"ב מאין ליש לבד כנ"ל והוא חיצוניות התורה הנגלות לנו דאורייתא מח"ע נפקת12 בגלוי אבל כשיעברו בנהר פרת בעת קיבוץ גליות בימי משיח אז א' אראנו נפלאות פי' נפלאות ריבוי הנפלאות אשר סתום ונעלם בהעלם אחר העלם שנק' סד"ס דלמת"ב כלל אראנו שיבאו כל בחי' הנפלאות עליונים הסתומים וגנוזים במהו"ע


1) ולא ילמדו. . אותי: ירמי' לא, לג [בדילוג].

2) שתמלא הארץ. . לים: ישעי' יא, ט.

3) למודי הוי"ה. . אאלפך: נסמן לעיל לא, ב.

4) ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.

5) באור פני מלך: משלי טז, טו.

6) משיח. . פנימית אבא. . ע"י: ראה גם לעיל פט, א ובהנסמן במ"מ לשם.

7) והריחו. . דמורח ודאין: ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' יז. נ"ך ע' תעו.

8) בעדן עין לא ראתה: ראה ברכות לד, ב. ישעי' סד, ג.

9) כימי צאתך מא"מ: נסמן לעיל ט, ב.

10) בנהר יעברו ברגל: תהלים סו, ו.

11) פרת. . היוצא מעדן: ראה לעיל פג, ב.

12) דאורייתא מח"ע נפקת: נסמן לעיל כג, א.