צו, ב

מוגבל כלל דהיינו שלא יוגבלו בשכל וטעם כלל כו' והנמשל מכל זה יובן במ"ש בהעברה שני' בנהר פרת והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים דוקא דהנה שבע' נחלים אלה הן ז' מדות שבבינה דאצי' שכלולים בנ' שערי בינה11 דמ"ט שערים הן זפ"ז והן כמו מדות שבשכל והשגה הנ"ל שמוגבלים הם לפי ערך כח המולידם ושרשם הראשון הוא באור אבא שמשפיע לאימא עילא' בחי' בינה אם הבנים כנ"ל ומבואר למעל' בעיקר ענין העבר' זו בנהר שיוצא מעדן שהוא להיות גלוי ההעלם והכיסוי שלא יכסה ויעלים בחי' ההשגה וטעם לפנימי' ועצמות כו' ע"כ כאשר העביר בנהר זה הכהו לז' נחלים היינו לז' מדו' שבבינה שלא יעלימו ויסתירו עוד כמו שהן בהשגת שכל והיינו מצד שהאיר מאור הנעל' וסתום דעדן סתימאה הנ"ל שהוא למעלה הרב' מבחי' החכמ' שנק' אין ליש כנ"ל ושם הז' מדות הן בבחי' אור א"ס ממש שמאיר בפנימי' התענוג ורצון כו' וכמבואר למעל' שזהו כל עיקר מעלת העברה שניה בנהר דבינ' מה שהוא גלוי כל אורו' הסתומים ביותר בפנימי' ועצמו' המאציל כו' שיבואו לגלוי כו' ולכך הכהו לז' נחלים ובז' נחלים העבירם ביבשה ברגל בלי לבוש מסתיר כלל וכלל והן בחי' ז' מדות דע"י וא"א כו' בלא התלבשות בחו"ב כלל וד"ל וזהו ישכיל כו' ירום ונשא וגבה ג' מדות חג"ת דאבות כנ"ל אבל הכל במדות שבעצמות אא"ס שבפנימית ע"י וא"א כנ"ל וע"כ אמר מאד היפוך אותיות אדם דאדם גי' מ"ה12 הוא שרש התהוות מציאו' המדות מחכמ' לבינה כנ"ל וכמ"ש מה שמו כו' אבל למעלה מבחי' אדם היינו למעלה מבחי' חכמה דשם מ"ה להוליד מדות דאדם כו' והוא פנימית ועצמות אור א"ס שבכתר והיינו בחי' פנימי' ועצמות דחכמה בראיה והסתכלות העצמיו' הנ"ל וזהו נק' מאד בהיפך אדם שהו' בלי גבול כלל כי א"א שיבואו בגבול דחו"ב כנ"ל והיינו פנימית התור' שיקבלו ע"י משיח שנא' בה ארוכה מארץ מדה13 ורחבה מני ים כו' דלא יכילנה ארץ וים עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא14 כו' אפי' ים העליון שהוא נהר שיוצא מעדן שמשוטט בלי הפסק כלל כנ"ל אבל הנהר עצמו מכסה על מקורו ובהעברה בנהר שיופסק ויוסר הכיסוי דנהר שהוא השגה דבינה אז דוקא יתגלה פנימית התורה שהיא בלי שיעור ומדה כלל ומכ"ש שלא יכילנה ים התחתון שהוא הדיבור שיש לו הפסק כנ"ל וכמ"ש דוד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו15 אגידה ואדברה עצמו מספר כו' וד"ל אך בקי"ס שהי' בבחי' הדבור נקרע לי"ב גזרים דוקא לפי שבדבור נמשכו המדות חג"ת שבלב להתחלקות ששה בכפליים נגד י"ב שבטים י"ב ג"א16 בעלמא דדכורא ויב"ש בעלמא דנוק'17 כמ"ש ששם עלו שבטים18 כו' כנ"ל מפני שהוא בשביל התורה הנגלית דוקא שיבא לגלוי בת"ר אלף נש"י19 למטה לשמור ולעשות צריך לקרוע לי"ב דוקא משא"כ בעלי' המל' כנ"י בהעבר' שניה בנהר דבינה עילאה הרי עולין למקורן ושרשן שלמעל' מחו"ב שנקרא או"א דהיינו למדות שבע"י שהן ז' נחלים עליונים והן הנק' ימי קדם כמ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם20 כמ"ש במ"א וד"ל:

(סב) ובכל זה יובן21 מ"ש הים ראה וינוס כו' ההרים רקדו כאלים22 כו' דלכאורה מה ענין הרים לכאן דבשלמא הים ראה וינוס לפי שרוח קדים עזה בקע הים23 כו' אבל ריקוד ההרים מה ענין


11) בנ' שערי בינה: ר"ה כא, ב.

12) דאדם גי' מ"ה: נסמן לעיל ס, א.

13) ארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

14) ארץ וים עלמא דאתכסייא. . דאתגלייא: נסמן לעיל לב, ב.

15) נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו [בדילוג].

16) י"ב שבטים י"ב ג"א: ראה ס' הבהיר סמ"ב. זהר במדבר קיח, ב ובביאוה"ז לשם פה, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תסז ואילך. וש"נ.

17) י"ב שבטים. . בעלמא דדכורא. . דנוק': נסמן לעיל מד, ב.

18) ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד.

19) בת"ר אלף נש"י: ראה שבת פח, א.

20) אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: מיכה ז, כ. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשעז וע' תתנא. דברים ח"א ע' נה ובהנסמן בהנ"ל.

21) ובכל זה יובן: להבא להלן ראה הנסמן לעיל בריש הדרוש (ח, ב).

22) הים ראה. . ההרים רקדו כאלים: תהלים קיד, ג. ד.

23) שרוח. . בקע הים: בשלח יד, כא.