צז, א

לקי"ס כו' אך הנה אמרו שמעו הרים כו' אלו האבות1 שנק' הרים כו' והיינו בחי' המדות עליונות חג"ת שהאבות הן המרכבה למדות חג"ת2 כידוע והים הוא בחי' המל' כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים והנחלים הן המדות שנמשכים לדבור העליון שנק' ים העליון ותחלה אמר שהים שהוא המל' ראה וינוס ואח"כ גם ההרים שהן המדות רקדו כאלים כו' וד"ל ולהבין ביאור זה יש להקדים תחלה בתוס' ביאור בענין קי"ס בז' של פסח3 דוקא דהנה מבואר בפע"ח4 דבז' ש"פ הוא זמן לידת הנשמות ובשמיני עצרת היה זמן של בחי' הקליטה כו' ומשמ"ע עד ז' ש"פ הוא ששה חדשים5 וכשאדר מעובר הוא ז' חדשים שיולדת לז' כו' ויש להבין איך יתכן ל' לידה במה שהלכו בנ"י בתוך הים ביבשה ומהו ענין העיבור כו' והנה יש להקדים מ"ש למען אחי ורעי6 אדברה נא שלום כו' אחיי ורעיי הן ישראל שנק' אחים וריעי' להקב"ה כו' והענין ידוע דבחי' מדות דאצי' נק' קוב"ה שהוא בחי' ז"א7 וישראל שרשם במח' כמאמר ישראל עלה במח'8 אך א"כ איך יקראו בנ"י אחים להקב"ה כו' אך הנה ידוע דהמח' נק' לבוש לשכל ולמדות שמלבשת לאור השכל ומתאחדת עמו וכמ"כ מלבשת למדות ומתאחדת עמהם דהנה אנו רואים שכל שכל וחכמה בהכרח שמיד יבא בהתלבשות בצירופי אותיות מחשבה כמו גם מחשבה העיונית כאשר יטרוד בעיון ההשכל' א"א שלא יחשוב אותו באופן צרופים שונים בכלי המוח באותיות מח' ולא ניכר כלל שהאותיות מחשבת שכל זה נפרד במהות בפ"ע כלל אלא מתאחדים עמו ממש בלי פירוד כלל ביניהם והיו לאחדים ממש כאלו המה עצם אחד מתחלת ההוי' והמציאת וזהו הנק' מחשב' שכל העיונית כאשר טרוד בשכלו בעיון דבר מה הוא נתפס מיד במחשב' בצרופים שונים ובלתי זה אין לו מציאת שכל כלל והנה לכאור' אנו רואים היפך זה ממש דהיינו שהמח' נק' לבוש נפרד לגמרי ממה שיוכל לחשוב דברים בטלים שאינו דבר שכל כלל וגם במח' זו שנתפס אור השכל מיד יוכל לפושטו ולהתמשך באופן צירופים אחרים לגמרי בשנוי גמור מן הקצה כמו הפושט לבוש ולובש לבוש אח"כ כמו לבוש יחליפם9 השכל ממח' למח' פושט ולוב' לפי שבאמת יש לשכל עצמו מציאת ומהות בפ"ע טרם בואו להתלב' באותיות מח' ומ"מ אנו רואים שאחרי התלבשות השכל במח' מתאחדת המח' עמו בתכלית כנ"ל הענין הוא דשניהם אמת דאית מח' ואית מח'10 כו' דמח' זו שמתלבשת לשכל נק' לבו' שפושט כנ"ל אבל מח' עצמית שקבוע' בנפש מתאחדת עם עצם הנפש ממש ומח' זו נמשכת ונובעת בתמידות וע"ז אמר ישראל עלה במח' הקדומ' ומשם נמשך אותיות מח' מיוחדים השייכים לכל שכל וחכמ' בפרט שא"א לו להתפס כ"א באותן אותיות דוקא דהיינו כאשר נתהווה עצם אור השכל ממקורו נתהווה ונמשך מאותו מקור גם האותיות מח' ששייכים ומיוחדים אליו דוקא והיינו ענין ג' קשרין11 ישראל מתקשראן באורייתא שהן ת"ר אלף נש"י12 שכ"א מקושר באות א'13 מס"ר אותיות התורה14 כמ"ש זה ספר תולדות אדם15 כו' והיינו משום דאורייתא מח"ע נפקת והוא בחי' אור אבא שמשם ג"כ נחצבו נש"י כמ"ש כי אתה אבינו16 כטפה שנולד הולד כו' וס"ר נש"י היינו ס"ר אותיות הכלולים


1) שמעו הרים. . האבות: מיכה ו, ב. ראה ר"ה יא, א. הנסמן לעיל כה, א.

2) שהאבות. . חג"ת: נסמן לקמן קלג, ב. וראה גם הנסמן לעיל כה, א.

3) קי"ס בז' של פסח: ראה סוטה יב, ב וברש"י. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריט.

4) בפע"ח: ראה (שער הלולב) שכ"ט ספ"ח. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא כאן (ע' שפז). דברים ח"ד ע' א'רעט בשם הע"ח.

5) ששה חדשים: כ"ה בפע"ח שם. ובמאמרי אדה"ז תקע"א כאן ז"ח. ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא כאן (ע' שפז).

6) למען אחי ורעי: תהלים קכב, ח. ראה זהר משפטים קכב, רע"א. סה"מ תקס"ה ח"א ע' קכח. תקס"ו ע' קכח. ביאוה"ז פינחס קיד, ד ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שמה.

7) קוב"ה. . ז"א: ראה סידור שער התפילין ז, ג. הנסמן בתו"ח נח סט, א הערה 1.

8) ישראל עלה במח': נסמן לעיל לז, ב.

9) כמו לבוש יחליפם: ע"פ תהלים קב, כז. ראה גם לקמן קלו, ב.

10) דאית מח' ואית מח': ראה ת"ז תס"ט (קט, א).

11) ג' קשרין: נסמן לעיל סב, ב.

12) ת"ר אלף נש"י: ראה ביאוה"ז קה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא כאן (ע' שפח).

13) שכ"א מקושר באות א': ראה מג"ע אופן קפו. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתפט. דברים ח"ג ע' תשעט. הנחות תקע"ז ע' רנב ובהנסמן בהנ"ל. שע"ת פג, ד.

14) מס"ר אותיות התורה: ראה ז"ח שה"ש עד, ד. מג"ע שם. לקו"ש (טו"ב כסלו תשמ"א) כרך כ ע' 419 בהערה. שו"ת הצ"צ חאבה"ע סרמ"ט (צה, א).

15) זה ספר תולדות אדם: בראשית ה, א.

16) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.