צז, ב

באור אבא ומתאחדים שם כמח' העצמית שמתאחדת בעצם כנ"ל וזהו אורייתא בקוב"ה דהיינו מוחין דאבא שבז"א שנמצא ישראל נק' אחים וריעים לקוב"ה לפי שממקור אחד נמשכו שהוא מאור אבא כו' והן ס"ר אותיות דתושב"כ שס"ר נש"י מתקשראן שם וד"ל אך א"כ למה נק' אחים וריעים דריעים משמע בדומה לו ממש כו' אך הנה מה שנק' ריעים האהובים היינו בשרשם בעצמות אא"ס שמשם נמשך גם אור החכמה וכמו אמרי לחכמה אחותי את17 כו' והוא להיות שרשם במחשבה העצמות ממש והחכמה הוא ביו"ד בחינת שם ע"ב כו' וה"א בינה שם ס"ג18 אבל מצד עצמו לאו מכל אינון מדו'19 ושמות כלל כו' וזהו להקב"ה קדש דחכ'20 נק' ריעים ולבחי' המדו' שבו מלובש המוחין דאבא נקראו אחי' והוא להיו' שהמחשב' הוא שנתהווה עם המדות ביחד כמו שהמח' מתהווה עם השכל כנ"ל שהרי אנו רואים בחוש שמיד שחפץ בלבו איזה דבר מה יהרהר במח' ומתאחד מאד הרהור זה עם האהבה והיו לאחדי' אע"פ שנראה ג"כ כמו לבוש שיוכל לפשוט ולהרהר באופן אחר כנ"ל בשכל מ"מ יש אותיות מחשב' מיוחדים לכל מדה מתחלת התהוותה מן השכל ומפני זה נק' אחים לקוב"ה שהן המדות שהרי מספר בנ"י ת"ר אלף כמו מספר התחלקות הו' מדות דז"א21 כו' ונמצא ס"ר נש"י שרשם בס"ר אותיות המחשבה שמתאחד בו' מדו' דז"א כמו שנש"י באור אבא נאצלו יחד ששם נק' ריעים או נק' שבטי יה דוקא ובו"ק דז"א נק' שבטים סתם שהן י"ב ג"א שבו"ק דז"א וז"ש מה שמו הוא מ"ה דחכמה דאור אבא ומה שם בנו בו"ק דז"א שנק' קוב"ה מוחין דאבא שבז"א כידוע בענין קדוש וברוך22 וע"כ נקרא אחים וריעים אחים בז"א וריעי' באו"א וד"ל (ונמצא הסדר דג' קשרין בב' אופנים הא' דישראל מתקשראן בס"ר אותיות דחכמ' דתורה שהוא באור אבא שנק' קוב"ה בקדש העליון דאבא ואורייתא בקוב"ה היינו משום דאורייתא וקוב"ה כולא חד23 שזהו מצד גלוי אור א"ס בח"ע כו' וכאשר נמשך למטה יותר היינו מוחין דאבא שבז"א שנק' קוב"ה סתם ששם נק' אחים מטעם הנ"ל והב' למעלה גם מאור אבא והוא שעלו במח' הקדומה וזהו חכמה הקדומה24 דתורה קדמה לעולם25 ואוריי' בקוב"ה בעצמו' אא"ס הגם דלמת"ב כלל26 כו' אבל מח' העצמי' דתורה כתיב בה ואהי' אצלו27 כו' דהיינו בבחי' סתים דאוריי' וקוב"ה וגם בבחי' הגליא יש ב' מדריגו' אחים בז"א וריעי' באו"א כנ"ל וד"ל28 והנה כ"ז הוא בבחי' שרש הנשמות דישראל כמו שעלו במח' הקדומה דחכמ' עד מח' שבמדות עליונו' דאצי' שכללותם נק' אחים וריעים להקב"ה כנ"ל שהוא בבחי' אלקות ממש דאיהו וחיוהי חד29 כידוע אך אמנם נשמות דבריאה יש מאין כמו אתה בראת30 יצרת כו' וכמ"ש כל הנק' בשמי בראתיו יצרתיו כו' עד נשמ' שבגוף בעוה"ז דכתיב ביה אף עשיתיו31 הנה לזה היה תכלית כוונת המאצי' שיהי' נשמה דבריא' בבחי' יש נפרד ממש משום דסוף מעשה עבמ"ת32 כידוע33 כי בהיות הנשמה בבחי' אצי' ולמעלה מעלה הרי היא כלול' ודבוקה באא"ס בבחי' ביטול והתכללות באין האמיתי כו' דאא"ס שבאצי' דאיהו וחיוהי חד ומכ"ש בשרשה הראשון באותיות דחכמה דאצי' ולמעלה מזה כמו שהיא במח' העצמית


17) אמרי לחכמה אחותי את: משלי ז, ד [ושם: אמר ? ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שמט].

18) והחכמה. . שם ע"ב. . ס"ג: נסמן לקמן קכח, ב.

19) לאו מכל אינון מדו': ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב).

20) קדש דחכ': נסמן לעיל כט, א.

21) בנ"י. . הו' מדות דז"א: ראה גם לקו"ת להאריז"ל פ' וישב דרוש גלות מצרים.

22) קדוש וברוך: ראה גם סידור שער התפילין ז, ג ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רעו. ח"ב ע' תמה ואילך. וש"נ.

23) דאורייתא וקוב"ה כולא חד: מובא בתניא (פ"ד ופכ"ג) בשם הזהר. ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רפה. אוה"ת חוקת ע' תשס.

24) חכמה הקדומה: ת"ז תס"ט (קטז, ב).

25) דתורה קדמה לעולם: פסחים נד, א.

26) דמת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

27) ואהי' אצלו: משלי ח, ט.

28) וד"ל: אוצ"ל: וד"ל).

29) דאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

30) אתה בראת: ברכת אלקי נשמה [בדילוג].

31) כל הנק' בשמי. . אף עשיתיו: ישעי' מג, ז [בדילוג].

32) דסוף מעשה עבמ"ח: ע"פ פיוט לכה דודי.

33) כידוע: ניתוסף ע"פ דפו"ר.