צט, ב

שע"י שאוכל מה שאמו אוכלת בט"ח דרך טיבורו12 הפתוח כו' מזה נתגדלו ונתפשטו אברי הולד וכמו מן האודם דמ"ן דנוק' מתהווה גידול בשר13 האברים יום יום והוא מה שנהפך לדם מן המאכל שאמו אוכלת מתגדל דם14 והבשר וגידים15 דולד וכך כל ענין העיבור שהוא רק גידולו בבחי' יש ודבר בציור רמ"ח אברי' גשמיי' וזהו הכל דוק' מבחי' המ"ן דנוק' שעושה בו הגשמה זו כו' והיינו דוקא ע"י בחי' העיבור שהוא מסיבת עכיבתו בבטן בהעלם דבחי' אין הרוחני מזה דוקא יבא לכלל גידול והתפשטות בהגשמה בט"ח עד שיולד במהות יש בפ"ע כו' וזהו כמו דבר מהיפוכו שהעיבור בהעלם והתכללות באין הוא דוקא הגורם להיות התפשטו' ישותו בט"ח ובלידה וכך יובן בבחי' עיבור העליון דנשמות בבטן המל' דהעכבת הנשמה בביטול לאין האלקי בבטן המל' הוא עצמו הגורם להיות מציאות התפשטות' בציור רמ"ח אברי' בליד' כו' כמו החטה אחר קליטתה תצמיח בהתפשטות כנ"ל וד"ל:

(סד) ולהבין זה בתוס' ביאור הנה יש להבין תחלה מה שמצינו סתירה לענין הנ"ל דלכאור' מובן לפי הנ"ל דשהיית הנשמה בבטן המל' עושה בה בחי' יש והרי בנשמ' אליהו מפני שנתעכב בעיבור במל' יב"ח הי' גם בגופו בחי' הביטול לאין האלקי עד שעלה בגופו השמי'16 כמלאך כו' דמזה משמע להפך שהמל' עושה בחי' אין יותר דכל שמתעכב שם יותר יהי' בו בחי' הביטול ביותר כו' אמנם הענין הוא דשניהם אמת ויש להקדים לזה בבחינת המל' שיש בה ב' הפכים האחד בבחינת האור והכלי שבה הכל הוא בבחי' אין יותר מכל הספי' זולתה והוא להיות שהמל' ל"ל מגרמה כלום17 שהוא כמו הדבור בצרופי אותיות שאינו מהות ומציאת ממש רק בחי' ההתגלות של כל דבר יש ודבר מה שמתגלה בדבור כמו המדות חו"ג שהמה מהות מציאות ממש והדבור מגלה אותן וכן מהות השכל ומהות הרצון מתגלים בדבו' אבל גוף הדבור אינו בחי' יש ומהות דבר כלל ע"כ אור המל' בבחי' האין והבטול יותר מכל האורות עליונים כו' וכידוע בדוד שהיה בבחי' המל'18 היה בו בחי' הבטול ביותר אך זהו בבחי' בטול היש לאין שהוא בטול הכלי מצד בטול האור כמו בטול החומר לצורה לפי שבאור הוא בבחי' האין ביות' וע"כ נק' המל' דל19 כמו הדל שרוחו נשברה ועיניו מצפות לקבל כך בחי' המל' בחי' מקבל מכל האורו' עליונים כידוע וזהו ענין עליית המל' בבחי' או"ח תמיד כמ"ש עולת תמיד20 כו' וכמו אלקים אל דמי לך21 קארי תדיר כו' ונמצא באור וכלי יש במל' בחי' הבטול ביותר מכל הספי' ובטול הכלי שמצד עצמה הוא יותר מבטול שבה מצד בטול האור כמשל נר הדולק גם שכליון הפתיל' מצד הסתלקות האור אבל כליון זה שבפתילה יותר מכפי ערך הביטול שע"י האור כו' כדוגמא מי שיש בגופו הכנעה וביטול בהתעוררו' תשוב' ברוח נשבר' יותר משיהי' בו הכנעה וביטול לאין האלקי ע"י האור דנשמ' עצמה שמתעורר' כו' וד"ל ולפעמים מצינו בהיפוך ממש בבחי' המל' שהאור והכלי שבה הוא דוקא בבחי' יש כמו בבחי' הדיבור עצמו שהרי הדיבור יש בו חומר וצור' ושניהם המה עושי' בחי' יש מורגש במציא' דוקא כי אין מהות החסד או הדין בא בגלוי


12) שאוכל. . דרך טיבורו: נדה שם.

13) האודם. . בשר: נדה לא, א.

14) שאמו. . דם: שאילתות דר"א יתרו שאילתא נו. וראה גם בשאילת שלם ובהעמק שאלה שם.

15) שאמו. . וגידים: נסמן לעיל פא, ב.

16) שעלה בגופו השמי': ראה מלכים-ב ב, יא. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא. קונטרסים ע' שעב ובהנסמן בהנ"ל.

17) שהמל' ל"ל מגרמה כלום: נסמן לקמן קמב, א.

18) בדוד. . המל': ראה פרדס (שער ערה"כ) שכ"ג מערכת דוד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.

19) המל' דל: נסמן לעיל כד, ב.

20) עולת תמיד: פינחס כח, ו. ראה זהר (רע"מ) פינחס רנו, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תמז. קונטרסים ע' רפה ובהנסמן בהנ"ל.

21) אלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב. ראה זהר (היכלות) פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.