שער היחוד

קט, א

א) הנה1 כבר מבואר באריכות בקונטרס2 מיוחד3 בפרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה שנולד מן ההתבוננות לפי סדר ה' מדריגות נרנח"י כו'. ומעתה יש לבאר היטב במהות גוף ענין ההתבוננו' מה היא בעצם ובמה יתבונן. והנה מהות ההתבוננות בעצם הוא ענין ההסתכלו' החזקה בעמקות הענין ולעמוד עליו הרבה עד שיבין אותו על בוריו בכל חלקיו בפרטי פרטיות והוא בחי' פנימיות בינה הנק' בלשון הגמרא בשם עיון כמו שאמר4 במס' סוכה הא למגרס והא לעיוני5 פי' הגירסא הוא רק הבנת הדבר בהשקפ' ראשונה שהולכת ונובעת במהירות בלתי עכוב והעמדה כלל כידוע עד"מ המביט בעינו על דבר מה ואינו מתבונן כלל על הדבר6 באיכותו ומהותו בכל חלקיו הפנימי' וחיצונים רק דרך מעביר בעלמא שבמשך זמן ודאי ישכח עליו לגמרי וגם לא יוכל לספר לזולתו רק כלליות ענין אותו הדבר שראה בהעברת העין ולא בטביעת עין כלל וכן העברת7 עין השכל באיזה סברא בהשקפה ראשונה בלתי עכוב והעמדה לעיין בו היטב ולא ידע בסברא זו לתכליתה כלל. כי הנה ג' דברים הוא שיש בכל דבר מושכל. עומק ואורך ורוחב8. הרוחב הוא בחי' הסבר המושכל לכל צד בפרטי' הרבה כרוחב הנהר ולא דברים כהווייתן לבד כנהר קצר. ואורך הוא עוצם ירידות ההשכלה להלביש את המושכל במשלים שונים עד להביאו בהשגות התינוק קטן כו' כנהר שהולך ומתמשך לאורך (וכמ"ש באריכות בכתבים9 בענין אורך היריעה10 כו') והעומק הוא כעומק הנהר שמשם מתרחב ובעצמו אינו רחב כלל אבל הוא עיקר עצם הנהר (הנק' שטרוים) שהוא עיקר מרוצת הילוכו ממקורו ומים שע"ג בגובה ולצדדי העומק טפלים אליו שאינן רק בחי' התגברות התפשטותו בלבד לצדדי' ברוחב ובגובה ובאורך ההילוך כו' כך עומק המושכל הוא בחי' עצם נקודתו כמו שהוא ונק' עומק המושג שכל מה שנתפשט בהסבר ההשגה לכל צד ברוחב גדול בכמה פרטי' וכן לאורך בעוצם הירידה וגם בחי' הגובה למעלה להשכיל ממנו עוד למעלה ממנו הרבה (עד בחי' עומק רום כמו התגברות המים למעלה מעלה בזמן המבול11 שכזה יהיה לימה"מ ברוחניות בשנת ת"ר לחיי נח כמ"ש בזוהר דאתפתחו מבועין דחכמתא13 כו' והיינו מעיינות תהום החכמה שיתגברו למעלה מעלה ויכסו כל ההרים14 כו' וארובות השמים נפתחו12 כו'15 להמשיך מן המים שמעל השמים הנקרא עומק רום שתלוי בעמ"ת16 כי נעוץ תחב"ס17 כמו העמק שאלה או הגבה למעלה18 כו' וכמ"ש בכתבים ) הכל נמשך מעצם עומק נקודתו כמו שהוא נובע מן החכמה הנקר' אין19 וכמ"ש ונהר יוצא מעדן20 כו' שהבינה נק' נהר והחכמ' נק' מעיין21 כידוע והוא הנק' עיון שעומד ע"ד המושכל ומעיין בו הרבה מאד שהוא העיכוב היפך המהירו' דהיינו כדי לבא לעומקו של המושכל כמו שהוא בעצם פנימיותו ותוך תוכו דוקא כמו המסתכל על דבר מה בעינו ולא בהעבר' בעלמא אלא בפקוח וטביע' עינו בעיכוב גדול עד שיודע אותו היטב בכל חלקיו הפנימים ותוך תוכו כו' והוא הנקר' התבוננות בנו"ן הכפול22 דוקא דהיינו שמתבונן ומעיין בו הרבה וכמו שפרש"י בעיוני לעמוד על הדבר להבינו על בוריו23 כו'. ונמצא בחי' העיון הזה הוא רק בחי' כלי לבחי' ההעמק' דבינה עצמה כי לכאור' בחי' העיון הזה נק' העמקת הדעת בל' העולם ואינו כן דהעמקת הדעת היינו בחי' כלי לבד לבוא לעומ' של הענין ממש ולמעלה מזה הוא נק' מעמיק שמגיע למעלה גם מן החכמה עצמה שהגם שהחכמ' היא


1) הנה: לפרק זה ראה מאמר ד"ה וכה"ע רואים בסה"מ תרמ"ז ע' תכה ואילך.

2) בקונטרס: קונטרס ההתפעלות ? נדפס במאמרי אדה"א קונטרסים ע' נא ואילך. וראה גם שם ע' קפו ואילך.

3) בקונטרס מיוחד: ברוב הכת"י [אגהוזחטיב יג]: בקונטרס במכתב מיוחד. הו: ליתא תיבת בקונטרס. ח: במכתב בקונטרס [כנראה נתחלפו התיבות]. י: בקונטרס באריכות [וכנראה שגם בכת"י זה נתחלפו התיבות].

4) שאמר: טו: שאמרו.

5) במס' סוכה. . לעיוני: ראה שם כח, סע"ב.

6) על הדבר: טו: בהדבר.

7) העברת: אז: הבנת ובשאר הכת"י כבפנים. וראה להלן ברשימות הכת"י אודות כת"י א.

8) עומק ואורך ורוחב: ראה גם סה"מ פר"ת ע' צט.

9) בכתבים: הציון לדא"ח בשם כתבים ? מובא כמ"פ בקונטרס זה ? ראה בסמוך בפנים. לקמן קט, ב. קי, א. קיב, א-ב.

10) בענין אורך היריעה: ראה ביאוה"ז פקודי נח, סע"ג ואילך.

11) התגברות המים. . המבול: נח ז, יח-כ.

13) דאתפתחו מבועין דחכמתא: ראה זהר וירא קיז, א. וראה גם תו"ח נח סא, ב ובהערה 21. עט"ר ע' נה. לקו"ש [נח] כרך טו ע' 42.

14) ויכוסו כל ההרים: נח ז, יט.

12) בשנת ת"ר. . מעיינות תהום. . וארובות השמים נפתחו [: גזיג: פתחו]: נח ז, יא.

15) כו': בדפוס ראשון ובהכת"י בכ"מ בקונטרס זה כו'. אמנם במהדורת טשערנאוויץ שינה והדפיס גו' (במקום תיבת כו'). ותוקן כאן וכן להלן בכ"מ כו' כבדפו"ר.

16) עומק רום שתלוי בעמ"ת: נסמן לעיל י, א.

17) נעוץ תחב"ס: ראה ס"י פ"א מ"ז.

18) העמק שאלה. . למעלה: ישעי' ז, יא. ראה לעיל ל, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנד. וש"נ.

19) החכמה הנקר' אין: ראה ת"ז רתמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. וש"נ.

20) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

21) שהבינה נק' נהר. . מעיין: ראה סידור שער בהמ"ז קד, א. סה"מ תקס"ח ח"א ע' רב. ח"ב ס"ע תרט ואילך. לקו"ת שה"ש לט, ב. לעיל צ, א ובהנסמן במ"מ לשם.

22) התבוננות בנו"ן הכפול: [אג: הכפל]: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תלה.

23) שפרש"י. . על בוריו: ראה רש"י סוכה שם ד"ה ומשנן בסוכה.