קט, ב

בחי' האין ממש של המושכל קודם שבא לכלל עומק נקוד' המושג שבבינה כמעיין לגבי נהר כנ"ל אבל בחי' העמקה בשרש של המושכל שרשה מגיע בשרש הממשיך לנביעת מעיין דחכמה כו' ונק' עמקי החכמה או תעלומות חכמ'24 כי כמו שיש עומק ואורך ורוחב בבינה שנק' יש כנ"ל כך יש עומק ואורך ורוחב במעיין דחכמה שנק' אין ועומק המעיין היינו תחיל' שרש מחצבו בעומקו שמשם מתפשט נביעתו למעלה עד שבוקע ויוצא טיפין טיפין בגלוי מהעלמו ותכלית העלמו הוא תכלית עמקו למטה כמו מעיינות תהום נבקעו דארעא חלחולי מחלחלא25 כו' בגידין שיש להם עומק ראשון ובזה נאמר והחכמה מאין מהעלם החכמה הנק' עומק החכמ' והחכמה הוא המצאת שכל החדש שיוצא כברק כו' כידוע ומקור מחצבו בהעלם עומקו הוא עיקר עצמיות ותוך תוכו כנ"ל בביאור ענין עומק המושג דבינה שאינ' רק העומק של ההשגה דבינה המורגש בבחי' יש בהבנת דבר מה בסברא נגלית שעומק של הסבר ההשג' הוא בחי' אין של היש דהשגה בלבד ואין לו ערך לגבי אין דחכמה טרם שבא לכלל השגה כלל גם לא בבחי' העומק שבה שהוא תמציתה ואמנם עומק המושג נק' שער הנו"ן דבינ' גם שנמשך מאין דחכמה ליש (כמו מעיין יוצא מבית ק"ק תחלתו כקרני חגבים26 כו' וכה"ג) שרשו מגיע בעומק דחכמ' הנ"ל וכנרא' בחוש שכל מעמיק רק בעומק המושג הוא ממציא למקו' ושרש המושכל להמציא בחי' חדשו' דאור החכ' בבינ' והוא הנק' מעמי' ל' מפעי' שמפעיל לעומ' דחו"ב (ולפ"ז מ"ש הבן בחכ' וחכם בבינ'27 שמבואר בכתבי' דהיינו ע"ב דס"ג חכם בבינה28 שהוא רק להבין דבר חידוש אחר מתוך המושג דבינה שזה אינו אלא ע"י בחי' העיון הנ"ל שהוא המברר כל חלקיו על בוריו ונק' בינ' שבבינ' ואח"כ יוכל להוליד ולהתחכם להמציא הבנה והשגה חדשה אבל רק בהשגה זו עצמה שנק' חכמה שבבינה אבל כתר דבינה הוא עומק המושג הנ"ל המגיע שרשו בעומק החכמה כנ"ל. והבן בחכמה היינו ס"ג דע"ב שהוא כח ההסבר בחכמ' עצמ' שיוכל להביאו בפני' מסבירות הרבה והוא למעלה מן ההשגה דבינה עדיין ומה שאמרו נבונים לא אשתכחו29 שהוא המבין דבר מתוך דבר30 דוקא היינו מצד שרש כח זה דהבן בחכמה שמגיע בעומק דחכמה הנ"ל ע"כ יוכל להבין דבר חכמה אחרת לגמרי מתוך דבר חכמה זאת שזהו למעלה במדריגה מן החכם דהיינו מגופה של המצאות החכמה זו מאין שאינו מבין ממנה חכמה ושכל אחר (ומ"מ מה שבהשגה דבינה מבין השגה חדש' מתוך ההשגה זו שרשה בהבן דחכמה שמבין דבר מתוך דבר רק שזה בהעלם מקור השכל כו' וד"ל). ונמצא סדר המדריגות כך הם בחי' עיון הנ"ל לעמוד על בורי' כו' נק' בינה שבבינה להבחין תכלית ההבחנה בפנימיות וחיצוניו' וגם מזה יוכל להיות בחי' האורך להוריד ההשגה בלבושי' רבי' עד שתתגשם להשגו' התינוק כנ"ל אבל לא בחי' הרוחב בהסברים שוני' לכל צד כו' ואח"כ מבחי' חכמה שבבינה להמציא חדשות בהשגה א' כנ"ל הוא הנק' רוחב וממנו כח דבינה שבבינ' העושה בחי' אורך אבל שיעור האורך והרוחב דחו"ב שבבינ' הוא תלוי בבחי' עומק המושג שנק' כתר דבינה וכנרא' בחוש שלפ"ע העומק כך יהי' ערך הרוחב והאורך בכל השגת דבר מה וד"ל). ולפ"ז מה שקוראי' העולם העמקת הדעת אין זה גופה של העמקה כמו עומק המושג דבינה שלזה לא יש שייכות לדעת אך הדעת הוא בחי' התקשרות31 הרגשתו32


24) תעלומות חכמ': איוב יא, ו. ראה גם לקמן קכז, ב. תו"ח בראשית יז, ד ובהערה 21.

25) דארעא חלחולי מחלחלא: חגיגה כב, א.

26) מעיין. . כקרני חגבים: ראה יומא עז, סע"ב.

27) הבן בחכ' וחכם בבינ': ס"י פ"א מ"ד.

28) חכם בבינה: ראה גם סה"מ תרמ"ו ע' כב.

29) נבונים לא אשתכחו: עירובין ק, ב.

30) המבין דבר מתוך דבר: חגיגה יד, א. ראה גם תו"ח לך פב, א ובהערה 5.

31) הדעת. . התקשרות: ראה תניא פ"ג. פמ"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' צז. וש"נ.

32) הדעת. . הרגשתו: ראה תניא ספמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנו.