קי, א

במושג ביותר והוא שמביא לידי בחי' העמקה במושג אחר בחי' העיון הנ"ל שהוא רק כמו בחי' כלי לעומק ההשגה כנ"ל. וגם בדעת יש אורך ורוחב ועומק כמו יש מי שדעתו קצרה ויש שדעתו ארוכה ויש שדעתו רחבה ולא ארוכה ודעת חזק או דעת קל כנשים1 שדעתן קלות2 הוא בלתי עומק הדעת וממילא דעתו קצרה כו' והפרש זה בין קלי הדעת לעומקי הדעת בין גדול לקטן ידוע שהתינוק שדעתו קל היינו שאין בו כח המרגיש והתקשרות כלל לדבר זה שמבין או רוצה בו רק בחיצוניות מאד ע"כ יתפתה להיפוכו משא"כ הגדול שדעתו עמוק' באותו דבר שמבין או רוצה בו הוא הנק' העמקת הדעת שממילא נמשך אורך הדעת ורוחב הדעת כנ"ל בבינה וסימן להעמק' הדעת הוא אשר נראה כענין צמצום וכיווץ כלי המוח לעוצם עומק התקשרותו במושכל (בל"א ער איז דרינן פר נומען פר קוועצט שטארק זייער ביז עס3 איז זייער מצומצם רק בתנוע' אחת4 וסקירה אחת לבד כו') שמזה דוקא בא עצם עומק השגה ע"י העיון דבינה שהוא היפך הצמצום והכיווץ שהרי העיון דבינה גם שעומד ומעוכב בצמצום וכיווץ בתחלתו אבל מיד מתפשט לרוחב הרבה בכל פרטי חלקיו בהבחנת פרטיות הרבה כידוע משא"כ הצמצום והכיווץ דהעמקת הדעת אדרבה הוא רק הצמצום שהוא הקיבוץ והאסיפה מכל כח שכלו להתקשר רק במושכל זה שזה היפך בחי' התפשטו' העיון בהרחבת ענין המושכל (בל"א דער קלעפ מיט דעם אריין לייגין זיך גאר כו') ואמנם ע"י העמקת הדעת בא לידי עמקות המושכל עד שרשו בעמקי החו"ב (עד בחי' דעת עליון דמזווג חכמ' לבינה כמ"ש למעלה בענין עומק המושג דבינה והיינו דדעת גנוז בפומא דאימא5 כו' וכמו שאמרו משה שהוא הדעת6 זכה לבינה7 שהוא שער הנון כי הא בהא תליא וכמה שכתוב בכתבים בכמה דוכתי וד"ל):

(ב) והנה ידוע שיש בבינה עצמה ב' מדרגות בינה ותבונה8 וענין התבונ' הוא בחי' התפשטות אור הבינה (כמ"ש בזהר דאו"א תתאין הם יש"ס ותבונה9 ונק' אימא תתאה10 כו') מצד קליטת' היטב בכלי המקבל ההשגה דבינה ע"כ מתפשט בה להביאה בכמה ענינים נבדלים מעצם ההשגה והוא הנק' איש תבונה כמו מים עמוקי' כו' איש תבונה ידלנה11 מים עמוקים הם בחי' עמקות בינה שנשאר בהעלם העצמיות ואיש תבונה דווקא ידלנה וישאבנה מן ההעלם להביאה להתפשטות בכמה אופנים שונים לרוות את המקבלי' כמו הדולה מים עמוקים להשקות הצאן כו' והוא כמו שאנו רואי' בחוש שבהיות השכל והסברא עמוקה ביותר מהכיל בהשגת אדם הנק' מים עמוקי' כו' שהוא בחי' עומק המושג הנ"ל שהאורך והרוחב ממנו בא כו' ואיש בעל תבונה דווקא ידלנה פי' שיוציא לאור בחי' העלם העומק המושג עד שיכילנו השגת האדם כאלו לא הי' עמוק כלל כמו הדולה מים עמוקי' שמקרב את העומק כו' ולפי"ז מוכרח לומר שכח התבונה הוא כח המתפשט מכח הבינה להביא עומקה לגילוי למטה למקבלי' כו' משא"כ כשאינו איש תבונות גם שהוא בעל השגה במוח דבינה (שנק' תפסן בל' העולם) יוכל להיות שהשגתו נשארת רק כמו שהיא בעצם במוח הבינה שלו שנק' רוח בינתו לבד ולא יבוא ממנה שום התפשטות למטה בענין נבדל שחוץ מן עצם ההשגה כלל וגם שיש בהשגה אורך ורוחב ועומק כנ"ל הכל הוא רק בעצם ההשג' כמו שהיא אבל לא שיתגלה למטה בענין


1) כנשים: וזיביג: ניתוסף: וקטנים. וראה בסמוך בפנים.

2) כנשים שדעתן קלות: שבת לג, ב. ראה לקו"ש (תזריע) כרך יז ע' 149 הערה 14.

3) דרינן פר. . פר. . עס: אג: דערינן [א: ניתוסף: זייער] פאר. . פאר. . אגד: עש.

4) אחת: אג: ליתא.

5) דדעת גנוז בפומא דאימא: בסה"מ דלהלן בשם האד"ר ? ראה זהר (אדרא דמשכנא) משפטים קכג, א. סה"מ תקס"ח ח"א ע' קפד.

6) משה שהוא הדעת: ראה תניא פמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ר. וש"נ.

7) משה. . זכה לבינה: ראה ר"ה כא, ב. וראה גם סה"מ תקס"ח שם ע' קפה.

8) בינה ותבונה: ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. פע"ח (שחה"מ) שכ"א פ"א. מאו"א מערכת תבונה ס"ז. תו"ח בראשית כב, א הערה 1.

9) דאו"א. . יש"ס ותבונה: ראה גם ע"ח (שער או"א) שי"ד פ"ח. הנסמן במ"מ לשע"ת קכו, ב.

10) ותבונה ונק' אימא תתאה: ראה גם זהר (אד"ז) האזינו רצא, א.

11) מים עמוקי'. . ידלנה: משלי כ, ה [ושם: ואיש ? ראה המשך תער"ב ח"א ע' קסה וע' רסד]. ראה גם סה"מ עת"ר ע' קעג.