קיא, א

בענין הנבדל שהוא עיקר ענין התבונה1 כנ"ל) וידוע2 ג"כ שיש נו"ן כפופה ונו"ן פשוטה בבינה3 להיות נו"ן כפופה הוא הרוחב ונו"ן פשוטה הוא האורך ונ' המלוי שלו בנ' פשוטה משא"כ בשאר מילוי האותיות כי האורך נכלל ברוחב וכך הוא בתבונה ואמנם נון הכפל בענין הנק' התבוננות כמו עמי לא התבונן4 וכו' שזהו בחי' פנימית בינה הנק' עיון לעמוד על דבר כו' שנק' בינה שבבינה הוא ממוצע בין בינה לתבונה ע"י הנו"ן פשוטה שמחמתו נק' התבוננות כו' וד"ל5 :

(ג) ובכל זה יובן בענין ההתבוננות בהשגת האלקות שיש ב' מדריגות בינה ותבונה בינה היינו בחי' עצם ההשגה האלקית בכל פרט ענין שמתבונן איך הוא ומה הוא ועומד על הדבר בעיון רב בכל פרטי חלקיו כו' כנ"ל כמו בהשגה פרטיות דממכ"ע שהוא התהוות יש מאין הנק' כח הפועל האלקי בנפעל כו' והוא בחי' שם אד'6 או שם אלקים לשון כח7 כידוע הנה יש בזה כמה חלוקי פרטי' באופני חיצוניו' הענין עד אשר יושג תוך תוך הענין הזה בפנימית העצמי איך שהוא בעצם כו' שזהו הנק' עומק המושג כו' כנ"ל שהעיון הוא בחי' כלי לבא לבחי' העומק כו' ובחי' האורך הוא בחי' התקרבות הענין הזה אל השכל במשלים שונים הידועים עד שיהיה הדבר הזה קרוב במוחו מאד (בל"א אראפ גילאזן זייער דעם שכל צו זיך) בלבוש הגשמה עד שיוכל תינוק להשיג כו' כנ"ל והרוחב היינו להרחיב זה הדבר כמו שהוא בכמה אופנים שונים ולא באופן א' לבד כמו המשל לזה הדבר מחיי הנפש בגוף8 שאין זה רק התפשטות מן העצם כידוע ויש רבוי אופנים למאוד בהתפשטות מן העצם וגם בגלוי ההעלם כתנועת החי וכאותיות הדבור כו' או כהתחכמות מן עצם החכמה או כגלוי הראי' דעין או כגלוי שלהבת מן הגחלת כו' וכ"ז נק' גלוי ההעלם משא"כ משל זיו השמש או אור הנר וכח הפועל כו' שנק' התפשטות כו' וכה"ג הרי כ"ז בעצם הענין רק שנתרחב וההיפך מזה הוא הקיצור רק באופן אחד וגם הוא בדרך קצרה נסקר במוחו בלתי התפשטות להרחיב בו כלל כו' אבל כמו שזה הדבר נתפס לעומקו בעצם אחר כל רבוי הסבר דמיון המשלים הוא הנק' עומק ותמצית זה המושג כנ"ל ודוקא אחר האריכות והרוחב במשלים בעיון רב יבא לבחי' העומק שמובן מהם (בל"א דער הערין דיא טיפקייט פון דעם וויא דיא זאך איז באמת) דהיינו אחר הלבשת חיצוניותו בכל העיון הרב כו' וד"ל:

(וכמ"ש למעלה בכל פרטי כח"ב דבינה הכל ימצא בהשגה פרטיות כזאת וכה"ג בכל השגת אלקות הפרטים9 וכמשי"ת) ובחי' הדעת הוא בחי' ההכרה10 והרגשה במושכל בהתקשרות כנ"ל וע"ז נאמר וידעת כו'11 דע את אלקי12 כו' שהוא בהשגה זו דממכ"ע דוקא כידוע (בל"א דער קלעפ כו' כנ"ל באורך) שהוא דוקא המביא לבחי' עומקא דכולא דהיינו לעומק דחכ' שמאין תמצא כנ"ל דהיינו בבחי' עומק ראיות השכל בהשגה זו דבחי' מכ"ע שלמעלה מהשגת השכל כידוע (וכמ"ש ברע"מ בעין השכל דבלבא אתחזי כולא13 ונק' לאסתכלא ביקרא14 כו' וגם בזה יש בחי' עומק כנ"ל באריכות) ובחי' התבונה היינו לדלות ע"י מעומק זה הנעלם במושג זה דממכ"ע הנ"ל לידי גילוי כי בהיותו קולט בכי טוב לעצם ההשגה הזאת ע"כ יוכל להביאה בכמה ענינים נבדלים ממנה כמו בכמה פרטי מציאות עולמות הנבראים איך שמתהווים מאין ליש בבחי' ממלא דרך פרט אשר נעלם בכללות השגה זו כו' ובלתי כח התבונה הזאת בהשגה זו דממכ"ע הרי נשארת


1) התבונה: תוקן ע"פ אגד. ובמהדורת טשערנאוויץ: התבוננת.

2) וידוע: גוז: (וידוע. וראה להלן הערה 5.

3) נו"ן כפופה. . פשוטה בבינה: ראה מגן דוד להרדב"ז מערכת נו"ן. פרדס (שער האותיות) שכ"ז פי"ז.

4) עמי לא התבונן: ישעי' א, ג.

5) וד"ל: גו: וד"ל). וראה לעיל הערה 2.

6) אד': תוקן ע"פ גד. ובמהדורת טשערנאוויץ: אדם.

7) שם אלקים לשון כח: ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח דין כוונת הברכות ס"ה ס"ג. אוה"ת יתרו ע' תשנא.

8) המשל. . בגוף: ראה (ובהבא לקמן) לקמן קסו, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנח ואילך ובהנסמן לשם.

9) הפרטים: טו: הפרטי'.

10) הדעת. . ההכרה: ראה גם שע"ת פא, א ובהנסמן במ"מ שם.

11) וידעת כו': ואתחנן ד, לט.

12) דע את אלקי: דהי"א כח, ט.

13) בעין השכל דלבא אתחזי כולא: ראה זהר (רע"מ) משפטים קטז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקפד.

14) לאסתכלא ביקרא: ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.