קיא, ב

השגה זו רק במוח הבנתו לבד ולא ידע מה לעשות בה ואיך להביא זאת ההתבוננות באיכות ענין התהוות היש מאין כלל כמובן מכל הנ"ל וד"ל (ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו' (בל"א מער ניט „ז דער מושכל15 „ליין פ„ר זיך כו') וד"ל16 :

(ד) ומעתה יש לבאר באיכות ענין ההתבוננות אם דרך כלל או דרך פרט דווקא כמו ע"ד דוגמא בהשגה אלקית דבחי' ממכ"ע דרך כלל בג' עולמות בי"ע הכל שרש ענין א' הוא בכל המשלים דזיו והתפשטות או אותיות כו' וכללותו רק ענין הגלוי מן ההעלם או כמו ערך הנבדל לבחי' בע"ג מחודש לגבי בלתי בע"ג דרך כלל שיש בזה ריבוי אופנים והכל בכלל17 גם שנמצא בזה ענינים פרטים הרבה (כמשי"ת) או דרך פרט להתבונן בכל עולם ובכל נברא ובכל פרטי מדריגות חלוקים בסדרי ההשתלשלות מעילה לעילה בכ"א בפ"ע דוקא כו' וכך הוא השאלה בהתבוננות ביחו"ע באו"כ דאצי' בכל פרטי ע"ס עד עצמות אור א"ס אם להתבונן בכללות ענין אור האצי' באיכות צמצומו מן העצמות ואיך שנבדל הערך לגבי עצמות המאציל ואיך דאיהו וחיוהי חד18 כו' (גם שיש בו עניני' פרטיים הרבה מאד כמשי"ת) בכמה מיני משלים כמו שלהבת הקשורה כו' שנז' בס"י19 או כענין גלוי ההעלם דכחו' הנפש מעצמו' הנפש דרך כלל כידו' עד שאח' העיון יושג בחי' העומק מזה כנ"ל בהשגה דממכ"ע שנק' יחו"ת כידוע. והנה באמת לא ראי זה כו' דיש מעלה בהתבוננות דרך כלל כדי שיוכל לבא לבחי' העומק בכלל שהוא בחי' עצמות אור האלקי בבחי' הכלל בין ביחו"ע בין ביחו"ת שזהו עיקר התכלית בגלוי אלקות בנפש כו' ויש מעלה בהתבוננות דרך פרט דוקא מצד עוצם הקירוב גלוי אור האלקי בנפשו יותר כי בהתבוננות דרך כלל יוכל להטעות א"ע עד שנדמה לו כי מאד קרוב אליו הדבר ובאמת מרחוק מאד ה' נראה לו בהיותו דרך כלל לבד משא"כ ההתבוננות דרך פרט20 שכל פרטי בהשגה בדבר פרטי הרי יוקבע בנפשו בבחי' הקירוב ביותר וממנו יבוא להשגת דבר פרטי העליון הימנו בהדרגה עד שיבוא לכלל ההשגה בכלליות שאז מתאמת יותר בלתי הטעות א"ע כלל כמו כשתחלה יתבונן דרך פרט בממכ"ע באיכות התהוות שרש שפע הרוחניות דגלגלים21 ומזלות22 מאין ליש דעשי' משמרי האופנים ואח"כ יתבונן בפרטיו' באופני' וחיות כו' עד בחי' מל' דעשיה כללות האור האלהי שמהוה עולם העשיה ועד"ז בפרטי י"ס דעשיה עד בחי' מל' דיצירה שנעשה כתר לעשיה וכן עד"ז בפרטיות דיצי' ובפרטיות דבריאה כו' עד בחי' מל' דאצי' כללות הכל כו' שנק' שם אלהי' בכלל כידוע שאז מתאמת הדבר יותר בקירוב כו' כי אחר העיון היטב בכל הפרטים הגם שכל פרט בפ"ע אינו ענין אלהות בכללות ואינו רק בחי' טפל פרטי לבד אבל כאשר יתחבר כל העיון מכל הפרטים אל הכלל אז יוקבע יותר בנפש בחי' הכלל כאשר בדוק ומנוסה לכל עוסק בעמקות בהתבוננות וגם ביחו"ע בהתבוננות דרך פרט בכל פרטי הע"ס בפרצופים דזו"נ ואו"א וא"א וע"י עד ראשית הקו בא"ק כו' דרך פרט דוקא הוא המועיל לקבוע בנפש מבחי' כללות עצמות המאציל הכוללם יחד משא"כ ההתבוננות דרך כלל לבד כנ"ל שמרחוק ה'


15) מושכל: טו: שכל.

16) וד"ל: אוצ"ל: וד"ל).

17) בכלל: טו: בכללות.

18) דאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

19) שלהבת הקשורה. . בס"י: פ"א מ"ז.

20) ההתבוננות דרך פרט: ראה ג"כ שיחת י"א ניסן תשמ"ח הערה 68 (ספר התוועדויות תשמ"ח ח"ג ע' 42).

21) שפע הרוחניות דגלגלים. . האופנים: ראה פרדס (שער אבי"ע) שט"ז פ"ח.

22) ומזלות. . האופנים: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תפד (בשם הע"ח). תו"ח נח נט, ד ובהערה 57.