קיב, א

נראה לו (עד שיוכל ליפול בדמיונות כוזבות כשוטים וחסרי הדעת מצד צמצום כלי מוחו רק בדבר א' והוא כללי כו') אבל צמצום העמקת הדעת בכל פרט הוא ההיפוך מן הטעו' והריחוק אדרב' עי"ז מתקרב הדבר יותר אצלו בהיותו הולך מפרט לפרט העליון הימנו עד שכוללם יחד ליחד יחוד כללי ולא יחוד פרטי כמו לך ה' הגדולה1 כו' שענין היחוד האלקי הוא בחי' עומק ההשגה בביטול היש לאין ביחו"ת ויחו"ע ויש יחוד פרטי בדבר פרטי כמו לך ה' הגדולה שהוא בחי' חסד שבמל' דאצילות בבי"ע דרך פרט בכל עולם כו' וגם כללותו אינו אלא פרט מדה א' ממדה שבמל' כו' ולך ה' הגבורה בכללותו ופרטיו בכל עולם נק' יחוד פרטי ועד"ז בכל יחודי' פרטיי' שבי"ס דבי"ע כידוע אבל יחוד הכללי הוא כמו מ"ש הנה מקום אתי2 או המלך המרומם כו' המתנשא מכל ימות עולם3 דו"ק ומוחין חו"ב שבהם כו' וגם זה פרט יחשב לגבי עצמות בחי' המל' שהוא כתר מל' וכה"ג בע"ס דאצי' כו' עד עצמות בחי' מל' דא"ס בראשית הקו יש יחודי' פרטים הרבה בכל ספירה ופרצוף כו' ויחוד הכללי בכללות ביטול כל ההשתלשלות דקו כו' לגבי עצמות אור א"ס כידוע. אך הנה מי שלא העמיק דעתו ביחודי' פרטי' ומתחיל מבחי' הכלל גם שבא לו ביגיעה רבה בהשגות רבות באיכות ענין הביטול בכלל כמו כשלהבת כו' וכה"ג לא יוקבע בנפשו אמיתית ענינו כ"כ כמו אחר עיון היטב בכל פרטיי' עד שמהם יבוא לבחי' הכלל. והיינו דפרט אצטריך לכלל4 וכלל אצטריך לפרט מפני שאין כלל בלא פרט כו' (ודבר זה כבר נחלקו בו הרבה מגדולי הראשונים כמו הרמב"ם והטור אם לכוון בפי' המלות6 דרך פרט בגדולת ה' אם לכוון דרך כלל לפני מי7 אתה עומד5 ומתפלל כו' כמ"ש בכתבי') והגם שהמח' כללי' עם המח' פרטי' לא ישכנו כא' מ"מ מי שהוא מעמיק בכל לבו ובכל חפצו לעצמו' האלקו' דוקא הנה גם בעיונו בפרטיות יכוין הכל אל המח' הכללי' דעצמות דוקא ולא יפול מכללות הכונה כלל מחמת צמצום הכונה הפרטיות מאחר שכל הפרטים אינם נמשכים והולכים רק אחר הכלל דוקא כידוע לכל הולך בדרך אמת לה' לבדו דוקא כמ"ש ז"ל אליו ולא למדותיו8 רק כללות ענין ההתבוננו' בפרטי מדותיו הוא רק כדי שיבא לעצמותו ומהותו דוקא ולא לכוון העיקר רק בכוונה של הפרט כמו בשביל איזה לימוד לעצמו גם בעיונו בס' הזוהר ובכתבי האריז"ל צ"ל עד"ז דוקא וד"ל (וכאשר מקובל היה א"א מו"ר ז"ל נ"ע בדבר זה מפי הה"מ ז"ל9 בפי' גמור וכך שמעתי מפיו ז"ל). ובזה מתורץ שאלת השואלים על פי' המלות דרך פרט ליודעים בהם איך שאינם מבלבלי' את מחשבת הכלל אלא אדרב' כוונות פי' המלות עפ"י הקבלה מסייעים לחזק את עומק השגת הכלל בעצמות אלקות כידוע לטועמי טעם בהם דרך פרט כו' רק החדשים יותר טוב להם להעמיק דרך כלל תחלה עד שיורגלו מעט מעט בדרך הפרט דווקא וד"ל10 :

(ה) והנה אחר שנתבאר שצריך להתבונן דרך פרט דוקא הרי מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות כו' ויבוארו כולם בקונטרס מיוחד מן הצריך מכל פרט וממילא יובן למבין ויודע כמה פרטים אחרים אך תחילה צריך להקדים באיכות ההתבוננות גם בדרך פרט עוד ענין א' הצריך ביותר לכל החפץ באמת בקרבת אלקי' ואינו רוצה לצאת י"ח להטעות א"ע כו'.


1) לך ה' הגדולה: דהי"א כט, יא.

2) הנה מקום אתי: תשא לג, כא.

3) המלך המרומם. . עולם: ע"פ ברכת יוצר.

4) דפרט אצטריך לכלל: ראה זהר שמות ג, א. תרומה קסא, ב. ואתחנן רסד, א. שע"ת קטו, סע"ג ואילך.

6) והטור. . בפי' המלות: או"ח רסצ"ח. וראה גם אג"ק כ"ק אדה"א ח"א ע' רסו וע' שיא.

7) לפני מי אתה עומד: ראה ברכות כח, ב.

5) הרמב"ם. . לפני מי אתה עומד: הל' תפלה פ"ד הט"ז. וראה גם שיחת ש"פ צו תשמ"ו (ס' התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 791). אגרות קודש מכ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ג ע' רלה. לקו"ש (אמור) כרך כב ע' 118 הערה 36.

8) אליו ולא למדותיו: ראה פרדס (שער הכוונה) של"ב פ"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' נ. וש"נ. נ"ך ע' לד. וש"נ. לקמן קכו, א.

9) וכאשר מקובל. . הה"מ ז"ל: מובא גם בסה"מ מלוקט ח"ו ע' צז.

10) ובזה. . וד"ל: ג: (ובזה. . וד"ל).