קיג, א

ההפלאה בהבדל המהווה כו' וזהו כלל גדול בכל ההתבוננות בפרט ובכלל (משא"כ מי שנדמה לו שתופס היטב ההתהוות ואין לו בחי' ביטול מצד המהווה לא השיג כלום בוודאי בלי ספק ומי שידמה לו בחי' הביטול בעצמו מצד הפלאת ערך המהווה כו' ולא השיג בכי טוב לאופן המתהוה כו' דמיון שוא הוא ואין לו בחי' ביטול כלל כי הא בהא תליא לפי ערך דוקא מטעם הנ"ל וכידוע לכל טועמי טעם בהתבוננות באמת ואינם מטעים א"ע כלל וכאשר יובן כ"ז לרגילים בד"ח1 מנעוריהם כו' ורבים מאד יטעו בעצמם בכ"ז בכמה אופנים שונים וכו'):

(ו) והנה ידוע המאמר דבכי' תקיע' בלבאי מסט' דא וחדווה מסט' דא2 כו' להיות שצריך להקדי' בחי' הכנה בנפש לכללות הידיעה האלקי' בהשתלשלות דאוא"ס באבי"ע עד שתהא הנפש בחי' כלי מוכן לזה וזה אינו אלא ע"י אמצעות ב' דברים הללו דבכי' וחדוו' גם שהן ב' הפכים הרי באים כא' ממש מהתבוננות אחת דווקא ובזה נעשה דוקא בחי' הכנה רבה בנפש לקבוע בעצמיות שלה מכל השגות פרטיות דאא"ס באבי"ע ואם יחסר א' מאלה דהיינו זה בלא זה או גם שנדמה לו שיש בלבו משתיהם אבל אינם לאמיתתם ולעומק' בנפש כלל רק דרך מעביר חיצוני בעלמ' ה"ז סימן גמור שלא נקבע בנפשו כלום רק מרחוק מאד כו' ובמעט דבר המנגד כמו בטרדא גדולה או בהרגשת עצמו ליש ביותר כו' ינתק מלבו לגמרי כו'. וביאור הדברי' הנה ידוע דענג ושמחה הוא בחו"ב הענג בחכמה3 ושמחה בבינה4 (וזהו ההפר' בין שבת ליו"ט5 כידוע) כי ההשג' בשכל מוליד השמחה שהוא שמחת הנפש כמ"ש אם הבנים שמחה6 וידוע שעיקר השמחה דווקא באלקות הוא וכמו וישמחו בך7 דוקא ולפי הנ"ל דבהשג' לית מח' תפיסא ביה אדרבה מופלא בהפלאת הערך הנבדל כו' והיינו בבחי' כח מ"ה דחכמ' בהעלם כנ"ל וא"כ נהפוך הוא שאין השמחה במהותו כו' כי מאחר שמשיג אין זה אמיתתו ומהותו רק בחי' צמצומו להוות המתהווה כו' ובחכמ' בחי' אין כנ"ל שם ראוי להיות השמחה כמו שאמר וישמחו בך ואינו כן כידוע דהביטול היפך השמחה בחכמה דווקא והשמחה בבינה כו'. אך הענין הוא כידוע שבכל דבר יש היפוכו וגם שנגלה להיפוכו ממש אדרבה מזה עצמו נראה לעין שכל כחו אינו בא רק מכח המנגדו ממש ולפי ערך כח המנגד כן ימצא כח היפוכו ממש א"כ כדבר א' ממש הוא כמו הענג והצער שלפי ערך כח התענוג בדבר מה כן ממש לפי ערך ימצא כח התפעלות הצער8 שהוא גרעון אור הענג המנגדו דהיינו אם יעמוד לנגדו דבר לבטל הענג ההוא להיות מן ההיפוך כו' וכן להיפך ערך הענג מדבר מה לא יוכר רק לפי ערך הצער בהעדר אותו הדבר כו' הרי כח א' הוא ממש רק שנחלק לב' קווין שוין ממש ושקולין בלתי יטה כח קו א' על הב' אפי' כקוש"י וכן החדוה והבכי' שלפי ערך החדווה שהוא ענג המורגש בגלוי אלקות בהשגתו כנ"ל כך ימצא קו הב' שיוצא ממנו ומכחו דוקא שהוא הבכי' על העדר גלוי האור בנפשו מצד הסתר אלקות עד שמואס בחייו ממש וכל שטעם טעם ענג אלקי בחדווה יותר יותר יתמרמר בנפשו מהיפוכו וכן להיפך מערך עומק המרירות והבכי' למאוס בחייו הגשמים ניכר ערך כח העונג והחדווה באלקות כמה ערך כוחו כי ב' קווין הללו שקולין מאד בשוה כנ"ל והיינו בכי' מסט' דא


1) בד"ח: א: בדברי חסידות.

2) המאמר דבכי'. . מסט' דא: תניא ספל"ד. ראה גם שע"ת ב, א ובהנסמן לשם.

3) הענג בחכמה: ראה תו"א יתרו ע, א. סה"מ תקס"ה ח"א ע' קנא. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תעא.

4) ושמחה בבינה: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' מח. וש"נ.

5) ההפר' בין שבת ליו"ט: ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת ר"ס רמב. הל' יו"ט סתקכ"ט. לקו"ש (דברים) ח"ד ע' 1090 בהערה 31. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקסד ואילך.

6) אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

7) וישמחו בך: נוסח תפלת העמידה ליו"ט.

8) הענג והצער. . הצער: ראה אגה"ק סכ"ט (קמט, ב). לקמן קכו, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' עט. וש"נ.