קיד, א

שלו מתקנים בחי' מקור הפגם שהוא דוקא פריקות עול מ"ש ובחי' גלות השכינה הוא בא בדרך פרט בכל ניצוץ אלקי והדמעה הזאת תתקן ותעביר הפגם לגמרי ותעורר למעלה בחי' הבכי' שמנגד ובא מכח היפוכו שהוא החדוה העצמית הנ"ל להאיר בנפשו האלקי' בק"ש ותפלה כו' להיות ממש כמו לחם לנפשו כו' ולהיפוך בפריקו' עול היפך הדמעה כמו והתברך בלבבו1 בשרירות לבי אלך כו' כעבד שמורד שהמרידה ופריקו' עול עיקר ומקור לכל שיעשה נגד רצון האדון כו':

והנה ע"ז אמר אוילים מדרך פשעם2 פשעים אלו המרדים3 בפר"ע גם שיתענו מעונותיהם בח"נ מה יועיל כי כל אוכל דחכמה הנ"ל תתעב נפשם4 היפך הענג שחיה תחי' לנפשו כו'. וז"ש ויגיעו עד שערי מות5 כמ"ש החיים והטוב6 שהוא שמחה וטוב לב בענג העצמי הנ"ל והיפוכו מות ורע בפרק"ע והדמע' בתקון חצות דוקא הוא עיקר ההכנה בנפשו להיות בתפלה כל ענין הנ"ל בג' מדריגות דבכי' מסט' דא כו' וא"ל7 יטעה א"ע בא' מאלה או בכי' לבד וחדווה לבד או שאינם לאמיתתן ולעומקן וה"ז סימן שלא נגה על נפשו אור האלקי רק מרחוק מאד כמו בסוד גלות השכינה בכללות נש"י (וזהו עיקר ומקור הסיבה הכללי' לכל הנופלים תמיד ממדריגתם בעונג וחדוה האלקית בלתי מתקיימ' כלל וכלל ובמעט מונעי' מנגדי' ינתקו חבלי התקשרות מלבו לגמרי כנ"ל כמ"ש אוילים מדרך פשעם כו' כל אוכל כו' ולזה כל אשר קרבת אלקים יחפץ באמת יעשה הכנה רבה בנפשו תמיד בתיקון חצות ובענין בכי' מסט' דא כו' הנ"ל ולא יטעה א"ע לאבד את נפשו בחנם ממש וד"ל) (ובכ"ז יובן ג"כ עיקר הטעם לענין הכלל הגדול בשם הה"מ ז"ל8 במ"ש הטבעית שהוא כלי הכנה לעונג האמיתי במס"נ באחד כו' ולקבלת כל רזין כו' כמ"ש בקונטרס9 באריכות וד"ל):

(ז) ומעתה יש להקדים בתחלה וקודם להידיעה בפרטות כל ההשתלשלות ענין הנ"ל (באות ד') בחיבור הפרט עם הכלל דוקא כו' בהיות ידוע לכל מעיין בס' הזוהר ובס' הקבל' האמיתי' בהשתלשלו' והתלבשו' הפרצופי' כו' בסדר קצר ההכרחי לכל אדם לידע מתחלה אחדות הפשוטה מריש כ"ד עד סוף כ"ד בסוף עולם השפל שלנו שהוא בא בחיבור וקשר א' ממש מראש לסוף ממש כשלשלת כו' שמשתלשל מעילה לעיל' כו' ואור הראשון דאח"פ שנק' עילת כל העילת10 הוא הנק' ראשון או קדמון כמ"ש אני ראשון ואני אחרון11 אני ראשון הוא בחי' מל' דא"ס אחר הצמצום הראשון הנק' מק"פ12 כו' ואני אחרון סוף הכל הוא בחי' מל' דמל' דעשי' מקור התהוות זה העולם השפל ונעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן13 והיו לאחדי' ממש כשלשלת שהאחרונה ביותר קשורה בהעליונ' ביותר וז"ש ראו כי אני אני הוא14 בלא שינוי מראש לסוף כלל והגם שידוע שיש ריבוי פרטי השתלשלות מאד מאד מראש לסוף הנה זה כל האדם בהתבוננו' כל פרטי פרטיות מראש לסוף לחבר הכל ליחוד הכללי דאח"פ הנק' ראשו' וכמ"ש אני אני הוא ממש וכמ"ש אני הוי' לא שניתי15 כו' וזהו עיקר קוטב היסוד המוסד בהתבוננות הפרט דוקא שיומשך הכל אל הכלל כנ"ל. וביאור הדבר למתחילים הנה ידוע בדרך קצרה בסדר ריבוי השתלשלות דבחי' הקו וחוט שנמשך אחר צמצום הראשון הוא כך דבתחלה קודם הצמצו' הראשון היה הוא ושמו בלבד16 כו' דהיינו עצמיות א"ס ב"ה ואורו וזיוו הנק' שמו הכל היה בבחי' עצמיו' שלו בבחי' א"ס ממש והי' ממלא את כל החלל17 כו' ואח"כ צמצם א"ע ונשאר


1) והתברך בלבבו: נצבים כט, יח [בדילוג].

2) אוילים מדרך פשעם: תהלים קז, יז.

3) פשעים אלו המרדים: יומא לו, ב. [אג: המורדים ? ראה גם ד"ח שם ו, סע"ג. מאמרי אדה"א במדבר שם].

4) כל אוכל. . תתעב נפשם: תהלים שם, יח.

5) ויגיעו עד שערי מות: המשך הכתוב כל אוכל.

6) החיים והטוב: נצבים ל, טו [ושם: ואת הטוב].

7) וא"ל: ג: ואם לא.

8) הכלל הגדול בשם הה"מ ז"ל: ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קסח ואילך.

9) בקונטרס: אג: ניתוסף: הראשון ? והכוונה לקונט' ההתפעלות. ראה לעיל קט, א הערה 2.

10) עילת כל העילת: ראה זהר בראשית כב, ב. פרדס (שער אם הא"ס הוא הכתר) ש"ג פ"א. לקמן קכב, ב. קעג, ד.

11) אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו. ראה גם לקמן קמו, א. לעיל מח, א. שע"ת קיד, ב. קמו, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' תל.

12) הצמצום הראשון הנק' מק"פ: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב.

13) ונעוץ תחלתן. . בתחלתן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

14) ראו כי אני אני הוא: האזינו לב, ט [בדילוג].

15) אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

16) היה הוא ושמו בלבד: נסמן לעיל יב, א.

17) ממלא את כל החלל: בע"ח שם: ממלא כל המציאות. אבל עד"ז מובא בכ"מ ומהם: מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רפב. תקס"ז ע' רמ. פרשיות התורה ח"ב ע' תרכד. ענינים ע' רפו. שיג. שיח. שסב. תכג. כתובים ח"א ע' קפט. ד"מ לד, א. שע"ת ח"א כו, א. ל, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתפח. תתקכא. במדבר ח"ג ע' א'עט. דברים ח"א ע' שמז. קונטרסים ע' תכג. וראה לקמן קעה, ד. קעז, רע"א. ד"ה בחודש השלישי תשל"ג סה"מ תשל"ג (ברוקלין תשמ"ט) ע' 343.