קיד, ב

בחי' רשימו18 מן הצמצום שבחלל זה ומרושם זה נמשך בחי' הקו"ח19 בבחי' מקיף ופנימי כו' ונקר' אא"ס שלפני הצמצום בשם טה"ע20 ובחי' מקיף הכללי דקו זה בראשיתו נק' טה"ת21 כידוע ואח"כ נמשך ע"י צמצום מל' דא"ס להיות כתר דא"ק22 וממל' דא"ק נעשה כתר לע"י וא"א23 וממל' דא"א נעשה כתר לאו"א וממל' דאו"א נעשה כתר לז"א ומז"א לנוק' עד שממל' דאצי' נעשה כתר לבריאה24 וכך מבריאה ליצי' ומיצי' לעשי'25 עד בחי' מל' שבמל' דעשיי' סוף הכל כו' ונמצא סוף הכל שהוא מל' דמל' דעשי' נעוץ בתחלת הכל שהוא בחי' מל' דא"ס שמתצמצם להיות כתר לא"ק כמ"ש בע"ח בהתחלתו בשער הכללי' והיינו אני ראשון ואני אחרון כנ"ל (משא"כ בחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום לא נקרא עדיין גם בשם תחלה וסוף כי הרי הוא בחינת אור עצמותו עדיין כמו שהוא טרם שנמשך בשביל השפע' למטה כמ"ש אתה קדוש ושמך קדוש26 כו' כידוע) והנה אחר היחוד בהתבוננות היטב בכל פרטי ההשתלשלות מריש כ"ד שהוא מל' דא"ס עד מל' דעשי' דוקא אזי יומשך הכל אל המקור הראשון שהוא בחי' עצמיות אור א"ס שלפני הצמצו' והיינו כוונה כללי' דפ' ראשון ביחו"ע27 דק"ש ה' אחד אח"פ ממש שלפני הצמצום הראשון שע"ז אמר בס"י לפני א' מה אתה סופר28 למעלה מי"ס כו' וכמאמר אנת הוא חד ולא בחושבן29 י"ס כו' וכידוע וכוונה כללית דבשכמל"ו ביחו"ת30 הוא בחי' מל' דא"ס אחר הצמצום שע"ז אמר מלכותך מכ"ע31 עד מל' דעשי' שהוא ענין אני ראשון ואני אחרון הנ"ל וכל יחוד וחיבור דראש לסוף זה אחר ההתבוננ' בפרטיו' רבות שביניהם אינו רק כמו פרט א' לגבי בחי' הכלל הכוללם יחד שהוא בחי' מקיף הכללי דעגול שמקיף לקו וגם הוא פרט א' יחשב לגבי עצמיו' אור א"ס שלפני הצמצום שנק' טה"ע שלמעלה מהיו' גם בחי' כלל לפרט מאחר שנק' קדוש ומובדל בבחי' העצמיות וזהו פי' יחיד חי העולמי'32 מבחי' יחיד זה נמשך ע"י צמצום הראשון הנ"ל להיות נק' חי כל העולמי' דאבי"ע שבקו בבחי' מקיף ופנימי כו' וכידוע וד"ל. ואחר שיבואר לאדם ביאור כל פרט בסדר השתלשלו' זאת הצריך לכל אדם לידע ולקבוע בנפשו הנה תמיד כל ימי חייו ירגיל מוחו ולבו אחר טוב ידיעתו ורגילותו תמיד בכל פרטיהם דוקא לעשות הקיצור מן האריכות מראש לסוף יחד עד שברגע א' ממש בהתבונן בנפשו בסוף הכל שהוא השגו' איכות התהוו' יש מאין הגשם דגלגלי' וד' יסודו' הגשמיי' וכל פרטי עוה"ז השפל כמ"ש שאו מרו' עיניכ'33 בראי' גשמיי' וראו מי ברא אלה בגשמיו' התהוות' ליש גמור ממש בצמצו' היות' אחרון שבזה ממש שורה בבחי' א"ס דוקא מבחי' תחלת הכל שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני מקור האצי' וע"כ לא נזכר בכל ס' תהלים בשבחי גדולת ה' רק בדרך פשוט בגדולות ונפלאות מעשה ה' בשמים וארץ וכל צבאם הגשמיי' דוקא ולא נזכר שבחי גדולתו בעולמות העליונים רוחניים עד רום המעלות שלפני האצי' כו' מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל וכמ"ש אני אני הוא ממש וכו' ועצמיות אא"ס הוא הסובב כו' וד"ל. וזהו אמיתית המכוון בהתבוננות בפרט כנ"ל (וגם שלפי החשבון בפרטי ההשתלשלות רחוק מאד מאד מראש לסוף אבל באמת קרוב מאד בלי הפסק והסתר כלל באמצע וכמ"ש אני אני הוא ומבלעדי באמצעיתא34 כו' וד"ל) (וכמ"ש כי האלקים עשה את האדם קדמא' ראשי' הקו ישר35 מראשו לסופו עד עקב דא"ק שמסתיים בסוף העשי' בבחי' יושר שהוא ההתכללות גמור מראשו לסופו והמה בקשו חשבונות


18) ונשאר בחי' רשימו: ראה עמה"מ שער (א) שעשועי המלך בתחלתו.

19) ומרושם זה. . הקו"ח: ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ח. וש"נ. אמ"ב שער הק"ש כא, ד. תו"ח נח עה, ד ואילך ובהערה 42.

20) אא"ס. . טה"ע: ראה גם הנסמן בשע"ת קח, ד.

21) מקיף. . דקו. . טה"ת: ראה גם לקמן קכא, סע"א. שע"ת ח"א ל, ד. אמ"ב שער הק"ש כא, ד.

22) מל' דא"ס להיות כתר דא"ק: ראה בסמוך בפנים ולקמן קכג, סע"א בשם ע"ח בהתחלתו בשער הכללים. אמ"ב שער הק"ש כא, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תכה. וש"נ. דברים ח"ג ע' תתפט. וש"נ.

23) ומל' דא"ק. . לע"י וא"א: ראה ע"ח (שער סדר אצי') ש"ג פ"א. הנסמן בתו"ח נח סו, ב הערה 18.

24) שממל' דאצי'. . לבריאה: ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו פ"ב.

25) מבריאה ליצי' ומיצי' לעשי': נסמן לקמן קמה, ב.

26) אתה קדוש ושמך קדוש: תפלת העמידה.

27) דפ' ראשון ביחו"ע: ואתחנן ו, ד. זהר בראשית יח, ב.

28) לפני א' מה אתה סופר: ראה ס"י פ"א מ"ז.

29) אנת הוא חד ולא בחושבן: ת"ז בהקדמה (יז, א).

30) דבשכמל"ו ביחו"ת: פסחים נו, א. זהר בראשית יח, ב.

31) מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

32) יחיד חי העולמי': נוסח ברכת ברוך שאמר וישתבח. ראה גם לעיל נו, ב.

33) שאו מרו' עיניכ': ישעי' מ, כו.

34) ומבלעדי באמצעיתא: ראה ת"ז ת"ע (קכ, סע"א). שע"ת קמו, א ובהנסמן במ"מ שם.

35) כי האלקים עשה את האדם. . ישר: קהלת ז, כט [ושם: אשר עשה האלקים ? ראה הנסמן לעיל סז, ב].