קטז, ב

לעשי' עד מל' דעשי' שנק' המלך המרומם לבדו כו' כמאמרז"ל כברייתו של עולם22 ברישא חשוכא והדר נהורא וכן משאמרז"ל בתחלה עלה במח'23 לברוא במה"ד שהוא בחי' הצמצום דשם אלקי' שבמל' דעשי' כמ"ש בראשית ברא אלקי' בחוכמת' בקדמין רצון וחכמ' דמל' דעשי' וכו' וד"ל:

ועפ"ז יתורץ הכל דמ"ש אני הוי' לא שניתי בין רצון של חסד או דין בכל עולם דאבי"ע היינו כמו שהוא קודם הצמצום ומסך שבוקע בו ונעש' כתר לעולם התחתון וע"ז אמר י"ר מלפניך דייקא וכל בחי' מעל' ומטה שבעולם זה שוין כו' אבל אחר הצמצום נמשך הרצון בחכמ' ומדות בשינויים עד מל' דעשי' אומרים יהי רצון מלפניך בשינוי לענין עשי' בפו"מ מדין לחסד וכה"ג וד"ל:

(י) ומעתה הנה יש להבין דרך פרט בכל ד' עולמות דאבי"ע דהיינו בכל פרטי ענין ע"ס דאבי"ע או"כ והתלבשותן זב"ז בכל פרטיהן גם בכל ספי' שמתחלקת לפרטי פרטיות כמו גם בבחי' חסד דמל' שבחכמ' שבמל' דחסד וכה"ג וענין יחודם והתכללותם בבחי' הכתר שבכל עולם שהוא בחי' הממוצע24 בין עולם העליון לתחתון הימנו כידוע הכלל דרך קיצור שמבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון25 עד רום המעלות. אך הנה מתחל' יש לכל מתבונן להתבונן במקור הראשון הנק' מקורא דכולא26 שהוא בבחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום הנק' מקום פנוי הנ"ל גם שם דרך פרט דוקא והוא הנק' מאריך באחד27 באחדו' הפשוטה דוקא ונחלק לג' מדריגות דרך כלל ובכל א' כלול מי"ס והוא יחיד ואחד28 וקדמון והכל בבחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום הראשון הנ"ל בחי' יחיד משמעו לבדו ממש והוא למעל' מהתאחדות נפרדי' שנק' אחד29 כידוע ולפ"ז בבחי' העצמות ממש לא יתכן לומר עדיין ענין ע"ס כלל וכמו מל' דא"ס שממילא מובן שקדם לזה בחי' כתר וחכמ' כו' ובאמת גם בבחי' העצמות דאא"ס שנק' לבדו כלול בעצמו י"ס אך שנק' חכי' ולא בחכמ' ידיעא כידוע עד ולאו מכל אלין מדות כלל30. והענין הוא דבאמת כמו שעצמות הא"ס הוא אור פשוט בתכלית הפשיטו' כך ממש בחי' אורו וזיוו הנק' אא"ס דהיינו הוא ושמו בלבד כנ"ל והוא הנק' טה"ע שזהו ענין ובחי' התגלו' אור עצמותו כמו שהוא דוק' והוא הנק' יחיד שאין עוד מלבדו לומר בו לשון התאחדות או לשון יחוד וזהו אנת הוא חד31 ולא בחושבן י' כו'. אך מה שאמרו חכים ולא בחכמה ידיעא כו' שיש עכ"פ חלוקי מדריגות חכים ומבין חסדן ורחמן כו' הכל לא מצד עצמותו רק מצד מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל אחר הצמצום הראשון הנ"ל (וכמ"ש במק"מ32 בל' האריז"ל עצמו ומבואר במ"א באריכות) וזהו ענין כללות המאמר הראשון שבזוהר בריש הורמנא33 דמלכא גליף גליפו בטה"ע פי' בעצמות גלוי אורו הפשוט הנ"ל שנק' טה"ע גליף גליפו שהוא ענין חקיקת אותיות ובריש הורמנא שזה כשעלה ברצונו הפשוט הוא בחי' כתר ובחי' האותיות שחקק הוא בחי' המל' דאא"ס וא"כ יש ראש וסוף כתר ומל' גם בבחי' עצמיות אא"ס וביאורו שעלה במח' ורצון הפשוט אנא אמלוך והכל בעצמותו עדיין קודם ענין מה ששיער בעצמו בכח דוקא כל מה שיהיה לו רצון למלוכה בגלוי והוא אחר הצמצום הנק' מק"פ כו' והדמיון בזה ידוע מכחות הנפש בהתגלות מרצון עד המעש' שישנם כולם בפרט בהעלם אור עצמות הנפש שנק' בחי' יחידה כמו ע"ד דוגמא כאשר האדם הוא


22) כברייתו של עולם: שבת עז, ב (כגי' רש"י).

23) בתחלה עלה במח': ראה רש"י בראשית א, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכ.

24) הכתר. . בחי' הממוצע: ראה ע"ח שם פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. בראשית ע' שפא.

25) מל' שבעליון. . לתחתון: ראה ע"ח (שער כסא הכבוד) שמ"ו, פ"ב. פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' לז. וראה גם לקמן קעו, א.

26) מקורא דכולא: לשון הזהר בראשית לג, א.

27) מאריך באחד: ברכות יג, ב.

28) יחיד ואחד: ראה גם אמ"ב שער הק"ש פ"ח. סה"מ תרנ"ב ע' צח.

29) מהתאחדות נפרדי' שנק' אחד: ראה חובת הלבבות שער היחוד פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' תק. וש"נ. סה"מ מלוקט מכ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ד ע' סט. וש"נ.

30) חכי' ולא בחכמ'. . כלל: ת"ז בהקדמה (יז, ב).

31) אנת הוא חד: ת"ז שם (יז, א).

32) ששיער בעצמו בכח. . במק"מ: מק"מ לזח"א טו, א. ראה גם סה"מ תקס"ח ח"א ע' שכד ואילך. תקס"ו ע' רה.

33) מאמר הראשון שבזוהר בריש הורמנא: ראה זהר בראשית טו, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתיח. פרשיות התורה ח"א ס"ע סז.