קיח, ב

כו' וגוזר ומקיים בתחלה הוא בחי' קו המדה שלפני א"ק שהוא בחי' צמצום דרשימו שנמשך ממנו הקו כידוע וכמשי"ת בעז"ה בסמוך):

(יב) ומעתה יש להבין ביאור ענין הצמצום הראשון הנ"ל ובחי' הרשימו שנשאר כו' הגם שידוע ליודעי' הרי יש בזה פרטים רבים וצריך להעמיק הדעת בהם ביותר כי זהו עיקר היחוד האמיתי בעצמות אא"ס איך דכולא קמי' כלא7 כו' גם בבחי' כללות כל ההשתלשלות דקו וכו' עד שיוכל אדם לכוון רצונו במס"נ לעצמות אא"ס לבדו כמ"ש אתה הוא ה' לבדך8 אתה כו' וזהו המלך המרומם לבדו בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום שמתנשא גם מימות עולם דא"ק9 שנקרא ימי קדם הנ"ל וזהו השמים בחי' סובב הכללי שאחר הצמצום ושמי השמים שלפני הצמצום לא יכלכלוך10 גם בבחי' כלי לכלי כמו גליף גליפו בטה"ע כו' וד"ל וכמ"ש מי לי בשמים11 שהוא גם בחי' סובב הכללי שלפני הצמצום שנק' שמי השמים12 כו' ועמך לא חפצתי בארץ בבחי' קו"ח בחי' ממלא הכללי כו'. והנה יש כמה אופנים במשלי' שונים להשכיל ביאור ענין הצמצום הנק' מק"פ כידוע למעיין וכללותו עולה בסגנון א' והוא כדי שיוכל להיות אא"ס בבחי' השפעה בצמצום בבחי' קו הוצרך לצמצם עצמו' אורו שישאר בהעלם בעצמותו כו' ולא יאיר כולו רק אפס קצהו בלבד כדי שיהי' אח"כ המשכות האור בדילוג הערך וה"ז כמשל אור שכל עמוק ורחב שבעצמות המשפיע שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו ולא ישאר רק בחי' רושם כנקודה א' מכל העומק והרוחב ולא שנסתלק ונתעלם לגמרי רק כמו השונ' בדרך קצר' שכל העומק ורוחב הפלפול ישנו בשכלו רק שהוא נכלל לפי שעה בהעלם עצמותו בשעה שאומר הדין דרך קיצור ומיד שישאלוהו ירחיב הדבר כו' רק בשביל שיובן למקבל דרך זה הקצר מעלים גם בעצמו לפי שעה כו' וכמ"ש במ"א באריכות13 ומה שנשאר כמו נקוד' שהוא דרך קצר' אין זה צמצום גמור ואמיתי כמו המצמצם ומעלי' לגמרי שנחסר למקבל לגמרי אלא הענין הוא שכולל בדרך קצר זה כל האריכות לא יחסר דבר וחצי דבר כמו שכלול בדין הקצר שבמשנ' כל האריכות הפלפול שבגמרא וכמו שלא נעלם ליודע כל הפלפול גם בשעה ששונה לעצמו דרך קיצור כו' שנמצא שידיעתו באריכות מקפת בהעלם כל התגלות הקיצור ולא שנסתלק לגמרי כשכחה וכה"ג כו' וכמ"ש ביאור זה באריכות במ"א14. ואופן משל הב' מחיות הנפש בגוף ג"כ עול' ע"ד הנ"ל והוא בהיות שכדי שישתנה מחיי רוחני' שבעצם הנפש לחיי בשר הוצרך להיות בחי' העלם וכיווץ האור של הנפש בתחל' לפי שאין ערך ביניהם ועכ"ז הרי מתפעל' הנפש ממקרי הגוף א"כ גם אור הגשמ' החיות תתחבר ונקשר אל אור עצמותה הרוחני כצמיחה גשמי' שנקשר בכח הצומח הרוחני כו' ובהחתך אבר הגוף לא יחסר באור וחיות רוחניות של אבר זה וראי' מסומא שמוליד שלם כו' כידוע אין זה רק שהרוחניות הוא בהעלם וישנו במציאותו חופף על חיות הגשמי שבגוף ונק' צלם איש כו' והיינו ע"ד הנ"ל בידיע' שבהעלם כו' (וכ"ז מבואר באריכות במ"א) וכן כח התנוע' הרוחניות כשבא' בתנועת הגשם מתצמצמת בעצמותה כו' ועכ"ז התנוע' גשמית מחוברת ומקושרת בתנוע' הרוחנית וכה"ג באופני' אחרים כמו ענין התחכמות שכל פרטי מכח המשכיל שלו ששור' עליו בהעלם כו'. ואמנם להבין בחי' הרשימו שענינ' מורה בחי' הסתלקות בהעלם ולא נשאר מהכל רק


7) דכולא קמי' כלא: ראה זהר בהקדמה יא, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.

8) אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

9) המלך המרומם. . דא"ק: ברכת יוצר. ראה גם לעיל קטו, ב.

10) השמים. . ושמי השמים. . לא יכלכלוך: מלכים-א ח, כז.

11) מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

12) שמי השמים: תהלים קמח, ד. נחמי' ט, ו. ראה גם שע"ת יב, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

13) וכמ"ש במ"א באריכות: ראה לקו"ת ויקרא בהוספות נב, ג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתקכא ואילך.

14) וכמ"ש. . באריכות במ"א: ראה גם לקו"ת ויקרא (הוספות) נג, ג. סה"מ תרמ"ז ע' מח.