קיט, ב

באור העצמו' עפ"י משל זה וכן עפ"י משל הג' מכח התנועה בגשם או כמשל התחכמות מכח המשכיל הנ"ל הכל עולה לסגנון א' כנ"ל באריכות וד"ל. ואמנם בבחי' הרשימו שמבואר למעל' שזהו כמו הקיצור שכלול בו כל האריכות הנה למעל' יובן מזה שזהו בחי' כח ההגבלה שיש באור א"ס הבלתי מוגבל בעצם דהיינו להביא כל הארו' אור העצמות הבלתי גבול בבחי' הגבול שזהו ענין הרושם שכולל בבחי' הגבלה מבחי' כל עצמות אא"ס כמשל הקיצור שכולל הכל כו' כי הוא ית' כל יכול וכלול בו ג"כ מכח המגביל להגביל ולכלול ברשימה א' מכל אור העצמות כו' וכמ"ש במ"א באריכות13. אך הנה באמת אין זה דמיון אמיתי לבחי' הרשימו הנשאר בחלל ריקן ומק"פ הנ"ל כי הוא מורה שנסתלק משם הכל ולא שנשאר איזה אור רק שהוא בקצור וגבול אלא רק בחי' רשימו בעלמא כו' א"כ הדמיון האמיתי הוא מרושם וציון קו קצר שעושין האומנין שכולל כל אריכות מעשה הבנין ויותר מזה כמו האות לזכרון כנ"ל וכך למעל' כתיב זכר רב טובך14 העצמי כו' וכה"ג ויותר בהעלם והסתלקות הוא כמשל הזורק אבן כו' כנ"ל וכך אמר בס' הבהיר16 וכמו זרקא17 כו' שהרי בחי' הרשימו נשאר נבדל בריחוק מקום מעצמות האור וכו' ונקרא כח הנעלם ברשימו זו בחי' העלם אור נבדל מהעלם עצמות האור דא"ס כמו כח נבדל הנעלם בזריקת אבן שבא מכח היד שכבר נעלם בעצמו כו' (וכדמיון כל הגלגלים וכוכבי לכת שסובבי' מכח תנועה אלקי' הנעלם שבא בבחי' זריקה15 מאור וכח האלקי דט' כלי' החיצוני' דמל' דעשי' שנק' זה כח הנבדל בחי' מל' שבמל' הבא בערך ריחוק נבדל ולא כמו הכתיבה באצבע או כח יד הפועל עצמו בנפעל שזהו גלוי עצם הכח בקירוב שנק' בחי' מל' (כמ"ש19 במ"א באריכות18 ) ומשלים היותר קרובים לזה הוא כמו הרמז שהשכל בהעלם בתנועה הגשמיית שזהו נק' בחי' הלבשה ותפיסא בדבר נבדל כו' וכן כשכותב שכל וחכמה בתנועת האצבע כו' כנ"ל כך למעלה בחי' הרשימו בחי' דבר נבדל בערך שבו מלובש בהעלם מכללות אור העצמו' כו' וד"ל. ואמנם מכל אלה יובן עכ"פ כללות ענין הרשימו דגם שהוא בא בבחי' הסתלקו' הכל ולא נשא' בה רק בהעלם גדול בחי' תכלית הקיצור והרמז כו' או ככח נבד' כו' אבל מ"מ מזה עצמו בא ונמשך כל פרטי ההשתלשלו' דקו שנמשך מרשימו זו כי ברשימו זו להיותה כוללת הכל בהעלם עכ"פ היא הנותנת שיוכל לבא הכל בהתגלות ע"י בחי' הקו עד סוף העשי' וכמאמר כל היצור לא נכחד ממך20 ממך דוקא שזהו הכל נעשה ונמשך בגלוי כמו שעלה ברצונו הפשוט בעצמו' האור שלפני הצמצום כמו ששיער בעצמו כו' שהרי במח' קדומה זו ששיער בעצמו הוא צופה ומביט הכל בסקירה א'21 דהיינו מה שנסקר בהעלם ובקיצור ורמז ברשימו זו כו' וה"ז כמשל רושם האומן שממנו דוקא ידע לעשו' כל אריכות מעש' הבנין בפרטי פרטיו מראשו לסופו רק כדי שלא יתעלם ממנו טעמו ונימוקו בעצמותו לאריכות הענין הוא עושה לו רושם לזכרון שלא ינטה מזה ולא יצטרך לעיין בעצמו מחדש וכמ"כ ענין הציונים ללימוד עמוק שבעצמו כו' שזהו תועלת לידע מהם כל אורך עיון עומק עצמותו שיש לו פן ינטה ממנו כו' וכך בחי' הרשימו הזאת הכוללת ברמז ובקיצור מכל אור העצמות הנעלם בה הוא עצמו המקור לכל ההמשכו' דקו"ח בבחי' מקיף ופנימי מראשו לסופו שיהי' הכל כמו שעלה ברצונו וחכמתו הפשוטה בעצמו' אור א"ס ממש כו' וזהו מ"ש במ"א שהנקודה יש בה העלם והתגלות22 ב'


13) מכח המגביל. . ברשימה. . באריכות: ראה מאמרי אדה"ז על ענינים ע' שדמ ואילך. ע' שסב. תקס"ז ע' כה. פרשיות התורה ח"ב ס"ע תרכה ואילך. אוה"ת תצא ע' תתקכה.

14) זכר רב טובך: תהלים קמה, ז.

16) הזורק אבן. . בס' הבהיר: ראה שמו"ר רפי"ג. הערה בסה"מ תש"י ע' 65. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' שפט ובהנסמן שם. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' קפג.

17) וכמו זרקא: ראה גם פרדס (ריש שער הטעמים) שכ"ט, פ"א. סה"מ תק"ע ע' קנא. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תסט.

15) הזורק אבן. . בבחי' זריקה: ראה גם סה"מ תקס"ו ע' רמח. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'נו ואילך.

19) (כמ"ש: ג: כמ"ש.

18) זריקה. . הכתיבה. . באריכות: ראה גם מאמרי אדה"ז על ענינים שם. אמ"ב שער הק"ש לד, ג ואילך.

20) כל היצור לא נכחד ממך: ברכת זכרונות (מוסף לר"ה).

21) צופה ומביט הכל בסקירה א': נסמן לקמן קכא, ב.

22) שהנקודה. . העלם והתגלות: ראה גם סה"מ תקס"ח ח"א ע' רצב ואילך.