קכא, א

זה שהולך ונמשך עד למט' במל' סוף כ"ד1 והיא הנותנת דוקא שיש בכחו למדוד מדה וגבול לכל או"כ ולכל יחוד משפיע ומקבל כמה יהיה מ"ד ומ"ן כו' מצד בחי' הרשימו המגביל לכל אור העצמו' באופנים שונים כמו ששיער בעצמות אא"ס לפני הצמצום כו' ונמצא מצד עצמות האור שבקו נק' בחי' היולי ליכלל2 ולחבר את הכל כו' ומצד כח הרשימו המגביל שבו מגביל שיעור ומדה לכל ע"ד אותו בחי' השיעור הראשון שנכלל ברשימו זו עד"מ אומן העושה רושם שמגביל האופן של המעש' שיהיה הכל מדוקדק כמו שהוחלט השיעור בעצמו שלא ינטה ימין ושמאל כו' ואעפ"י שאם לפעמי' יהיה תוס' אור בנאצלי' יתר מכפי מאמר קו המדה כו' היינו מכח האור העצמו' דוקא שלפעמים יאיר כך ולפעמי' יאיר כך ולזה הטעם כל בחי' התחדשו' אור באבי"ע הכל מעצמו' אא"ס שלפני הצמצום דוקא דהיינו מפני שבאורו העצמי נראה אור בקו זה לפעמי' בתוס' ולפעמי' בגרעון וכן בשינויי היחודי' שבכל הפרצופי' מא"ק עד עקב דא"ק בסוף העשיה3 כמו השינוי מזמן בהמ"ק לזמן הגלות וכה"ג ודרך כלל הרי א"א י"ר4 מלפניך מלפני עצמותך ממש שלמעלה מי"ס העצמיי' ג"כ לשנות הרצון הפשוט שכבר נמשך בעצמו' האור דא"ס לבא בשיעור ששיער בעצמו עד סיום הקו באופן אחר כמו מדין לחסד וכה"ג וכנ"ל (בסוף אות הה'5 ) בענין אני הוי' לא שניתי בין רצון של חסד לדין באור הראשון שלפני הצמצום מטעם הנ"ל (באות יו"ד) בענין חפץ חסד שבעצמות ההיולי שנכלל בעצמות כו' שיש בו ג' מדריגות עד שבא בדבר פרט כו' (כמבואר באריכות באות י"א) וכשאמרו אליו ולא למדותיו6 מדבר גם במדותיו העצמיים שבאור העצמות מפני שהעצמות דאא"ס לאו מכל אלין מדות כלל7 כו' וד"ל. וזהו אנת הוא דמיחד לון כו' אנת דוק' שזהו אנת הוא חד ולא בחושבן8 י"ס כו' וכן מעצמות אא"ס דוקא בא כח הגבול והמדה אשר בבחי' רשימו שבקו שמחמת זה נק' קו המדה והא בהא תליא דוקא (וכמ"ש במ"א בענין כללות חו"ג שבעצמות9 אור אין סוף שהוא בחי' כח הגבול להגביל ולהעלים בעצמותו בעילוי אחר עילוי עד אין קץ ושיעור והיינו אא"ס למעלה עד אין קץ10 כו' ובחי' התפשטות האור למטה מטה עד אין תכלית שע"י הקו שנמשך מן הרשימו כו' וב' קוין שקולין המה בבחי' א"ס ע"כ גם בירידת האור דא"ס בקו זה שקולין ב' כחות הללו לצמצם ולהגביל או לחבר ולייחד וכן ענין שינויי האור וההמשכה אם בתוס' או בגרעון כמו מזמן לזמן כמו מחול לשבת ויו"ט וכן מזמן בהמ"ק לזמן הגלות הכל בכח א' שקול שנחלק לב' קוין חו"ג הבא מכח ואור הראשון דעצמות א"ס כמו שהוא בעצמו בבחי' חו"ג כו' וד"ל) והיינו כמבואר למעלה (באות הי"ד) דקו לגבי שטח הוא היולי כולל ע"ד אותו האור וכח העצמי שבעצמות של המשפיע רק שבעצמות הוא בהרחבת הערך ביותר ובקו זה בא כח זה עצמו בבחי' הצמצום שפע והמשכה למקבלים כו' וא"כ גם בבחי' צמצום והתפשטות שבו משם הוא בא דווקא וד"ל:

(טז) והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין הקו וחוט זה איך שיש בו בחי' מקיפים ופנימים כמ"ש בע"ח מתעגל וחוזר ומתעגל11 כו' (כמ"ש במ"א באריכות) ובחי' מקיף ועיגול הראשון הוא הנק' טה"ת12 כו' והוא בחי' המקיף הכללי13 שמקיף לד' עולמות דאבי"ע בשוה כמ"ש בע"ח ותחלה יש להקדים כללות ענין הקו הזה איך שהוא בחי' היולי כללי לכל הסתעפות המשכות פרטיים


1) כ"ד: אג: כל דרגין.

2) ליכלל: אג: לכלול.

3) עקב דא"ק בסוף העשיה: ראה אגה"ק ס"כ (קלא, ב). הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' טו.

4) א"א י"ר: אג: אנו אומרים יהי רצון.

5) הה': א: ט'. יב: כתב הה' ותיקן הט'.

6) אליו ולא למדותיו: נסמן לעיל קיב, א.

7) לאו מכל אלין מדות כלל: ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב).

8) אנת הוא חד ולא בחושבן: ת"ז שם (יז, א).

9) חו"ג שבעצמות: ראה גם שע"ת פז, א ובהנסמן לשם.

10) אא"ס למעלה עד אין קץ: ראה ז"ח יתרו לד, ג. ת"ז תי"ט (מ, ב). סתנ"ז. תו"ח נח סט, ב ובהערה 11.

11) הקו. . מתעגל וחוזר ומתעגל: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב. וראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תכג ואילך. וש"נ. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' שנב.

12) מקיף ועיגול הראשון. . טה"ת: ראה גם לעיל קיד, ב ובהערה 21.

13) המקיף הכללי: ראה סה"מ תרנ"א ע' קעה.