קכב, א

ראשית הקו ההיולי הנ"ל שנק' מקיף כללי לכללות כל הד' עולמות דאבי"ע שמקיף אותם בשוה שנק' מח' כללית שצופה ומביט בסקירה א' מראש לסוף הכל כו' וזהו ביאור ענין כללי לכללות ענין הקו הזה ופרטי אופניו במה שמתעגל וחוזר ומתעגל כו' יובן לפי אופן משל הנ"ל וכמשי"ת בסמוך בעז"ה וד"ל:

(יז) והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין הקו כמו שהוא בבחי' עגולים כו'. והנה תחלה יש להקדים בבחי' ראשית הקו הזה שבא בבחי' או"פ ואח"כ מתעגל ונמשך בבחי' או"פ וחוזר ומתעגל כו' ומבואר בע"ח שבבחי' ע"ס דעגולים העליון מכולם משובח מכלם והפנימי מכולם גרוע כו' ובבחי' ע"ס דיושר להיפך1 העליון גרוע והפנימי משובח כו'. וביאור הדברים הנה ידוע שבחי' רצון קדום זה הגם שלגבי בחי' רצון הפשוט המוחלט בעצמות נק' התפשטות רצון אבל עדיין הוא בהעלם ולא בגלוי כלל כי אינו רק השפעת והמשכת רצון הפשוט של חפץ חסד שהוחלט בעצמות מכבר כך יהי' בפו"מ ומיד שעול' במח' זאת שיהי' הכל הוא הנק' מח' ורצון קדום שכולל כל מה שבתוכו רצונות פרטים כנ"ל במשל הבנין א"כ עדיין רצון קדום זה הכל בעצמו בלתי התגלות לחוץ אבל ממנו נעשה הכל אח"כ וזהו כי הוא אמר במח' הקדומה ויהי2 כו' ונק' חיי כל העולמים מראש דא"ק עד עקב א"ק בסוף עשי' והיינו כל היצור לא נכחד כו' שאין פרט היותר אחרון שלא קדם להיות ברצון ובמח' זו ואדרבה סוף מעשה כמו בסוף אלף הז' עלה במח' קדומה זו תחלה4 כמ"ש במ"א באריכות3 (ובל' הזהר נק' עתיקא דעתיקין5 או עתיקא סתימאה6 והוא בחי' רעוא דכ"ר עילאין דאתגליין במצחא דע"ק7 כו' כי ברצון מלובש התענוג והיו לאחדים ממש וברצון הפשוט ההיולי שבחפץ חסד ההיולי (הנ"ל באות יוד ואות יא) היה כלול בו התענוג הפשוט שבעצמו' שנק' שעשועי המלך בעצמותו8 כו' וגם בג' מדריגות עד שבא בדבר פרט אנא אמלוך שזהו בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום כמ"ש שם הכל בחי' שעשועי המלך בעצמו בטה"ע אך עתיקא דעתיקין מקור כל התענוגי' או רעוא דכ"ר כו' היינו בבחי' הקו שאחר הצמצום שכולל כמה רצונות ותענוגים שעתידים לבוא בגלוי ועתיקא סתימא' הוא בבחי' כתר דא"ק שהוא בהעלם הרצון והתענוג לעצמו עדיין רק שחושב להיות הדבר כך בפועל הגילוי כמו להיות גילוי הרצון והתענוג להאציל ע"ס כו'9 (ולכך נק' עתיקא סתימא' בחי' העלם לגלוי עכ"פ משא"כ ראשית הקו נק' סדכ"ס דגם מחשבה דא"ק לא תפיס בי' כו') ולהיות הרצון והתענוג לברוא כו'10 וע"ק הוא התענוג שבחכמה והוא בחי' ע"י וא"א דאצי' שהרצון והתענוג בא בגלוי כמשי"ת הכל דרך פרט) והנה בחי' ע"ס דעגולים זת"ז11 הוא כידוע שכל עילה מקפת לעלול ועלול לא ישיג לעילה שלו כ"א בריחוק מקום ממנו כאשר יהי' האופן בתוך כו' ויובן זה מהרצון הבא בגלוי גמור שגם שכלול הרצון הזה מי'12 חכמה ומדות אבל תחלתו בא רק בהסכם א' בלי התחלקות ניכר בו והוא הנק' עיגול רצון כללי מקיף לכל מה שבא בתוכו מכחו דוקא אך בריחוק מקום כמו הטעם ושכל לרצון זה שנק' עלול שלו א"א שיהי' קרוב בערך אל עילתו שהוא הרצון כי הרי אין טעם לרצון כלל13 כידוע ולעולם לא ישיגנו אבל מ"מ מכח הרצון נעשה עיגול החכמה ג"כ בלי התחלקות ניכר לי' כו' כמו משל השוחד שימצא טעם לרצון וגם שבטעם זה כלול ג"כ מיו"ד רצון ושכל ומדות אבל נעשה בבחי' כללי כו' ועד"ז לא ישיגנו העיגול


1) ע"ס דעגולים. . ע"ס דיושר להיפך: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב. ג.

2) כי הוא אמר. . ויהי: תהלים לג, ט.

4) סוף מעשה. . עלה במח'. . תחלה: ע"פ נוסח לכה דודי.

3) כל היצור לא נכחד. . באריכות: ברכת זכרונות. ראה גם מאמרי אדה"ז על ענינים ע' שעד ואילך. ד"ה דור לדור מכ"ק אדה"א (קה"ת, תשנ"ב) ע' ז.

5) עתיקא דעתיקין: לשון הזהר בכ"מ ? תרומה קסה, ב. נשא (אד"ר) קכח, א-ב. ועוד.

6) עתיקא סתימאה: זהר נשא (אד"ר) קכט, א. קלב, סע"א. ועוד.

7) רעוא דכ"ר. . במצחא דע"ק: ראה זהר נשא (אד"ר) קכט, א. קלו, ב.

8) שעשועי המלך בעצמותו: ראה עמה"מ שער זה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנג. וש"נ. קונטרסים ע' שמה. וש"נ.

9) כו': אג: ניתוסף כאן (מבסמוך שו"ה בי'): ?ולהיות הרצון והתענוג לברוא כו'".

10) ולהיות. . כו': אג: ליתא. ראה הערה שלפנ"ז.

11) זת"ז: אג: זה (ב)תוך זה.

12) שכלול הרצון הזה מי': ראה להלן קכג, א. ביאוה"ז שמות לו, ד ואילך.

13) אין טעם לרצון כלל: ראה של"ה בית ה' ד, ב בהגה בשם ר' יוסף אלקשטיליא. יונת אלם (לרמ"ע מפאנו) פ"ב. הנסמן בתו"ח נח סג, א הערה 7. לעיל קב, ב.