קכב, ב

דבינה שנעש' מכחו ועד"ז המדות זת"ז עד סוף מעשה שהוא עיגול האחרון והכל ברצונו לעצמו כלול הכל עד סוף מעשה שהוא הפנימי מכולם כו' וכך הוא ברצון הנעלם הנק' רצון הקדום הנ"ל מקור כל הרצונות כלול מי"ס עד"ז עיגול בתוך עיגול עד עיגול דסוף מעשה שהוא הרצון לסוף מעשה להיות כל אשר חפץ עושה בפו"מ כו' והעיגול העליון הכולל הכל הוא רצון הקדום הנ"ל וכשבא הרצון לעצמו הזה להיות בפו"מ הרי הוא להיפוך שהרצון מתעלם ומתלבש בשכל והשכל מקיפו והשכל מתעלם ומתלבש במדות זת"ז עד סוף מעשה הוא העליון מהכל דהיינו כח המעשה בפו"מ הרי בו מלובש המח' ובמח' מלובש המדות ובמדות מלובש החו"ב ובחכ' מלובש הרצון והתענוג ונמצא פנימי מכולם הוא הרצון והתענוג וחיצון שבכולם הוא המעשה גרוע כו' והוא בבחי' היושר כשבא בבחי' התלבשות העליון בתחתון כו' אבל בבחי' רצון הקדום הנ"ל שעדיין הוא בעצמו ע"כ נמשך בבחי' עגולים שהעליון מהכל הוא העלם הרצון הכולל הזה ועיגול הראשון שבו הוא הרצון ותענוג לכללות כל השתלשלות שבתוכו ועיגול זה מקיף כללי לאבי"ע כנ"ל וראשית הקו הוא בחי' המשכה היולית כמו קו קצר המתצמצם מעילה לעלול כמו מן הרצון לחכמה וכה"ג כך מבחי' הרשימו הנ"ל נמשך קו בצמצום גדול מאד דהגם שהרשימו הוא בא בהגבלה כנ"ל אבל הוא מבחי' עולם הא"ס עכ"פ רק שהוא בחי' האחרונה שנעשה בקיצור כו' משא"כ להיות רצון קדום שהוא בא לכלל השפעה חוץ מעולם הא"ס רק שהוא היולי כולל הכל כו' ע"כ נמשך דרך קו קצר כו' וד"ל (והוא מ"ש בע"ח דכל עיקר הארת הקו אינו רק להיות בחי' מעלה ומטה כמו ביו"ד עגולים עד סוף מעשה כו' משא"כ בעולם הא"ס אין שם אפי' בחי' מעלה ומטה רק אח"פ בתכלית כנ"ל וגם ששיער בעצמו מה שעתיד כו' הכל הוא בעצמותו ממש שהוא בבחי' א"ס ממש ולזה א' בע"ח דגם בבחי' מל' דא"ס אין רשאי' לדבר14 כו' רק בבחי' הקו ובחי' א"ק כו' שהוא בחי' מקור הראשון לכל ההשתלשלות יוכל לבא בהשגה בריבוי ההשתלשלות עד ע"ס שבאצי' בבי"ע כו' מאחר שנק' בשם עילות כל העילות15 כו' או קדמון כו'16 אבל בעצמות אא"ס לית מח' ת"ב17 אפי' מח' הקדומה הנ"ל להיות כי העולם הא"ס נבדל בערך ונק' קדוש לגמרי מצד הצמצום הנ"ל ובחי' רצון קדום הנ"ל נק' שמו הגדול שמו גי' רצון18 והוא ענין יהא שמיה רבא מברך19 כו' (וכידוע דבחי' א"ק נק' אדם דבריאה20 כו' וכמשי"ת משא"כ בעצמות אא"ס נאמר כי לא אדם הוא21 כו' וכידוע בכונות דנשמת כל חי22 שהוא בחי' א"ק כו' וד"ל):

(יח) והנה בחי' רצון הקדום לעצמו כל מה שיהי' בהשתלשלות שכלול מי' עד בחי' סוף מעשה שעלה ברצון קדום זה שהוא בחי' אחרונה שבו הרי מבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון23 כו' והוא בחי' כתר דא"ק להיות ידוע דבחי' א"ק נק' אדם דבריאה דרך כללות והוא בחי' המח' וע"י וא"א דאצי' נק' אדם דיצירה וז"א ונוק' אדם דעשי' כו' וכמו שהבריא' היא התהוות יש מאין ממש כידוע כך גם בחינת כתר דא"ק זה נקרא בריאה יש מאין האמיתי דאור א"ס עצמו שבקו הנ"ל הנק' רצון קדום לעצמו כו'. וביאור הדברים ידוע להיות מבואר למעלה דרצון קדום הנ"ל הוא הנק' מקור כל הרצונות שהוא בחי' רצון ההיולי להיות ממנו נמצא מקור לכל רצון לרצון ויובן זה ע"ד דוגמא מבחי' יחידה שבנפש האדם כשעצמיות חפץ חסד שבה שבהתכללות בבחי' היולי כולל


14) מל' דא"ס אין רשאי' לדבר: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ה. וסוף ענף ב. הנסמן במ"מ לשע"ת קמה, א.

15) עילות כל העילות: ראה גם לעיל קיד, א ובהנסמן לשם.

16) קדמון כו': נסמן לעיל נא, א.

17) לית מח' ת"ב: ת"ז בהקדמה (יז, א).

18) שמו גי' רצון: ראה סה"מ תקס"ד ע' רלו בשם הפרדס. פע"ח (שער הק"ש) ש"ח ספכ"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסח. וש"נ.

19) יהא שמיה רבא מברך: נוסח הקדיש.

20) א"ק נק' אדם דבריאה: ראה מאמרי אדה"ז על ענינים בתחלתן ובהנסמן לשם.

21) כי לא אדם הוא: שמואל-א טו, כט.

22) דנשמת כל חי: נוסח התפלה דשויו"ט. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ריש ע' תנה. דברים ח"ב ע' תסא.

23) מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון: נסמן לעיל קטז, ב.