קכג, ב

דע"י כו' והנה תחלה יש להקדי' בענין ע"ס הגנוזו' בהעלם איך שיוצאי' לידי גלוי שזהו מ"ש קורא הדורות מראש מראש דא"ק5 כו' וא' בס"י שזהו כשלהבת הקשורה בגחלת6 וכה"ג יש דמיונות רבים ויובן יותר מי' כחות הנפש דהנה ידוע ענין העלם וגלוי אינו כהתפשטות כח מן העצם7 כמו כח הפועל שמתפשט בפעולה שזהו מהות8 כח העצם שנק' עו"ע אלא כמו בחי' זיו ואור של העצם כהארת זיו אור השמש וכחיות אור הנפש בכלי הגוף וכהתחכמות מכח השכל וכה"ג והיותר דמיון אמיתי לגלוי ההעלם הוא כמו גלוי התנוע' מן החי וכאותיות המח' ואותיות הדיבור וכה"ג וכ"ז יותר אמיתי מדמיון שלהבת הקשורה בהעלם בגחלת שאעפ"י שבגחלת היה השלהבת בהעלם אבל הרי עכ"פ ממהות חום שבגחלת יצא השלהב' ואין זה אמיתית ענין הגלוי שאינו רק כמו בחי' מראה וגוון לבד כגוון התפוח שאינו ממהות התפוח9 וכידוע וכך הוא בגלוי העל' עצם כחות הנפש כמו כח מדת החסד בעצם שגלוי שלו היינו כאשר מצד עצמיו' מדה זו בעצם הנפש הרי מתהוו' רצון ושכל של חסד וטוב תמיד ולהיפך במי שמדתו העצמית באכזריות מתהווה רצון ושכל לדין ועונש והנה התהוות מקור לרצון זה לחסד או לדין נחשב עדיין מעצם המדה שאינו נבדל הימנה כלל אבל מה שנולד רצון בגלוי לדין או להיפוכו זהו רק כמו בחי' התגלות מראה לעצם כהתגלות התנועה בעצם החי וכגלוי החיות בדבר נבדל שהוא הגוף שמפני שהוא חי בעצם מגלה חיותו בתנועה וכן מפני שהוא דבר חי בעצם מחיה גם לגוף הדומם שנק' חיי בשר כו' כי גלוי רצון זה בא בדבר נבדל שהוא ענין זה של חסד או דין אבל מקור המוליד רצון זה הוא בא מכח עצם המדה לבד ומובן ממילא בהיות שיש כמה אופני דברי' שיוליד רצון מיוחד לכ"א ממקור א' שהוא תלוי בעצם המדה תמיד כו' וגם שכל המטה תמיד כלפי רצון וחסד היינו רק מצד עצם מדת החסד שמוליד תמיד רצון ושכל לחסד דוקא ויש כמה ענינים נבדלים ולכ"א מוליד רצון ושכל בפ"ע כו' וד"ל:

ונמצא שהרצון לרצון של חסד בכלל יוכל להוליד כמה רצונות של חסד בפרט בכמה ענינים שונים באופנים שונים מאד והכל ממקור אחד שהוא רצון הנעלם הנק' עצם הרצון של חסד מצד עצמיות המדה ההיולית רק שבא בדרך פרט להיות רצון לרצון זה בדבר פרט זה כו' וד"ל. ומובן עכ"פ שיש הפרש גדול בין גלוי הרצון לחסד שאינו רק בחי' גלוי ההעלם של עצם הרצון המוליד רצון זה שהוא בא מכח עצם המדה שהוא אינו בחי' נבדל כו' וד"ל. ועד"מ זה יובן ענין קורא הדורו' מראש דא"ק כו' כמשל הקורא דבר שיצא מהעלמו לגלוי לחוץ כך כל עיקר בחי' ע"ס דאצי' הוא שיצאו מהעלמם לגלוי בלבד וע"כ נקראו בשם אורות או ספי' כמו זיו ואור וכמו כל בחי' גלוי ההעלם שאינו רק בבחי' אור וכבחי' מראה וגוון וכמו תנועת החי כו' והיינו כמו ויאצל מן הרוח10 שאין זה רוחו של משה רק בחי' גלוי אורו וזיוו לבד הוא שנאצל והופרש כגלוי שלהבת מן הגחלת וכה"ג כו' וכ"ז יובן ע"פ משל הנ"ל מענין גלוי הרצון בדבר נבדל שיוצא מהעלם עצם הרצון שמצד עצמיות כנ"ל כך בחי' כתרים דע"ס דאצי' הן רק בחי' גלוי רצון לגבי העלם עצם הרצון שנק' רצון לרצון שהוא בבחי' א"ק כנ"ל וכמו מבחי' העלם הרצון דחסד דא"ק נמשך גלוי רצון לחסד דאצי' שנק' כתר דחסד כו' וכן מבחי' העלם רצון דחכמ' כו' אך כמו שמובן ממשל הנ"ל שזהו הנק' התהוות


5) קורא הדורות. . דא"ק: ישעי' מא, ד. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיא. שם ע' תתפח. קונטרסים ע' תלב.

6) כשלהבת הקשורה בגחלת: ס"י פ"א מ"ז.

7) העלם וגלוי. . כח מן העצם: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנח ואילך. וש"נ.

8) מהות: אג: ממהות.

9) כגוון התפוח. . התפוח: ראה גם מאמרי אדה"ז נביאים ע' ו [אתהלך לאזניא ע' קטז]. לקמן קכט, סע"א ובהנסמן שם.

10) ויאצל מן הרוח: בהעלותך יא, כה. ראה סה"מ תקס"ט ע' ריט.