קכד, א

רצון לרצון הרי הוא בא בבחי' הכלל להוליד כמה מיני רצון וכמה1 ענינים אופנים2 שונים כו' כך מבחי' רצון לרצון לחסד בא"ק נולד כמה מיני גלוי רצון של חסד באצי' והענין הוא דמבחי' המל' של מדה דא"ק נעשה בחי' כתר דמדה דאצי' ובכללות הע"ס הרי רק מבחי' מל' דא"ק נעשה כתר דאצי' והוא רק מבחי' אותיות וגלוי עצם העלם הרצון נעשה אור העצם של גלוי רצון כו' (שהוא כמו שמבואר באות הי"ח דרק מבחי' סוף מעשה דעצם הרצון נעשה רצון לרצון שהוא ע"ס דא"ק) (ע"ד דוגמא מגלוי רצון שבדבור המשפיע נעש' עצם הרצון למקבל כמו שמאותיות גלוי השכל שבדבור שבמשפיע נעשה עצם אור השכל במקבל וכך רק מאותיות וגלוי חסד שבדבור דמשפיע נעשה אור הרצון לחסד למקבל כידוע בכל עו"ע שמבחי' האחרונ' שבעילה3 נעשה ראש ושרש לעלול וכך מבחי' מל' דא"ק בכלל נעשה בחי' כתר דע"י כו' דהיינו מבחי' גלוי רצון לרצון שבדבור בלבד נעשה בחי' מקור כל גלוי רצון שמצד התענוג שנק' כתר דע"י כו' וכמשי"ת) והיינו כללות ענין הע"ס דאצי' שיצאו מהעלם ע"ס דא"ק כמ"ש קורא הדורות מראש כו':

(כ) והנה קודם שיבואר ענין פרטי הע"ס דאצי' יש להקדים ענין נקודה ספי' פרצוף4 כו' להיות ידוע ההפרש שבין בחי' התהו לבחי' התיקון בכלל די"ס דתהו הן בבחי' נקודות5 לבד שהן בבחי' הכתרים ובעולם התיקון הוא בבחי' התחלקו' כל ספי' לי' ע"כ ממילא נעשה בחי' התיקון שהוא בחי' ההתכללות ע"י שם מ"ה כו' וביאור הדברים ידוע שבחי' הנקודו' הוא בחי' העצמיות טרם שמתפשט כנקודה שהיא בלתי מתפשטת כו' כמו אור מדת החסד הנה בחי' עצמיו' דמדת החסד הוא בחי' הכתר שלו ואמנם אין הכונה על בחי' העצמיו' דמדת החסד כמו שהוא נטוע ומושרש בעצם הנפש שנק' יחידה כנ"ל שהוא בחי' היולי לגמרי (כנ"ל באות יו"ד וי"א) אלא הכונה הוא על בחי' גלוי הרצון לדבר חסד פרטי מן העלם חסד העצמיו' ההיולי שגם זה הרצון הוא בלתי התפשטו' עדיין רק כמו שהוא בלא טעם כלל לרצון זה למה רוצה בגלוי לחסד זה כו' ומכ"ש שאין בו בחי' התחלקות אופני' שוני' או גם אם שכלו מטה כלפי חסד דוקא אין בו התחלקות אופני' שוני' אעפ"י ששכל הנוטה בעצם לחסד ולזכות הוא בחי' חכמ' שבחסד העצמי אבל גם הוא רק בבחי' נקודה וכן נצח שבחסד זה הוא בא בבחי' נקודה ונמצא דגם שבחי' החסד העצמי הבא בגלוי כלול מי' רצון ושכל ומדות אבל אין בהם התחלקות ניכרת אלא כולן בבחי' נקודה א' והוא בחי' העקודים שעקודי' היו בכלי א'6 כו' ולזה בחי' ע"ס דתהו הן בלתי מתיחדי' ומתכללי' זע"ז אלא הן זת"ז7 כמ"ש וימלוך וימת8 כו' כמו רצון העצמי שבא בגלוי חסד הגם שכלול בו שכל כו' לא יתחבר עם רצון עצמי היפוכו הבא בבחי' הדין גם שהוא כלול משכל הנוטה בעצם כלפי דין כו' כי אין להם כלי שיוכלו להתכלל בו ב' הפכי' כאלה וכמו שנראה בחוש מי9 ששכלו מטה כלפי חסד בעצם לא יוכל לסבול בשום אופן למנגדו שהוא מי ששכלו מטה כלפי דין בעצם (כמחלוקת ב"ש וב"ה10 וכה"ג דגם שמנגדו יקשה עליו ולא יוכל למצוא טעם ישתוק אבל לא יוכל להודות ולחזור בו להתכלל11 בדעה שמנגדו כלל כו') אבל בחי' התיקון היינו כאשר המדה בא מבחי' נקודה שלה להתפשטו' חוץ מן העצמיו' רצון ושכל שבה דהיינו כמו מדת החסד כאשר יולד


1) וכמה: אג: בכמה.

2) אופנים: אוצ"ל: ואופנים.

3) שמבחי' האחרונ' שבעילה: ראה לקו"ת שלח מא, ד. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תלז. ע' תפב. ח"ב ע' תריד.

4) נקודה ספי' פרצוף: ראה ע"ח (שער הפרצופים) ש"ל פ"ז. מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' רסז. וש"נ. תו"ח נח סה, ד ובהערה 52. לעיל סד, ב.

5) די"ס דתהו. . נקודות: ראה שע"ת ח"א יב, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תעו ואילך. וש"נ. תו"ח בראשית ט, א ובהערה 5.

6) שעקודי'. . בכלי א': ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו פ"א. (שער מול"ט) ש"ז פ"א. מבו"ש ש"ב ח"ג פ"ז. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' סד ואילך.

7) ע"ס דתהו. . זת"ז [ג: זה תחת זה]: ראה ע"ח (שער התיקון) ש"י פ"ה. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תז. וש"נ.

8) וימלוך וימת: וישלח לו, לב ואילך.

9) מי: אג: שמי.

10) ששכלו. . חסד. . דין. . ב"ש וב"ה: ראה זהר (רע"מ) פינחס רמה, א. תו"ח בראשית י, א ובהערה 3.

11) להתכלל: אג: ולהתכלל.