קכה, א

רחמנו' פוטרו והיא מדת יעקב1 כידוע וכן בחי' יסוד ממוצע לכלול ב' הפכים דנו"ה2 שהוא ענין כליות יועצות3 הן ולאו קודם השפעת המשפיע כשצריך להשפיע עצם המדות חו"ג כו' וכמו כל שיקול הדעת בא בהכרעה ואחר הכרעה ישקול במאזני צדק שהן נצח והוד4 איך להביא השפע למקבל כו' והיינו כללות ענין קו האמצעי דת"י שמחבר לב' קוין דימין ושמאל ופרטי התכללותן נק' י"ב גבולי אלכסון5 כידוע וקו האמצעי נק' בריח התיכון6 שמבריח מן הקצה כו' דהיינו שעולה עד בחי' פנימי' הכתר7 שלמעלה מהתחלקות הקוין ע"כ יש בכחו לחבר ולכלול ב' הקוין כו'. וביאור ענין פנימית הכתר דנאצלי' שנק' כתר שבכתר (והוא בחי' כתר דע"י וא"א כו') היינו בחי' הרצון והתענוג הבא בגלוי שנק' אור הכתר שגם הוא כלול מי"ס ובחי' חכמה שבכתר זהו הטעם לרצון ונק' טעם כמוס לרצון וכן יש בו חסד ונצח והכל בבחי' הרצון שהוא בלתי מוגבל גם שבא בגלוי מעצם העלם הרצון כנ"ל וע"כ המדות שברצון ותענוג נק' ימי קדם8 לגבי מדות שבחו"ב שבאים בהגבלה כפי הגבלת השכל הגלוי בלבד כמשי"ת עד בחי' מל' שבכתר ומבחי' חיצוניות דכתר נחלק לג' קוין מפני שבטעם הכמוס לרצון נק'9 התחלקות הרצון לחו"ג וממוצע כו' אבל בכתר שבכתר שלמעלה מטעם כמוס לרצון עדיין רק רצון פשוט ועצמי בלא טעם כלל כי אין טעם לרצון כלל10 גם לא טעם כמוס כענין שתוק כך עלה במח'11 כו' וכמ"ש במ"א ע"כ הוא למעלה מהתחלקות ימין ושמאל כו' הגם שבא בגלוי מבחי' האחרונה שבהעלם הרצון דבחי' א"ק (כנ"ל בסוף אות י"ט) ועז"א והבדילה הפרוכת בין הקדש12 כו' בחי' פרסא שבין כתר דכתר לחכמה כו' והוא בחי' קרומא דאוירא13 כמ"ש במ"א באריכות וע"כ או' יהי רצון מלפניך14 מלפני הפרסא כו' לשנות מרצון של דין לרצון של חסד וכה"ג כו' וד"ל:

(כב) ומעתה יש להבין בפרטי התכללות15 דע"ס דאצי' ותחלה יש לבאר ענין פרטי התחלקות הספי' לי' וי' לי' כו' כמו חסד שבחכמה שנחלק גם הוא לי' וכה"ג גבור' שבחכמה נחלק לי' כו'. כי הנה החכמ' כלולה מי' היינו כמו חו"ג שבחכמה להטו' כלפי זכו' או כלפי חוב וחסד שבחכמה להטות כלפי זכות גם הוא כלול מי' דהיינו כמו חו"ג שבו לזכות באופן כך וכך ולחוב יחייב גם הוא באופן כך וכך (הגם שהזכות יהפך לחוב בדין שבחכמה והחוב יהפך לזכות בחסד שבחכמה זהו כאשר הוא בעצם בלתי התחלקות אבל בהתחלקות יוכל להיות גם בחסד שבחכמ' בחי' דין ובדין שבחכמה בחי' חסד כידוע) וכן במדות דחו"ג עצמן החסד נחלק לי' כח"ב ומדו' כו' דגם שאין מרחמין בדין16 היינו בדין העצמי וכן אין דין בחסד העצמי אבל בהתפשטותן מן העצם יש חסד בדין ודין בחסד כנ"ל:

והנה יש התכללות שנק' ביטול דבר בהיפוכו המנגדו והיה כמוהו ממש וכמו מיתוק הגבורות בחסדים כמו שהמקטרג יהפך לסניגור וכן להיפך שהסניגור יהפך למקטרג וכמיתוק מים המרים במתוקים או להיפך וכן ביטול שכל לזכות בשכל לחוב וכה"ג ה"ז התכללו' אמיתי והיינו רק לפי שיש כח זה במנגד עצמו וא"ל17 לא היה בטל בו כמו במתיקות יש מרירות בהעלם ובמרירות יש מתיקות בהעלם כמשל ודמיון מבישול המרקחת18 מדבש וצנון שנעשה טעם עריבות כולל מחריפות ומתיקות יחד כידוע וכן יש מטבע האש במים וממים באש ע"כ יתכלל


1) רחמנו'. . מדת יעקב: ראה זהר לך פז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קנו.

2) יסוד ממוצע. . דנו"ה: ראה פרדס שם, פ"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכח ואילך.

3) דנו"ה. . כליות יועצות: נסמן לקמן קלד, א.

4) במאזני צדק שהן נצח והוד: קדושים יט, לו. יחזקאל מה, י. ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב ובניצוצי זהר שם). כס"מ לתכ"א (פז, ב אות ל). לקמן קכז, סע"ב. ש"א שער החנוכה כו, א.

5) י"ב גבולי אלכסון: ס"י פ"ה מ"א. ס' הבהיר סמ"ב. ונמנו בפרדס (שער פרטי השמות) שכ"א פ"ו-ח. הנסמן במ"מ לשע"ת צב, ג.

6) וקו האמצעי נק' בריח התיכון: ראה לקמן קלג, ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קצה. נ"ך ע' תקמט.

7) וקו האמצעי. . הכתר: ראה שערי אורה לר"י גיקטלייא שער ה (ע' סג). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה בשם הע"ח.

8) המדות שברצון. . ימי קדם: ראה גם סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקט וע' תקיג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' נה. וש"נ. תו"ח בראשית יג, ג ובהערה 16.

9) נק': אזיג: ניכר.

10) אין טעם לרצון כלל: נסמן לעיל קכב, א.

11) שתוק כך עלה במח': מנחות כט, ב. ראה גם סה"מ תקס"ט ע' קלד. אמ"ב שער הק"ש פצ"ט. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתטז. נ"ך ע' תפג. וש"נ.

12) והבדילה הפרוכת בין הקדש: תרומה כו, לג [בדילוג]. ראה גם שע"ת ח"א טז, ג ובהנסמן לשם.

13) פרסא. . קרומא דאוירא: ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' לט. וש"נ. לעיל קא, א.

14) או' יהי רצון מלפניך: בברכות השחר. ועוד.

15) בפרטי התכללות: להבא להלן ראה סה"מ תרמ"ד ע' רסא ואילך.

16) שאין מרחמין בדין: ראה כתובות פד, א (במשנה).

17) וא"ל: אג: ואם לאו.

18) כמשל. . המרחקת: ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' ע. תו"ח בראשית יג, א ובהערה 3. סה"מ תרמ"ד ע' רסב בשולי הגליון.