קכו, ב

וכן במדת הניצוח כל עיקר קיומו רק העונג המופלג עד שחיות נפשו נמשך כולה בזה שינצח לזולתו ואם לא ינצח יחלה כו' וכך הוא בכל פרטי פרטי המדות עד החכמ' והרצון הרי עיקר קיומם ומקורם העונג ולולי העונג שבהשכלה אין לו כח לחדש שום חכמ' כנראה בחוש וכמו שאמ' אלמלא חדווה דשמעתא12 כו' וכידוע בענין חכמת אדם תאיר פניו13 שהלחלוחית שבו עונג ההיולי הוא המקור להשכיל כל שכל כו' ואמנם ברצון בלבד אנו רואי' שבלא רצון אין תענוג נמצא גם בכל פרטי המדות כמו אם לא ירצה בחסד או בדין אין לו בו תענוג כלל וכן אם לא ירצה להשכיל לא ימצא העונג לזה כלל וכן אם לא ירצה בניצוח כלל אין לו תענוג בניצוח או התפארות וכן גם בשאר תענוגי עוה"ז כממון וכבוד וכה"ג בלא רצון אין תענוג בהן כלל וכלל והיינו מפני שכללות ענין זה הוא בהיות שכל עיקר עצם הנפש נמשך אחר התענוג והרצון (שהרצון הוא ג"כ המשכת כל הנפש14 עד שכולה תכלה ברצון לדבר מה כו' כידוע) ע"כ גם בכל פרטי כחותי' עיקר קיומם הוא התענוג והרצון והעדרם הוא הצער מדבר זה היפך העונג ודבר המנגד לרצון גם שאינו צער יצטער ממיל' כמו אם ירצה לאהוב שונאו יתענג ממנו ולהיפך אם לא ירצה באהובו יצטער ממנו וכן אם יתענג בשנאוי לו המזיקו ירצה בו ואם יצטער באהוב לו לא ירצה כי מהות א' הן הרצון והתענוג ולא נודע מי קדם ולפעמים זה פנימי וזה חיצוני ולפעמי' להיפך ולא ימצא א' בלא זולתו שאם אין תענוג אין רצון ואם אין רצון אין תענוג בין בפשוט בין במורכב כנ"ל וד"ל:

(כד) והנמשל מכל הנ"ל למשכיל למעלה יובן איך שבחי' עצמות התענוג הפשוט שבעצמות אא"ס קודם הצמצום הוא הנק' שעשועי המלך בעצמותו15 שהוא בבחי' א"ס ממש וגם בי"ס העצמיים שהוא כתר ועד מל' דא"ס הכל מבחי' העונג הפשוט שבעצמותו עד"מ שגם החסד העצמי שבנפש עיקר קיומו העונג כו' ועכ"ז באמת הרי עצמות אא"ס מובדל גם מבחי' תענוג פשוט רק שנמשך ומאיר בבחי' העונג כמו שעצמות הנפש תומשך אחר העונג כו' ולזה אמר אין לך למעלה מן העונג כו' וכמו בבחי' חפץ חסד שבעצמות שיש בו תענוג הפשוט הוא נמשך ומאיר בתוס' אור עד שיורד ובא גם בדבר נבדל שהוא בבחי' תענוג והרצון הקדום הנ"ל שאחר הצמצום להיות מקור להשתלשלות דאבי"ע עד שיורד ונמשך בסיום הכל והוא גם בפרט דע"ס היותר אחרון שבאצי' עד"מ הנ"ל בעונג הנמצא לקיום מדת הניצוח וכה"ג וז"ש בע"ח דע"י וא"א שהוא התענוג והרצון שמהות א' הם ואין זה בלא זה (ונק' ג' רישין דמתגלפין17 דא לגו מן דא כו' ולפעמים זה פנימי כו' כנ"ל) מלובש תוך כל ספי'16 וספי' בפרטי פרטו' שבלעדו אין לו קיום כלל כנ"ל באריכות וגם הוא מקיף את כולם (וכמ"ש במ"א במשל י' חפירות18 זה אחר זה שהראשונה נמשכת בתוך כל חפירה וחפירה כו' וכך אמר בזהר עבד מנא רברבא19 וקארי בה גרמי' חכים כו' וכן מ"ש אפיק' י' תיקונין20 וקרינן לון י"ס כו') להיות כי בחי' ע"י נחשב מסוף עולם הא"ס21 עדיין לפי שעולם הא"ס נחשב עד בחי' מל' דא"ק שהוא בחי' אותיות וסוף מעשה שעלה במח' ורצון הקדום הנ"ל והוא בחי' אחרונה שבעצמו' שנעשה כתר דע"י שזהו בחי' גלוי אור העונג מהעלם העונג ורצון קדום הנ"ל ע"כ גם כתר דע"י וחו"ב ומדות שבו הכל נחשב מסוף עולם הא"ס אבל בחי' א"א


12) אלמלא חדווה דשמעתא: ראה זהר (מדהנ"ע) תולדות קלח, א.

13) חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

14) שהרצון. . הנפש: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' שלט. שע"ת ח"א נג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

15) שעשועי המלך בעצמותו: נסמן לעיל קכב, א.

17) ג' רישין דמתגלפין: ראה זהר (אד"ז) האזינו רפח, סע"א. ע"ח (שער א"א) שי"ג פ"ב.

16) בע"ח דע"י. . מלובש תוך כל ספי': ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' שפא וע' תרנז. וש"נ.

18) במשל י' חפירות: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תצב.

19) עבד מנא רברבא: ראה זהר (רע"מ) בא מב, ב.

20) אפיק' י' תיקונין: ת"ז בהקדמה (יז, א).

21) ע"י. . עולם הא"ס: ראה גם שע"ת קד, א ובהנסמן במ"מ לשם.