קכז, א

שהוא בחי' גלוי הרצון שבא מחמת העונג להיותו נמשך ובא להתפשט למט' כו' הוא הנק' ראש ושרש הנאצלי' שהן ע"ס דאצי' בכלל ובפרט ולזה נק' בחי' הכתר בכלל בחי' ממוצע שיש בו מבחי' אחרונה שבעצמו' והוא ראש לנאצלים כי אורו' הנאצלים שהן בחי' גילוי ההעלם הרי הן בבחי' נבדל מן העצמות כנ"ל (באות י"ב)1 וכמו עד"מ המדו' חו"ג בדבר נבדל שבאין מכח המדות חו"ג שבעצם כו' ועכ"ז בחי' התענוג והרצון שבא מן העצמו' הוא מלובש תוך כל להיות קיומם תמיד כנ"ל מפני ששרש זה התענוג והרצון בעצמות אא"ס שנק' שעשועי המלך בעצמו כו' וכמשל הנפש שנמשך אחר כל עונג כו' שמזה ראי' שהעונג ממלא אורה כו' א"כ גם מזה עצמו הוא הטעם שהעונג פרטי שבכל פרט מן האורו' הוא עיקר קיומו כו' עד גם בבחי' מל' שהוא ההתנשאות לולי התענוג שבו אין לו קיום כו' והעדר אור העונג הוא בחי' העדר אור מציאותם כו' וד"ל. וכ"ז דרך כלל אבל דרך פרט הנה רק בחי' ג"ר דע"י נחשב מבחי' העצמו' אבל ז"ת שבו מלובש בגלגלתא דא"א חסד דע"י בגלגלתא2 וגבור' במו"ס כו' וזהו המתנשא מימו"ע כו' כידוע להיות כי התהוות עיקר הרצון מן התענוג הוא רק מבחי' המדות שבתענוג כמו מן החסד שבתענוג עד"מ כאשר אדם בעונג בשמחת חתונת בנו וכה"ג אז יטיב רב חסדו לכל מצד התענוג שמרומם את נפשו (מטעם הנ"ל) ואז יפעלו ממנו כל רצון דהיינו להפוך גם מרצון של דין לחסד שזה תלוי בבחי' נקודת הרצון שלמעלה מטעם כמוס לרצון שמחלק לחו"ג חסד ודין כו' וזהו דוגמא להבין איך שבחי' חסד דע"י מלובש בגלגלת' כו' ובחי' גבורה שהוא בחי' הדין בהיפך לעונג הוא מלובש בח"ס דא"א שהוא טעם כמוס לרצון שזהו לדקדק ברצון שיהיה באופן זה דוקא ולא באופן אחר כו' וכמ"ש בס' הקבלה שהראשוני' גזרו אומר על החכמ' שהיא בבחי' דין3 שכאשר הרצון בא עפ"י חיוב החכמ' בא בדקדוק וצמצו' כך ולא כך וע"כ ע"פ משפט התורה דאוריית' מח"ע4 כו' יש דינים רבים משא"כ הארת י"ג מדה"ר מלמעלה מחכמ' שברצון כו' שנושא עון וכו' ומכ"ש מבחי' ג"ר דע"י שבלתי מלובש בנאצלי' והוא בחי' העונג כמו שהוא בעצמו שעדיין לא נולד ממנו רצון כלל רק עתיד להיות ממנו כל רצון כו' והוא נחשב מעצמות התענוג הפשוט הכללי שהוא מבחי' מקור כל התענוגים שבעצמו' אא"ס כמ"ש כי עמך מקור חיים5 מקור כל התענוגים שברצון קדום כו' ונק' עתיקא דעתיקין6 בכללות הכל כו' ונק' ע"י כמ"ש בדניאל וע"י יתיב7 כו' מלשון זקנה8 שהוא בחי' נצחי' דעצמיות אא"ס כשבא ומאיר למטה בהשתלשלות דקו"ח כו' אבל בעצמותו ממש מי איכא זקנה9 קמי קוב"ה כו' וכמ"ש במ"א בענין ועד10 בחלופי אתוון דאחד11 פשוט עצמו שעצמות אא"ס שלמעלה מן הזמן דימי קדם כו' כשמאיר בזמן אז הזמן ג"כ נצחי כו' ואז נק' ע"י כו' וד"ל:

(כה) והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין ע"ס דאצי' דהיינו בירידת האור מחיצוניות נה"י דא"א באו"א ולפעמים א' דאו"א מלבישי' לזרועות דא"א12 (ומ"ש רישא דמלכא בחו"ג אתתקן13 היינו בחי' רישא דא"א דאתתקן בחו"ג דע"י חסד דע"י בגולגלת' כו' כנ"ל) ולפעמים א' דאבא יונק ממזל הח' ונוצר ואימא ממזל הי"ג ונקה14 כו':

אך הנה ידוע בענין כח מה דהחכמה15 מאין תמצא16 בבחי' אין והבינה נק' יש17 והאור ושפע דאין דחכ' מאיר ונמשך בבחי' השגה דבינה שזהו מאין ליש ונק' תרין רעין דלא מתפרשין18 כו' כחדא שריין19 כו' והוא בחי'


1) (באות יב): טו: ליתא. ובאחדים מהכת"י: (באות) ולא נרשם איזה. ואוצ"ל: (באות י"ט).

2) חסד דע"י בגלגלתא: ראה ע"ח (שער א"א) שי"ג פ"ו. פ"ז.

3) בס' הקבלה. . החכמ'. . דין: ראה ע"ח שם פ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שיג. וש"נ. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 40. לקמן קפה, ד ואילך.

4) דאוריית' מח"ע: נסמן לעיל כג, א.

5) כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י. ראה גם לעיל סב, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסח. וש"נ. תו"ח מקץ רכג, א ובהערה 8.

6) עתיקא דעתיקין: ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, א. ועוד.

7) בדניאל וע"י יתיב: דניאל ז, ט.

8) וע"י. . מלשון זקנה: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' רסא. ויקרא ח"א ע' שמא.

9) מי איכא זקנה: ראה יבמות טז, ב. ראה גם שע"ת ח"א כט, ריש ע"ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.

10) בענין ועד: ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רכו.

11) ועד בחלופי אתוון דאחד: ראה זהר תרומה קלד, א. ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכד.

12) דאו"א מלבישי' לזרועות דא"א: באמ"ב ש' התפילין קטז, ג בשם הפרדס וע"ח ? ראה ע"ח (שער או"א) שי"ד פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שנד.

13) רישא דמלכא בחו"ג אתתקן: במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרכד: באד"ר? בראשית ע' רמט: באדרא ? ראה זהר [אדרא דמשכנא] משפטים קכב, ריש ע"ב.

14) דאבא יונק. . ואימא. . ונקה: ראה זהר (אד"ז) האזינו רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקעד? מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקנז.

15) כח מה דהחכמה: זהר (רע"מ) צו כח, א. לד, א.

16) דהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

17) דהחכמה. . אין והבינה נק' יש: ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. וש"נ. דרושי חתונה ח"ב ע' תעג.

18) תרין רעין דלא מתפרשין: ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.

19) כחדא שריין: ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב.