קכט, ב

שם ע"ב שממנו בא בחי' אור החכמה דאצי' בגילוי ה"ז שם המורה על עצם דחכמה דא"ק כו' וכן שם ס"ג המורה על עצם אור דבינה דא"ק כו' והן ע"ב ס"ג כו' שלפני ע"ס דאצי' ונק' שמות המאציל כו' וכמו בחי' האחרונה שבצורה הרוחניות שמקושר אל תחילת התהוות האור והצורה בכלי החומ' כו' כנ"ל בדם הוא הנפש ובצמיחה הרוחני' ובעין ומוח כו' אבל בחי' הכלי המגביל האור דחכמה דאצי' הוא כמו אור השכל שממוזג כבר בחומר המוח שחומר המוח מקבל רק מהתעבות סוף אור השכל ע"כ מגבילו מלבד שינוי המהות כו' כך הוא אור החכמה כשמתלבש במוחא ונק' חכמה מוחא14 כו' שאז מצד בחי' כלי החכ' הוא בא בשם מציאות דבר שכל הנקרא התחכמות דבר מה בפרט וכן המדות הרוחניי' בלבא והנפש הרוחניות בכבדא כו' והן ענין ג' שליטין לעילא בחי' ג' כלים כללים לנר"נ דז"א דאצי' נשמה שהוא בחי' מוחין דחו"ב שבז"א במוחא ורוח בלבא כו' והן האותיות דאורות דאצי' שזהו ענין ד' שמות ע"ב ס"ג דאצי' כו' שנק' כלים לע"ס דאצילות המגבילים האור ומצמצמו לפי שמהתעבות האור נעשה הכלי כמ"ש בע"ח15 והוא הנק' בחי' הישות של האור כשנראה לבחי' יש ודבר מה במציאות כידוע וד"ל (ונמצא ב' מיני שמות ע"ב ס"ג כו' א' לפני האצי' והב' אחר האצי' שהן הכלים המגבילים ולפי זה המכוין בשמות מכוין במקור האורות כמו מכוין בבחי' שם ע"ב מקור לאור החכמה כו' וממילא הוא מכוון בכלי החכמ' שיומשך למטה כו' וד"ל והיינו כוונות שמות דח"י ברכות שמו"ע כי הא בהא תליא משום דשורש הכלים המגבילים משמות דעצמות המאציל כמשי"ת וד"ל) והיינו מ"ש וקרינן לון י' ספי' כו' לאחזאה לאנהגא כו' כי תיקוני' הן בחי' הכלים16 לאורות דאצי' וכמו ע"ד משל תיקון העין שיתפשט ראי' גשמית שבו יותר הוא ע"י אמצעות כלי ההבטה כו' כך תיקון התפשטות ראי' הרוחניות ע"י אמצעות כלי העין הגשמי כו' וכמ"ש במ"א ע"כ מצד בחי' הכלים המגבילים עי"ז דוקא יוכל להיות כל בחי' השפעות והמשכות למטה מטה וכמו ע"י כלי המוח שישיג השכל ימשיכנו להמדות או להשפיעו לזולתו וכן ע"י אמצעות כלי הלב לאור האהבה והחסד הרוחני יבא לכלל השפעה למקבל כידוע ולכך נק' תיקונין כדי שיבא ע"י בחי' המשכה מאצי' לבריאה והיינו רק לאחזאה כו' אבל מצד עצמות אור המאצי' נק' ע"ס בלי מה17 כנ"ל וכמ"ש במ"א באריכות:

(כט) אך גם הנה בהתבוננות באורות וכלים דאצי' דרך פרט יותר אין כללות ועיקר המכוון בהם רק בענין זה דאיהו וחיוהי חד וגרמוהי חד שבאמת אין הפרש בין איהו וחיוהי חד לאיהו וגרמוהי חד דגם שהאורות הן בלי מה והכלים הן בבחי' יש כו' מ"מ מצד עצמות המאציל הרי עשה שורש להתהוות הכלים קודם שעשה שורש להתהוות האורות דמה שמהתעבות האור נעשה כלי הרי קדם לזה עצמו שרש ומקור והוא שנק' חומר הפשוט או חומר ההיולי שקודם לצורה כו' וביאור הדברים ידוע ומובן מהקדמה הידוע בענין כלים המגבילים ממש שיש ב' מיני גבול הא' כח המגביל בעצם כמו כלי המוח המגביל והעין המגביל וכה"ג אבל הוא רק בכח ולא בפועל עדיין כמו שיש בכח ביד להגביל כל תנועה בגשם קודם שיגביל בפו"מ התנועה ואעפ"י שגבול זה שבפועל ובגלוי הוא ממש כמו אופן אותו הכח המגביל הרוחני שביד שהוא מקור ושרש להגבלה זו שבפועל מ"מ נבדל ערך הגבול בכח מגבול בפועל הא' שזה רוחני ועצמי


14) חכ' מוחא: זהר (רע"מ) פינחס רלה, ב. ת"ז בהקדמה (יז, א). ת"ע (קכג, א).

15) שמהתעבות האור. . בע"ח: ראה שם (שער העקודים) ש"ו פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.

16) תיקוני'. . הכלים: ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צח ובהנסמן במ"מ בריש המאמר שם.

17) לאחזאה. . ע"ס בלי מה: ת"ז בהקדמה (יז, ב). ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקטז ואילך. וש"נ. דברים ח"ב ע' תנו ואילך.