קל, ב

כמו בח"י ברכאן דצלותא יכוין למקור התהוות הכלי שהוא עיקר בחי' השם דאיהו וגרמוהי חד כו' וממילא נמשך האור אחר הכלי כי דרכו של איש11 כו' וד"ל). והנה יש ג' מדריגות בכלים12 פנימים ואמצעים וחיצוניות. והענין ידוע כי לנגד ט"ס חב"ד חג"ת נה"י יש ג' מיני כלים פנימי' הכלי' הוא בחי' הגבלת האור דחב"ד שבאור ואמצעות הכלי' הגבלת חג"ת דאור וחיצוניות הכלי' הוא הגבלת נה"י דאור כו' והיינו אתה סתר למפרע דרת"ס13 שעיקר ההגבלה וההסתר בחיצוניות הכלי' כו' וגם בענין מה שיש בכלי בחי' השפעת וירידת השפע למקבל דוקא כנ"ל ג"כ כלול מג' מדריגות פנימית הכלי הוא בחי' הבאת אור שפע דחב"ד ואמצעית להבאת והמשכת אור דחג"ת וחיצוניות להבאת שפע דנה"י כו' ועד"מ ט"ס שבאור מדת החסד המוגבל בג' מיני אותיות אותיות המח' בחי' פנימית הכלי לחב"ד שבחסד ואותיות הדבור אמצעי' כלי לחג"ת שבחסד ואותיות המעשה לבחי' נה"י שבאור החסד שהוא בחי' כח המעשה שבחסד לעשותו בפו"מ יש לו כלי מיוחד ואהבה שבחסד יש לו כלי מיוחד ושכל וטעם שבחסד יש לו כלי מיוחד כו' ועל הרוב השכל והטעם שבחסד מהרהר במח' והאהבה שבו יאמר בדיבור וכח המעשה שבו יעשה בפו"מ (אמנם כשבא בג' מיני אותיות דמחדו"מ נק' לבושין דמנהון כו' שלמטה מבחי' כלים דעליהם אמר איהו וגרמוהי חד כו' ולא על הלבושין אבל בחי' הכלי' לנר"נ הוא מוחא ולבא כו' ובלב יש ג' מדריגות פנימי' ואמצעים וחיצוניות לנגד ט"ס כו' בחי' חב"ד שבמדת האהבה או היראה כו' שנק' מושכל של המדות כו' הוא בחלל הימיני שבלב שמאיר בו ממוח החכ' ששליט על הלב כו' וחג"ת שבאהוי"ר כו' שהוא הנק' מורגש היינו בבחי' אמצעית כלי הלב שהוא רוח החיים שדופק בחלל השמאלי שנמשך ממוח בינה שנק' רוח והוא בחי' כלי הרגש החיות של המדות בהתפעלותם כו' וחיצוניות הלב הוא הבל החזה כו' ששם כלי הטבע' המדות כו' שהוא לנגד בחי' נפש בחי' נה"י שבמדות כו' ומשם מאיר בנפש שבדם שהוא מרכבה לגבי רוח שבלב בכלל וגם בחי' נפש שבכבדא כלול מג' מדריגות פנימי ואמצעי וחיצון כו'. פנימי הוא הנק' בזוהר קיסטא דחיותא14 דהיינו בחי' רשימו שנשאר מבחי' רוח בשעת השינה כו' והוא בחי' מוחין חב"ד דקטנות שבנפש כו' ואמצעי היינו התפעלות חיות גשמי של כח התנועה וההרגש שבדם הוא הנפש כמו בדפק שביד כו' והחיצון הוא בחי' נה"י שבכבד ששולח חיצוניות החיות בכל האברים והפנימי' מבדיל כו' כמ"ש במ"א באריכות שבזמן הגלות שנק' שינה15 אין ההארה דמל' דאצי'16 בחי' נפש בעולמות דבי"ע רק בחי' קיסטא דחיותא רשימו דבחי' רוח שבלב אדם העליון כו' וכנ"י שנמשלים לבחי' עיבור בגלות17 היינו כמו הולד שמקופל ראשו בין ברכיו כו' תלת גו תלת18 כו' שהמוחין חב"ד בהעלם בחג"ת וחג"ת בנה"י כו' וכמ"ש במ"א). והנה בענין המצות שנק' רמ"ח אברין דמלכא19 כידוע הרי ג"פ טפ"ט בג' מיני מדריגות דרת"ס שבכלי' כנ"ל עולה רמ"ג וה"ח המגדילים הן רמ"ח20 כו' ובחי' חב"ד היינו אור הכוונה שבמצוה שיש לזה כלי פנימי' מיוחד ובהגבלה כו' ובחי' חג"ת אוי"ר וביטול כו' יש לזה כלי אמצעי כו' ובחי' נה"י בחי' כח המעשה לעשות רצון המלך בלבד כו' יש לזה כלי החיצוני (ובכלל היינו כונה וברכה ומעשה21 או יחוד ברכה וקדושה שנק' יב"ק22 כו' שהוא ענין בשר וגידין ועצמות23 שבכל אבר כמ"ש במ"א באריכות) וה"ח המגדילים כו' היינו בחי' כללות


11) דרכו של איש: קידושין ב, ב.

12) ג' מדריגות הכלים: ראה לקו"ת שלח מא, ד.

13) אתה סתר למפרע דרת"ס: תהלים לב, ז. ראה עמה"מ שי"ב פ"ד (סט, א). מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תשצב. וש"נ. שע"ת צט, ד ובהנסמן במ"מ לשם.

14) קיסטא דחיותא: זהר לך פג, א. לקו"ת אמור לא, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

15) שבזמן הגלות שנק' שינה: ראה תו"א ר"פ וארא. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קפט. וש"נ [ושם צ"ל: ?לקמן ע' רמד"].

16) אין ההארה דמל' דאצי': ראה ביאוה"ז בלק קה, ב.

17) וכנ"י. . עיבור בגלות: ראה תו"א ר"פ וארא. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכג. וש"נ. תו"ח מקץ רטו, ג.

18) תלת גו תלת: ראה זהר (תוספתא) בשלח נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ג. ביאוה"ז בשלח מז, ג ואילך. בלק קג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלה. לקמן קלג, א.

19) רמ"ח אברין דמלכא: נסמן לעיל ד, ב.

20) ג"פ טפ"ט. . רמ"ח: ראה גם לעיל קכט, רע"א ובהנסמן במ"מ לשם.

21) כונה וברכה ומעשה: ראה שע"ת ח"א מב, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקכז ואילך.

22) יב"ק: ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תיג ואילך. דברים ח"ד ס"ע א'תקטז ואילך. הנסמן בתו"ח תולדות קסב, ג הערה 43.

23) בשר גידין ועצמות: ראה גם ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקטו.