קלא, א

המשכת גלוי אור אלקי שע"י כל מצוה ע"י המשכת הקו שממשיך למקור1 כל החסדים דאיהו שקיו דאילנא2 כו' וכמאמר אנת ממלא כל שמהן3 כו' (ולפ"ז מ"ש אשתאר כגופא כו' משום דגם בחי' גופא בג' כלים הנ"ל צריך להארת אא"ס שבקו שממלא כל שמהן לפי שיש שרש להתהוות הכלים בפ"ע כנ"ל. אך א"כ למה תלה הדבר במה שאינו עיקר הדבר שהוא מ"ש בלא נשמתא אך להיות שעיקר הכלים הן לנגד ט"ס דנר"נ ובסיבת הגדלת האור יבא הגדלת הכלי בשביל הבאת אור השפע למטה ואי אנת תסתלק כו' ישאר הכלי כגוף בלא נשמה בלא התפשטות כלל וד"ל):

(לא) והנה יש יתרון מעלה בבחי' הכלים מבחי' האורות ממה שיש בחי' ההתכללות בכלים יותר מבאורו' שזהו עיקר בחי' התיקון כידוע דעיקר בחי' התיקון הוא בא מריבוי הכלים4 כו' ודוקא ע"י בחי' חיצוניות הכלי שהוא בחי' נה"י כו' וראיה לזה ממה שמצינו בכמה מקומות דאור החסד יוכל להאיר בכלי הגבו' ואור הגבו'5 בכלי החסד וא"כ מה שיחליף האור להאיר בכלי היפוכו אם היה זה מצד עצמו למה לא יוכלל ויחובר באור היפוכו המנגדו כמו אור מדת החסד שלא יסבול אור מה"ד כלל וכלל אלא מוכרח לומר שזהו מצד בחי' הכלי שיכול לסבול אור היפוכה המנגדה כי יש בכלים דוקא בחי' וענין ההתכללות מדבר והיפוכו משא"כ באורות כו' וזהו עיקר התיקון בבחי' האדם מצד גופו כמו שאנו רואים בחוש טבעי אברי האדם שכ"א יש בו התכללו' מזולתו6 עד שיכולים להשלים חסרון א' ע"י רפואת אבר זולתו כמו לקלקול הראות בעין ירפאו לכח הגידין שברגל שיש בהן בהתכללו' מגידין שבעין אבל לא ירפאו לאור וחיות שנחלש במוח עד שנחלש בראות מצד הזקנה וכה"ג ע"י חיזוק כח ואור חיות המדות שבלב אע"פ שהמוח ולב כלולים זע"ז רק מצד חיזוק כלי הלב יחזקו לכלי המוח ויאיר כח השכל בראות יותר כו' מפני שאין לאור השכל עם אור המדות חיבור והתכללות כ"כ כמו שיש חיבור והתכללות של כלי הלב עם כלי המוח וכן כלי העין עם כלי החוטם וכלי האוזן וכה"ג ולזה הטעם הנה דוקא מצד בחי' הכלי יוכל להאיר בה אור המנגדה כו' וד"ל. ויובן זה יותר במה שאנו רואים במדות חו"ג שהן הפכיי' מנגדיים ממש כו' אך כאשר באין המדות בכלי כמו למח' ולדו"מ בפו"מ יוכל אור החסד להאיר במחשבה ודוב"מ היפוכו ממש שהרי יכול לחשוב ולדבר ולעשות נגד מה שבלבו וגם לכעוס בלב על אוהבו בלבו ולרחם בלבו על שונאו כו' שהלב מוכן להיות כלי למה שהוא היפוכו כו' לפי שבכלים יש התכללות דבר והפוכו יותר מבאורות (דמה שבגילה יש רעדה וברוגז יש רחמי' וכן להיפך ברעדה גילה וברחמים רוגז הכל מצד הכלי דוקא כו') וכך אנו מוצאי' בו' ימי המעשה שביום א' הוא בחי' חסד יהי אור וביום הב' בחי' גבורה7 יהי רקיע8 כו' וכמ"ש בזהר דכל יומא בעבידתי'9 כו' ועכ"ז בכל יום יש התכללות מיום זולתו דוקא כידוע לפי שכאשר בא האור בכלי שנק' יום אז יש התכללות דבר והיפוכו דוקא להיות שכאשר בא הדבר לידי השפעה בפ"מ א"א שלא יוכלל בחסד מבחי' הדין ובדין מבחי' החסד משא"כ כשהאור והשפע עדיין בלא כלי כו' כמו פסק דין למעש' דוקא שבהכרח יוכלל חסד בדין ודין בחסד משא"כ כשאינו למעשה כו' ונמצא שמצד בחי' חיצוניות הכלי שהוא למעשה שם הוא עיקר בחי' ההתכללות כו' וד"ל:

אך הנה לכאורה יש סתירה לכ"ז שהרי באמת


1) למקור: אג: ממקור.

2) דאיהו שקיו דאילנא: ת"ז בהקדמה (יז, א).

3) אנת ממלא כל שמהן: ראה ת"ז שם (יז, ב).

4) התיקון. . מריבוי הכלים: ראה ע"ח (שער התיקון) ש"י פ"ה. תו"א נח ט, ג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' א ואילך. פרשיות התורה ח"א ע' סט ואילך.

5) דאור החסד. . ואור הגבו': ראה לעיל עג, ב בשם הע"ח. (ובהמובא בסמוך מציינים לע"ח: בשער מטי ולא מטי). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשח ובהנסמן במ"מ לשם. ע' תשכג. ענינים ע' סב ובהנסמן במ"מ לשם.

6) אברי האדם. . התכללו' מזולתו: ראה סידור שער נפ"א צא, סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תז. וש"'נ.

7) שביום א'. . חסד. . הב' בחי' גבורה: ראה שעהיוה"א פ"י (פז, ב).

8) יהי אור. . יהי רקיע: בראשית א, ג. ו.

9) דכל יומא בעבידתי': ראה זהר ויגש רה, סע"א. אמור צד, ב. השמטות לזח"א רסד, ב.