קלג, א

דעשי') לפי שנעוץ תחלתן בסופן1 מחכמ' בראש דא"ק עד חכמ' בסוף מדות דז"א (וז"ש ברוך ה' אלקי ישראל2 סבא בחי' א"ק שנאמר בו בראתיו כו' וכן שמע ישראל3 כו' שהוא בי"ע שבכללות) (ודרך פרט יותר הרי כל אשר חפץ ה' במדות דאצי' עשה בשמים וארץ דבי"ע עד בחי' מזלות דגלגלים הגשמיים שרש השפעת דצח"מ הגשמיים כמשי"ת בעזר"ה):

(לד) והנה בבחי' ז"א דאצי' יש ב' מדרי' הנק' ישראל ויעקב4 כידוע וביאור פרטי המדריגות שבזה. הנה תחלה יש להבין בטעם קריאת שם ישראל כי שרית עם אלקי'5 כו' והוא שם מ"ה שמברר ושולט על שם ב"ן6 כו' כי בחכמה אתברירו7 וכח הדכר לברר8 כו' האיש דרכו לכבוש9 כו' וביאור הדברי' הנה תחלה יש להבין ההפרש בין יש"ס לישראל זוטא10 שבחי' המדות שבחכמה עצמה נק' יש"ס11 ויש בזה ב' מדריגות הא' מדות שבאור אבא והב' מדות שבח"ס12 והוא הנק' אדם קדמא' בל' הזהר וז"ש מה שמו מה שם בנו כו' ובחי' המדו' שלמטה מן החכמה נק' ישראל זוט'13 כי הם בבחי' קטנו' לאחר שהן באין בבחי' הצמצום והעלם עיקר עצם השכל רק מה שהכלי חיצוניו' דנו"ה דאבא ממשיך להוליד ולהמציא שכל לחסד ואהבה נק' חסד זוטא כו' (וכמשל טיפה במוח האב כו' כך נאמר מה שם בנו שהוא יש"ז14 שנמשך לו מטיפת אבא כו' וכידוע) והנה מבחי' נה"י דאבא נמשך בנה"י דאימא שהוא בחי' השפעת והשפלת השגה וטעם למדת החסד כו' אך בחי' נה"י דאימא מסתלקין בשעת תולד' גלוי התפעלות מדת האהבה וכה"ג כנראה בחוש שמתקצר ומסתלק הטעם והשכל בשעת התפעלו' המדה (והוא ענין וראיתן על האבנים כו' שהירכים מצטננות בשעת לידה15 שנסתלקו נה"י הראשונים ונמשכי' נה"י חדשים כו' כמ"ש במ"א) ונק' בחי' בקיעת יסוד דאימא להוליד המדה ותחלה כלולה האהבה בהעלם מכוסה בשכל כעובר במעי אמו כו' אבל לאחר שנולדו המדות הרי הם כלולים מחסדי' דאבא וגבורו' דאימא בכללות ופרטו' שלהם הרי יש בזה ג' מדריגות בחי' מוחין דיניקה ובחי' מוחין דגדלות ראשון דאימא וגדלות שני דאבא כו' כידוע. וביאור הדברי' בהיות ידוע שהמדות הם בבחי' עיבור תלת גו תלת16 כו' דהיינו רק חיצוניות נה"י ובהם כלול בהעלם חב"ד וחג"ת כו' והוא רק בחי' טבעיות המדות כו' וביניקה מתגדלים להיות בהכנה לקבל מוחין והוא כמו התינוק שמתגדלי' אבריו מיניקת חלב אמו כידוע עד שבהיותו בן ו' שנה יש במדותיו מוחין בצמצום אך בבחי' הטעם ושכל לנהוג בכל דרכיו ולא מדות טבעיות כבהמה לבד כו' עד היותו בן ט' שאז ראוי להוליד17 שאז הוא בחי' גדלות המוחין יותר דהיינו יותר מכפי המצטרך אל המדות לבד וגם יוכל להיות התחלת התהוות המדה רק מצד השכל והטעם וכשיחייב השכל להיפך יולד מדה הפכית עד שמדותיו רק ע"פ השכל משא"כ קודם לבן ט' אין בו מוחין רק לפי המדה שכבר מוטבע בו שיוכל להתחכם בזה שזה ימצא גם בחיות ובהמות התחכמות במדתם למצוא טרף ומזון רק שבאדם נק' חי שבמדבר כו' וד"ל. ומבן ט' ואילך מוכן לגדלות שני דאבא דהיינו שיהיה התגברות השכל על המדות (וכמ"ש במ"א בענין כי מראש צורים18 כו' באריכות) ולכך ראוי להוליד להיות שאז כל מדה כלולה מט"ס חב"ד חג"ת נה"י שכאשר נגדלו המוחין דכל מדה בבחי' חב"ד אז ממילא יש כח בבחי' נה"י להוליד ולד כי הא בהא תליא (כמ"ש


1) שנעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

2) ברוך ה' אלקי ישראל: שמואל-א כה, לב. מלכים-א א, מח. ח, טו. ועוד.

3) שמע ישראל: ואתחנן ו, ד.

4) ז"א. . ישראל ויעקב: ראה ע"ח (שער הקליפות) שמ"ח פ"ב. פ"ג. הנסמן במ"מ לשע"ת קטו, א.

5) כי שרית עם אלקי': וישלח לב, כט.

6) מ"ה שמברר. . ב"ן: ראה ע"ח (שער טנת"א) ש"ה פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.

7) בחכמה אתברירו: ראה זהר (היכלות) פקודי רנד, סע"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה? שמות ח"ב ע' שכא.

8) וכח הדכר לברר: ראה פע"ח (שער התפלה) ש"א פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמג. שע"ת ח"א מח, ג ובהנסמן במ"מ לשם.

9) האיש דרכו לכבוש: יבמות סה, ב.

10) יש"ס לישראל זוטא: ראה זהר ויקהל רטז, א.

11) המדות שבחכמה. . יש"ס: נסמן לעיל קי, ב.

12) יש"ס. . מדות שבח"ס: ראה גם לעיל קכח, ב (ובהנסמן לשם). מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שכב.

13) המדו'. . ישראל זוט': ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שכב.

14) יש"ז: ג: ישראל זוטא.

15) וראיתן על האבנים. . לידה: שמות א, טז. סוטה יא, ב. ע"ח (שער המוחין) ש"כ פ"ג. מבו"ש ש"ה ח"ב פ"ב. ראה גם ביאוה"ז בלק קה, סע"ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ריש ע' תקיח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעח.

16) תלת גו תלת: נסמן לעיל קל, ב.

17) בן ט' שאז ראוי להוליד: ראה בסמוך בפנים. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסט ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח לך פג, א ובהערה 1. לעיל סד, ב.

18) בענין כי מראש צורים: ביאוה"ז בלק קג, ד.