קלו, א

מהשכל וטעם כו' ואמנם ע"פ האותיו' נשתנה ונראה בלמעל' מן השכל ובשכל ובמדות כו' וכן יש אותיות למדות שהוא מה שנראה האהבה שברצון במציאת יש כו' עד הרצון שבמחדו"מ לכולם יש בחי' אותיות עד אותיות הרצון שבמעשה כשהמעשה עולה ברצונו שיש לזה אותיות מיוחדים וכן עד"ז בשכל שאחר הרצון שאם לא היה השכל במציאת אותיות השכל שהוא בחי' גלוי השכל במציאת איך היה השכל בא בשינוי המהות בהתפעלות האהבה הנולד מצד השכל שגם שם הוא אותו השכל שהיה טרם שהוליד האהבה רק שנתלבש במהות אהב' כו' אין זה רק ע"י האותיות שבו וכן עד"ז אותיות דמדות במחשב' אם לא היה המדה במציאת יש באותיות איך מתלבשת במהות מחשב' וכו' וכן אותיות המח' בדבור כו' ונמצא ע"י האותיות יש בחי' השתלשלות עילה ועלול מעצם הנפש עד סוף מעשה ושרש האותיות הוא בעצם הנפש ממש ומכ"ז יובן גם בשרש ומחצב האותיות בעצם הנפש שמתהווים עם עצם אור הנפש כא' כמו שמתהווה בחי כח התנועה עמו כו' וכה"ג וד"ל. והנמשל מכ"ז הרי מובן ממילא דאותיות שבטה"ע שאמר גליף גליפו1 כו' היינו בחי' אותיות העצמיי' דמח' ודבור שבעצמות אא"ס כמו עד"מ אותיות הקבועים בעצם הנפש דיחידה כו' בג' מדריגות הנ"ל ואותיות הללו משתלשלים ממהות למהות כמו מרצון הפשוט שעלה במח' אנא אמלוך שלפני הצמצום עד גם ברצון ושכל ומדות דא"ק וע"י וא"א ואו"א וזו"נ דאצי' הכל נמשך ויורד מזה לזה דרך עו"ע בשינוי מהות2 למהות ע"י בחי' האותיות של כל מהות שהוא בחי' גלוי היש שלו במציאת כנ"ל עד בחי' סוף מעשה דמל' דאצי' שהוא בחי' אותיות דמעשה דמל' דאצי' עד מל' דמל' דעשי' שרש התהוות העולם השפל שלנו (כמשי"ת בסוף הקונטרס) שנכלל הכל במ"ש כל אשר חפץ ה' בעצמותו ממש עשה3 בפו"מ וד"ל:

(לט) ומעתה יובן דרך כלל במה שהאותיו' נק' כלים וגם נק' לבושי' כי לכאורה בחי' הכלי הוא נחשב מן העצם גם שהוא המגביל לעצם כמו אותיות הקבועים תמיד בעצם הנפש שמתאחדים עם העצם ע"ד דוגמא מאותיות החקוקי' בציור או בבליטה כאותיו' החותם כך ברוחניות האותיות דנפש וכמו גלוי עצם החי בכח התנוע' או כגלוי חיות המתפשט מעצם החי שקבוע כח זה בהעלם בעצמו כו' וכמו שאנו רואים באותיות השכל הכלולי' בעצם כח השכל שמיד שיוציא לאור את הסבר' מכח המשכיל שלו יצאו עמה אותיו'4 שבהם וע"י אופן מציא' ישותו בדבר מה והוא אותיו' כל השכלה לכל מי שימציאנ' וראיה מב' בנ"א בהשכלתם שכל וסברא א' זה יוציאנה באותיות וצרופי' כאלה וזה יוציאנה בגלוי באופני אותיו' וצרופי' אחרים (כפרושי המפרשי' לתלמוד מסבירים לשכל וסברא א' בפרש"י ופי' התוס' ורא"ש ור"ן וכה"ג בלשונות מיוחדים והכל עולה לענין ומכוין א' רק שכ"א מפרש באותיות שכל שלו כו' כמ"ש במ"א5 ) כי בהולד גוף השכל יולדו עמו אותיות שלו שנרא' בהן בבחי' יש כו' ואע"פ שמתארו ומגבילו מ"מ נחשב עם העצם כו' וכן אותיו' הרצון ואותיות המדות כמו אהבה בלב שתתגלה בבחי' אותיות שלה שהוא בחי' אופן גלוי' במציאות בכמה אופנים שונים כמו שכל אחד שמתגלה בצירופים שונים כו' וזהו הנק' בחי' כלים שהוא בחי' היש המתאר ומגביל ונחשב עם העצם כמו כל בחי' כלים דע"ס כלי האור דחכ' וכלי האור דחסד ונצח וכה"ג שהוא בחי' היש והתואר שלהם כו' כידוע (וכמ"ש באות


1) שבטה"ע שאמר גליף גליפו: ראה זהר בראשית טו, א.

2) מהות: אג: ממהות.

3) כל אשר חפץ ה'. . עשה: תהלים קלה, ו.

4) השכל. . יצאו עמה אותיו': ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתקכד.

5) כמ"ש במ"א: ראה גם שע"ת קח, ד ובהנסמן לשם.