קלו, ב

כ"ח שמהתעבות האור נעש' כלי וגם שרש הכלים קדם לאורות שנק' חומר הפשוט כו' וכמובן מהנ"ל בהאותיו' שבעצם הנפש קדם לשרש התהוות אור עצם הרצון והתענוג כו') אך עכ"ז גם זה אמת שהאותיות נק' ג"כ בשם לבושים כי הנה בחי' הלבוש הוא דבר נבדל מן העצם לגמרי רק שבו מתלבש העצם כמו שהגוף מתלבש בלבוש זר ונבדל מעצמו ומכסהו ומעלימו כך האותיות של השכל אחר התהוותן במציאותן הרי העצם של השכל מתלבש ומתעלם בהם כי לא נגלה רק בחי' אותיות של השכל שהוא אופן ישותו כו' כאילו אין דבר חוץ מאופן זה ובאמת עצם אור השכל הזה איננו מובדל באופן כזה דוקא כי כמו לבוש יחליף ויתלבש באופני צירופי' שונים אחרים לגמרי וכללם6 אינם מגיעי' בעצם מהותו כלל רק שבהן מתלבש ומתגלה (ע"ד הנ"ל באופני גלוי שכל וסברא א' בלשונות המפרשים כו') וכך הוא באותיות הרצון שהרי רצון א' פשוט מתלבש בכמה מיני גלויי אופנים שונים ואינו רק רצון א' וכמו בלבוש יתלבש הגוף כך הרצון בא באופן גלוי שלו להחליף תמיד כו' וכמו שאנו רואי' באותי' המח' המלבישי' למדות שהאהבה שבלב שכבר באה באופן אותיות הגלוי שלה בלב הנה בבואה במחשב' הרי היא מתלבשת שם במח' זאת כגוף שמתלבש בלבוש נפרד ממש שע"ז א' כלבוש תחליפם7 ממש שהרי לבוש המח' אינו עומד אפי' רגע שתמיד פושט ולובש ופושט ולובש כו' ממחשב' למח' כו' וכך גם אור השכל בבואו בלבוש דאותיות המחשב' ממש פושט ולובש ממחשב' למח' כו' (משא"כ בחי' גלוי אותיות השכל בעצם הנ"ל שנחשב עם העצם רק שנראה כמו לבוש דאותיות המחשבה ממש אחר התהוותן במציאת נבדל מן עצם השכל כו' כנ"ל) ונמצא מובן דשניהם אמת בשרש בחי' האותיות דלפעמים הם בבחי' כלים בהיותם בשרש מחצבם באחדו' גמור עם העצם כנ"ל וגם הם נעשים בבחי' לבושי' נפרדי' מן העצם לגמרי כנ"ל (להיות כי שרש האותיות מבחי' המקיפי'8 שהן שרש הלבושי' ומשם ג"כ שרש הכלי' המגבילים ומתארי' כו' כנ"ל וכמ"ש במ"א) ובכ"ז יובן למשכיל למעלה דרך כלל בכל בחי' לבושין דמחדו"מ ג' מיני אותיות בכל פרטי הע"ס בהשתלשלות עד רום המעלות בעצמות אור א"ס באותיות דגליף גליפו בטהירו עילאה וכה"ג וד"ל:

(מ)9 ומעתה יש להבין דרך פרט בבחי' שרש אותיות המח' דבינה ותבונה ולאה כו'. בהיות מבואר בזהר בכמה דוכתי דאית מח' ואית מח'10 כו' דהיינו בחי' מח' סתימאה דא"א ומח' הקדומה דא"ק וכה"ג והענין הוא דהרצון נק' ג"כ בשם מח' בלה"ק כמו כאשר חשב11 כאשר רצה כידוע כי הרצון מלובש מיד במח' שבמוח ע"כ הרצון והמח' של הרצון א' הוא ונק' המח' בשם רצון והרצון בשם מח' כמו כאשר עלה ברצונו היינו כשעלה במחשבתו כו' ונק' מחשבה סתימאה ע"ש בחי' ההעלם של הרצון ע"כ המח' שבו הרצון הוא ג"כ בהעלם וסתימות ונק' מח' סתימאה (והוא בחי' אותיות הרצון הנ"ל) אך הנה בחי' מח' הקדומה הוא מקדם לרצון הנעלם והוא המקור לרצון הנעלם שנק' רצון לרצון כו' וגם זה בחי' מח' הוא שמלובש בו הרצון הקדום שקדם לכל רצון לרצון (כמ"ש באות י"ז) אבל נק' בשם מח' הקדומה וכך יובן עד רום המעלות גם במח' דרצון הפשוט שבעצמות ממש (הנ"ל באות יו"ד). והנה אנו רואי' שהרצון הבא פתאום במוח הוא בא בגידי המוח במח' פשוטה ולא מורכבת מאותיות כלל כי באמת אין לרצון בחי' כלי כשאר האותיות כמו אור


6) וכללם: זחיב: וכולם.

7) כלבוש תחליפם: תהלים קב, כז. ראה גם לעיל צז, א.

8) שרש האותיות מבחי' המקיפי': ראה גם סה"מ תקס"ז ע' שצב.

9) (מ): יב: בא כאן אות ?מא" דלהלן. ואח"כ בא אות מ. וראה להלן ברשימת הכת"י.

10) דאית מח' ואית מח': ראה ת"ז תס"ט (קט, א).

11) כאשר חשב: ירמי' יח, ח [ושם: אשר חשבתי ? ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רח. ח"ב ע' תרמא].