קלז, ב

במ"א באריכות וד"ל):

(מא) והנה ידוע בענין המא' דאימא אוזיפת מאנהא לברתא12 כו' שהוא בחי' ה"ג14 מנצפ"ך13 דאימא11 כו' פתוחי חותם15 שהוא בחי' צרופי התחלקות אותיות דמח' וכמ"ש בזהר ע"פ וקול התור נשמע בארצנו16 כו' (וכמ"ש במ"א) ותחלה יש להקדי' שיש ג' מדריגות במחשבה עצמה והוא בחי' מח' דמחשבה ודבור שבמחשבה ומעשה שבמח' וביאור הדברים ידוע להיות מבואר למעלה (באות הל"ז17 ) שיש ג' מדריגות במח' ציור בלא אותיות כו' והוא כמו תינוק קטן שאין לו מח'18 בצירופי אותיות עדיין רק דמיון וציור שבמח' שנמשך מכח המדמה בלבד הגם שנמצא גם בדמיון זה התחלקות חלקי' לצייר בצמצום בדבר מיוחד אבל אינו רק בדמיון ואינו נק' מח' עדיין שיחשוב באותו דבר אשר לזה אמרו דקטן אין לו מח' כלל וגם כשיגדל מעט ויש לו צירופי התחלקות אותיות במח' אינם אותיות גמורים רק שיוכל לחשוב בצמצום בדבר הפרטי דוקא כמו לחשוב במוחו בדבר מה שנותנים לו ויבחין בינו לדבר מה זולתו עד שיחפוץ בזה וימאס בזה כידוע והוא התחלת ענין המח' ונק' מעשה שבמח' ובגדול היינו מה שחושב איך לעשות דבר ולצייר ולכתוב דרך פרט דוקא או שעולה במחשבתו כל מה שצריך לעשות בפו"מ וגם מה שמצייר אותיו' הכתב במח' או כ"ד19 גשם נבדל כפרי ועץ וציור כל תמונה וכה"ג הכל נק' עשי' שבמח' ובקטן אין לו גם בחי' מח' זו רק בחי' דמיון לבד (ועכ"ז הוא למעלה מדמיון החלומות כו') וכמ"ש במ"א בענין ביד הנביאי' אדמה20 בכח המדמה שבמח' בלבד לפי שבשעת השינה לא נשאר רק חלק האחרון יותר שהוא רק הדמיון שבמח' (וזהו ענין הגלות שנמשל לשינה21 כמ"ש היינו כחולמי'22 כו' אך הן מעין הרהורי ליבא23 כו' כמ"ש במ"א) ובחי' דבור שבמח' הוא כמו שחושב צירופי אותיות הדבור שמדבר זולתו שזהו למטה מאותיות המח' שחושב לעצמו בלא שמיעת דבור זולתו כמו כאשר חושב צירופי אותיות אדון עולם הרי באופן צירוף מיוחד כזה עצמו כאשר שומע במחשבתו דבור זולתו כשמדבר אדון עולם אין זה רק שנחקק אותיות הדיבור זולתו במחשבתו שהוא למטה מאותיות אדון עולם שבמחשבת עצמו וכך כל מח' שחושב איך לדבר טרם שמדבר ומיד מדבר נק' דבור שבמח' וכידוע שזהו מבחי' דבור שבמח' נעשה בחי' מח' שבדבור כי ממה שחושב איך לדבר נעשה אופן המח' בעת שמתחיל לדבר מה שרצה במח' לדבר כו' משא"כ המדריגה הג' שהוא מח' שבמח' היינו מחשבת עצמו כשחושב צירופי אותיו' אדון עולם בלא דבור או כשחושב שאר ענין דבר מה בצירופים שונים שנק' אותיות המח' אך גם בזה יש ב' מדריגו' הא' אשר גם הוא בכלל דבור שבמח' והוא כאשר אינו חושב כלל את ההשכל' והכוונה שבאותיו' א"ע24 וכה"ג שהוא ענין מחשבת הממשלה והאדנות ואין לו מח' כלל בזה רק צירופי האותיו' דאל"ף דלי"ת שבאדון וכה"ג הגם שהוא בלא דבור שהוא למעלה משמיעת דבור א"ע כנ"ל מ"מ נק' גם זה בשם דבור שבמחשב' (וכענין וקרא זא"ז כמו באותיות המח' שלנו שהיה יכול אדם לקרוא לזולתו בשמו במח' מה שקוראו בדבור כך הוא בחי' דבור של המלאכים וכן ב' רוחות מספרות25 זע"ז שאינו נשמע לאדם כו' וכמ"ש במ"א) והב' הוא המחשבה האמיתית שהוא מה שחושב את ההשכלה של הענין שבאותיות המח' שמחמתו הוא חושב מיד אופן הצירופים של אותיות הללו (כמו שאנו רואים בצירופי אותיו' המח' שמתהווים רק כפי הכוונה שבשכל אם כך וכך יתהווה אופן הצירוף כך וכך וכידוע) כמו אם כוונתו בשכל בענין דבר פרט לאיזה מסחור או בענין אדנות יחשוב בצירופים שונים כפי המכוון דוקא וזהו הנק' מח'


12) דאימא אוזיפת מאנהא לברתא: ראה זהר בהקדמה ב, א.

14) ה"ג מנצפ"ך דאימא: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'כג ואילך. נ"ך ע' יז. וש"נ.

13) ה"ג מנצפ"ך: ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז.

11) (מא): א: (לא נסמן אות חדש) המשך ללפנ"ז. בג: נסמן עוה"פ מ"ם. יד: מ"ם. יב: נכלל באות לט. וראה להלן ברשימת הכת"י.

15) פתוחי חותם: תצוה כח, יא. ראה לקמן קלח, א.

16) וקול התור נשמע בארצנו: שה"ש ב, יב. ראה זהר וירא צז, ב. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תפח.

17) הל"ז: אוצ"ל: הל"ח.

18) קטן שאין לו מח': חולין יב, ב. ראה גם להלן קלח, א. לעיל טז, סע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ח שם. תק"ע ע' יג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתקכה.

19) כ"ד: ג: כל דבר.

20) ביד הנביאי' אדמה: הושע יב, יא. ראה גם אמ"ב שער הק"ש עא, ב.

21) הגלות שנמשל לשינה: נסמן לעיל קל, ב.

22) היינו כחולמי': תהלים קכו, א.

23) מעין הרהורי ליבא: ראה ברכות נה, סע"ב. לקמן קמ, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רמד. וש"נ.

24) א"ע: ג: אדון עולם.

25) וקרא זא"ז. . ב' רוחות מספרות: ישעי' ו, ג. ברכות יח, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קו. ענינים ע' פב. ד"מ עה, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמז. וש"נ. תו"ח נח סז, ד.