קלח, ב

זאת הרי הוא למעלה מכח ההשגה שבמח' עיונית עצמה כו' שלזה הטעם אין התינוק יכול לצרף אותיות מחשבתו עד שיוכל לצרף אותיות הדבור גם שמשיג ומבחין היטב בגוף הענין דבר מה כנ"ל וא"כ הרי מה שאמרו דקטן אין לו מח' היינו בבחי' צרופי אותיות המח' דוקא לפי ששרשם בא מכח ומקור של המח' דהשגה דבינה כו' וד"ל (וזהו מן הדברים הנפלאים וסתומים למה המח' קדמה לדבור הרי הדבור שרשו בפנימיות ומקור החכמה והמח' שרשה בפנימית ומקור דבינה והחכמה קדמה לבינה שהחכמה נק' אין ובינה יש כו' (וכמ"ש במ"א בענין דבר ואמרת11 שהדבור גבוה בשרשו מאמירה דמח' כו' וגם מזה עצמו ראי' ממה שאין המח' באה בהתחלקות צרופים כ"א בבוא התחלקות הדבור בתנוק כו'10 ) ואעפ"כ ה"ג מנצפ"ך דבינה דוקא שרש לה"ג התחלקו' דדבור דאימא אוזיפ' כו' וכמ"ש כאמה בתה12 כו' ובשרשם הרי הדבור בחכמה ולכך אבא דוקא יסד ברתא כו' וגם מצד שרש הראשון דמחו"ד13 כמו שהם קבועים בעצם הנפש הנ"ל (באות ל"ז14 ) שמבואר שם ג' מדריגות הנ"ל במח' שבגלוי כו' הרי גם שם כלול תחלה אותיות המח' בעצם הנפש טרם שכלולה מאותיות הדבור שנק' רוח ממללא כו' דכמו שבנפש שבאה בגוף קדם המח' לדבור ב' שנים כך בנפש הרוחני' לא נק' רוח ממללא זמן מה כו' והמח' כבר יש בה כו' אם לא שכ"ד הגבוה בשרשו בעצמיות יותר הוא בא באחרונה15 יותר שלזה נק' נפש המדברת דוקא נפש המשכלת16 שזהו בחי' החכמה העצמיות שבה שהוא קודם למח' העצמיות שבה כו' אבל בגלוי בא באחרונה דוקא מטעם המבואר במ"א באריכות וד"ל):

(מג)17 ומכל הנ"ל יובן ג"כ הנמשל למשכיל למעלה בהתבוננות כמה פרטי' בהשתלשלות מלמעלה מעלה עד למטה מטה שנכללו כולם בכלל אל מקור הראשון שהוא כאשר עלה במחשבתו הפשוטה כו' בעצמות אא"ס שלפני הצמצום שכלול מג' מדריגות מדו"מ שבמחשבה הנ"ל ובחי' מעשה שבמח' העצמית שבעצמות ממש הוא כמו ענין סוף מעשה שעלה במח' תחלה18 (ודלא כל' הרמב"ם בידיעת עצמו יודע את הכל19 אלא מה שיודע את כל ההשתלשלות דאבי"ע בידיעה שחוץ ממנו היינו בחי' עשי' שבמח' כמו שחושב בציור דבר נבדל הגם שאין לך דבר חוץ כו') ובחי' דבור שבמח' העצמי' הוא כמו מה ששיער בעצמו בכח20 מה שעתיד להיו' בהשתלשלו' כו' שז"ש גליף גליפו בטה"ע21 חקיקת אותיות בעצמו' כו' וכן מ"ש כי הוא אמר במח' העצמי' ויהי22 ההוא אמר ולא יעשה23 ע"י צמצום הראשון כו' וכה"ג כי כל אמירה הוא בבחי' דבור שבמח' הנ"ל (שלמעלה משמיעת דבור זולתו כמו הטה אזנך ושמע24 כו' ויקשב וישמע25 וכה"ג) ומח' שבמח' העצמי' היינו כמו שמבואר למעלה במחשבת השכלת הענין בצירופי' שוני' כו' והוא כאשר עלה ברצונו ומחשבתו אנא אמלוך26 וכה"ג והוא עפ"י חכמתו ורצונו העצמי' כו' וזהו שאמר והיה העולם27 בבחי' מל' דא"ס אנא אמלוך כו' (ולפ"ז מה שנתעורר בחי' חפץ חסד הראשון ע"י מעשה התחתוני' כו' שמחמתו עלה במחשבתו ורצונו כו' הרי הוא מגיע לתחלת התעוררות הרצון במח' העצמי' וכו') וז"ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו' עצמו מספר28 כמ"ש לתבונתו אין מספר29 כי לפ"ע העמק' החכמה והדעת כן ערך העמק' בחי' המח' העצמי' בעצמות אא"ס כמו מה מאד עמקו מחשבותיך וכנ"ל וד"ל. ועד"ז יובן ג"כ בירידת המדריגה בהשתלשלות אור הרצון ומח' דאח"פ אחר הצמצום הראשון הנק' מק"פ30 כו' בבחי' הארת הקו כו' שהוא בחי' הרצון ומחשבה הקדומה שצופה31 ומביט הכל


11) דבר ואמרת: ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קה. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' לט.

10) (וכמ"ש. . כו'): ראה לעיל קלח, א הערה לדבר.

12) כאמה בתה: יחזקאל טז, מד.

13) דמחו"ד: ג: דמחשבה ודבור.

14) ל"ז: אוצ"ל: ל"ח.

15) שכ"ד [אג: שכל דבר] הגבוה. . באחרונה: ראה הנסמן לקמן קסט, ד.

16) נפש המשכלת: ראה תניא פ"ג. פ"ה. פל"ג. פ"נ.

17) (מג): אגוזיביד: מב.

18) סוף מעשה שעלה במח' תחלה: ע"פ נוסח לכה דודי.

19) בידיעת עצמו יודע את הכל: נסמן לעיל קכא, ב.

20) ששיער בעצמו בכח: נסמן לעיל קטז, ב.

21) גליף גליפו בטה"ע: זהר בראשית טו, א.

22) כי הוא אמר. . ויהי: תהלים לג, ט.

23) ההוא אמר ולא יעשה: בלק כג, יט.

24) הטה אזנך ושמע: מלכים-ב יט, טז? ישעי' לז, יז? דניאל ט, יח [בדילוג השם].

25) ויקשב וישמע: מלאכי ג, ט [בדילוג השם].

26) אנא אמלוך: נסמן לעיל קטו, א.

27) שאמר והי' העולם: נוסח ברוך שאמר.

28) נפלאותיך. . עצמו מספר: תהלים מ, ו.

29) לתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.

30) הצמצום הראשון הנק' מק"פ: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב.

31) שצופה. . בסקירה אחת: נסמן לעיל קכא, ב.