קלט, ב

וההסתלקות וכמארז"ל בתחלה עלה במח'27 לברוא במדה"ד שהוא שם אלקים28 כו' והיינו בחי' התחלקות צירופי אותיות שבמח' סתימאה ג"כ (כמו לפי ת"א בראשית בקדמין29 שהוא הרצון הקדום היינו הרצון שבמח' הקדומה כו' נק' בחי' אלקי' בבחי' הצמצום וההתחלקות לפי מארז"ל דבראשית נמי מאמר30 הוא שהוא בחי' מאמר סתום במח' הסתומה עד גם בבחי' מח' הפשוטה והעצמי' כנ"ל וכידוע דאלקים אותיות מי אלה31 שהוא בחי' התחלקות מי ברא אלה32 כו' ואלקי' עלאה בינה ומח' סתימא' דא"א וא"ק כו' ואלקי' תתאה בחי' מל' דתבונ' ולאה וכו' וכמ"ש בזוהר ול"ב ויאמר אלקי'33 הן ל"ב שבילין34 דמתפתחין בבינה שכולן בחי' מאמר סתום דדיבור שבמח' שמזה נעשה מח' שבדיבור דמל' שנק' מאמר פתוח כמשי"ת בענין בחי' מ"ם סתומה ומ"ם פתוחה כו') ואמנם הנה שרש כח ההתחלקו' הזאת אעפ"י שהוא בא בבחי' הצמצום הנה הוא מלמעלה מכח ומקור עצם ההשגה כו' וכמ"ש בזוהר ע"פ וקול התור35 נשמע בארצינו כו' שהוא בחי' קול דבינה שנשמע בבחי' התחלקות צירופי' ע"י בחי' ה"ג מנצפ"ך כו' שהוא בבוא האור בבחי' הדבור עלמ' דאתגלי' שנק' ארצנו כו' וכנ"ל באריכו' ממשל התנוק שאין לו מח' בהתחלקו' אותיו' כ"א כשידבר כו' דבזמן שיש מצרף לדבו' מחכמ' מבחי' פנימי' חכמ' אז יש מצרף לאותיו' דמח' מפנימיו' ומקור דבינ' כו' ודוקא כח העושה הצירוף הוא מבחי' מקור דבינה אבל גוף הצירופי' בפרטי אופניהם הרי הוא דווקא מכוון עפ"י הכונה שבהשגה בפרט עפ"י צמצום דמחשבת שכל העיונית שמסדר אופן הצירופי' כו' כנ"ל ובאמת זהו בחי' מ"ם פתוחה. כי הנה בבינה עצמ' יש מ"ם סתומה ומ"ם פתוחה36 שנק' מאמר סתום ומאמר פתוח כי כל מאמר הוא במח' דבינה עצמה והוא ענין ההפרש בין בחי' מקיפי' דאימא שהוא עדיין בבחי' מ"ם סתומה שמקיף מכל צד והוא בריבוע דוקא כמ"ש בזוהר על מ"ם דלמרבה המשרה37 כו' ומבואר במ"א ובין בחי' הארת המקיף הזה לעשות התחלקות הצירופי' ע"י בחי' ה"ג מנצפ"ך כו' שהוא ענין מ"ם פתוח' מאמר פתוח שהמח' הסתומ' נעשית פתוחה בהתחלקות אותיות כו' שזהו ענין ציור המ"ם פתוחה כידוע. וביאור הדברים הנה ידוע בביאור ענין מקיפי' דבינה בענין והאם רובצת על האפרוחי'38 כו' שהמדות מקבלים רק מבחי' השגה דאו"פ דבינ' כשנק' אם הבנים39 שאז נק' אפרוחי' כו' ובחי' גדלות המוחין דמדות בהעלם הבא מבחי' מקיפי' היינו כשאם הבנים רובצת כו' דהיינו להמשיך מה שלמעלה מהמוחין דבינה הנמשכים למדות (ע"ד אהבה התלוי' בדבר40 שדבר זה בא באהבה בבחי' או"פ ע"כ כשבטל דבר בטלה האהבה מ"מ נשאר בבחי' מקיף שהוא בחי' ההעלם מאותו הדבר שיוכל עי"ז לחזור ולהתעורר ולבוא בבחי' או"פ כידוע) שחופף עליהם והוא בריבוע שמתיישב עליהם ממש כמ"ש במ"א בענין מ"ם דלמרבה41 כו' וכללות הענין הוא ע"ד דוגמא מידיעה במוח שמקפת את הדבר שיודע אותו דהגם שהדבר נבדל מ"מ חופף ידיעה זו ומקפת מכל צד לאותו הדבר (כמו ידיע' אלקות שמשגיח ויודע את כל הנבראים שבידיעה זו מקיף אותם כמ"ש בלק"א בידיעה שיודע42 כל הארץ כו') וזהו כמו מ"ש ועל ראשי החיו'43 רקיע כעין הקרח כו' שהוא בחי' מקיף דבינ' ג"כ (שמזה נעשה לבוש החשמ"ל מבחי' חיצוניו' בינה כמשי"ת) וכמ"ש במ"א בביאור


27) בתחלה עלה במח': נסמן לעיל קטז, ב.

28) במה"ד. . אלקים: ראה רש"י בראשית א, א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שלז.

29) ת"א בראשית בקדמין: בראשית א, א. ראה גם לעיל קטו, א ובהנסמן לשם.

30) דבראשית נמי מאמר: ר"ה לב, א.

31) דאלקים אותיות מי אלה: ראה זהר בהקדמה ב, א. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תעב.

32) מי ברא אלה: ישעי' מ, כו.

33) ול"ב ויאמר אלקי': נסמן לעיל קלב, א.

34) ל"ב שבילין: נסמן לעיל קלא, ב.

35) בזוהר ע"פ וקול התור: נסמן לעיל קלז, א.

36) בבינה. . מ"ם סתומה. . פתוחה: ראה פרדס (שער האותיות) שכ"ז פט"ז.

37) בזוהר על מ"ם דלמרבה המשרה: ראה זהר תרומה קכז, א. ישעי' ט, ו. מאמרי אדה"ז נביאים ע' עד. תו"ח נח נז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רכח.

38) והאם רובצת על האפרוחי': תצא כב, ו.

39) דבינ'. . אם הבנים: נסמן לעיל קי, ב.

40) אהבה התלוי' בדבר: ראה אבות פ"ה, מט"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תצח. עט"ר שער יוהכ"פ ע' 68.

41) בענין מ"ם דלמרבה: ראה לעיל הערה בזוהר.

42) כמ"ש בלק"א בידיעה שיודע: פמ"ח.

43) ועל ראשי החיו': יחזקאל א, כב [ושם: ודמות על ראשי החי' ? ראה הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תערה? לשע"ת צב, א].