קמ, א

ענין אור מים רקיע דהשגה דבינה נקרא רקיע1 לפי שקודם שבא המושכל בבחי' השגה גמורה עדיין הוא למעלה מבחי' הגבלת אותיות כמו הסבר מושכל עמוק שאינו עדיין באופן מוגבל במוח הנק' השגה ותפיסא הוא הנק' מים דניידי2 לבא בכמה אופנים שונים כו' משא"כ כשבא המושכל באופן מוגבל הנתפס ומושג בכלי מוחו ממש נמשל לקרח דאגלידי מיא3 וקיימא כו' מלשון השג יד4 כו' כמ"ש במ"א שזהו הנק' רקיע והוא ענין הקרח5 שע"ג המוחין דחיות כו' ואמנם שרש הקרח הזה שבא דוקא בבחי' הגשמה גמורה הוא מלמעל' מבחי' או"פ דבינה אלא הוא נמשך ונעש' מבחי' המקיף דבינה הנק' מ"ם סתומה שבלתי מאיר ונמשך בגלוי כלל במדות ע"כ משם נעשה בחי' רקיע או קרח ע"ג המוחין דמדות כו' והיינו והאם רובצת כו' וכן ועל גוזליו ירחף6 כו' שזהו בחי' לבוש החשמ"ל שמקיף בבחי' שומר למדות (כמשי"ת בסמוך בענין כתנות עור כו' שמקיף לזו"נ עד מתחת רגלי זו"נ7 שממנו נעשה המסך שבין אצי' לבריאה כו') והוא בחי' מקור דבינה שמזה נמשך הכח העושה לבחי' התחלקות הצירופי' דאותיות המח' הנק' מצרף ולא גוף הצירופי' שהוא דוקא בבחי' מ"ם פתוחה מאמר פתוח כו' וד"ל:

(מה) והנה כתיב ויעש ה' לאדם9 ולאשתו כתנות עור וילבישם שזהו בחי' החשמ"ל דנוגה שמקיף לזו"נ דאצי' שנק' אדם ואשתו עד מתחת רגליהם כו' כידוע ובתורתו של ר"מ הי' כתוב אור באלף10 שזהו בחי' זיהרא עילאה11 כמ"ש עוטה12 אור כשלמה8 שזהו אחר הבירורים דרפ"ח כו'. ומתחלה יש להבין קצת בביאור ענין השבירה והתיקון בכללותן שהוא בבחי' האותיות שנק' כלים13 שנשברו ונפלו מצד ריבוי האור שלא הי' ביכולתם להכיל כמ"ש בע"ח14 וכמ"ש אתה פוררת בעזך ים15 שזהו בחי' התהו16 שנתפררו בחי' האותיות שנק' שבירת הכלים כידוע וטעם הדבר ידוע עד"מ עומק אור שכל שלמעל' מכלי הגבל' המוח אז ודאי יתבלבלו אותיות השכל שבמח' מצד מיעוט כחם להכיל האור כי רב הוא מהם משא"כ כלי המוח שמכיל לאור השכל העמוק אדרבא מוגבל ומתיישב ונעלם באותיות הללו (בל"א פאר נעמט כו') וכאשר לא יכילו אזי בהכרח שיתפרדו האותיות וכמו שמבואר במ"א באריכות17 שזהו כמו בתיבה א' שתקצר להכיל האור הרב שבה יתפרדו האותיו' שבה אנה ואנה עד שלא יהיה מובן מזה כלום כתיבת ויאמר כשלא יכיל עומק המכוון שבו יתפרדו האותיות וישאר וי"ו מם שבו מפורדין שלא כסדרן במקומן (כדוגמ' אותיות הרהורי לבו שביום שמתפרדין שלא במקומן ושלא כסדרן בחלומות18 שבאין רק מצרופים שמהרהר ביום בלתי מסודרין אלא אות מתיבה זו ואות מתיבה אחרת כו' ולכך החלומות שוא ידברו19 כו' וכמ"ש במ"א) וזה הפירור נק' שבירה לחלקים רבים וקטנים כי בבוא זה האות שנתפרר לעצמו במ"א אין בו רק חלק מצומצם מאד מן השכל שהיה מקובץ בהיות התיבה בצירופה בשלימות כו' וגם הוא מתפרר פירור אחר פירור עד שנעשה מזה ענין זר לגמרי (כדוגמת ענין החלומות מהרהורי לבו שביום רק אעפ"כ לא יחלום פילא20 בקופא דמחטא רק מעין


1) דבינה נקרא רקיע: ראה סידור שחרית ע, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנא וע' תעב.

2) מים דניידי: ראה עירובין מו, א.

3) דאגלידי מיא: ראה זהר לך עז, א.

4) השג יד: ערכין יז, א (במשנה).

5) רקיע. . הקרח: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' רפה ובהנסמן לשם.

6) ועל גוזליו ירחף: האזינו לב, יא [ושם: על ? וכ"ה באג].

7) החשמ"ל. . רגלי זו"נ: ראה ע"ח (שער כללות דרושי אבי"ע) שמ"ב פי"ג. הנסמן בתו"ח נח נח, א. וראה גם לקמן (קמ, ב) הערה חיצוניות בינה. . החשמל.

9) ויעש ה' לאדם: בראשית ג, כא [ושם: ה"א ? ראה סידור שחרית ס, ד. שער בהמ"ז קטו, ב. ביאוה"ז בלק קמט, ד. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתיד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצג]. ראה סידור שער המילה קמז, א. קמח, ד. תו"א לך יב, ג.

10) ובתורתו. . אור באלף: ראה ב"ר פ"כ, יב. לעיל מג, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' תנ. במדבר ח"ב ע' תקס. ע' תשנז. וש"נ. דברים ח"א ע' קטו. דרושי חתונה ח"א ע' סו. ח"ב ע' תקמח. הנחות תקע"ז ע' רנג. וש"נ.

11) זיהרא עילאה: ראה זהר בראשית לו, ב. לקמן קמא, ב.

12) עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

8) (מה): אגוזיביד: מד. ז: לא נסמן אות.

13) האותיות שנק' כלים: נסמן לעיל קלה, ב.

14) כלים שנשברו. . ריבוי האור. . בע"ח: ראה ע"ח (שער התיקון) ש"י פ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תעו. וש"נ.

15) אתה פוררת בעזך ים: תהלים עד, יג. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' ה. וש"נ.

16) ים שזהו בחי' התהו: ראה מאמרי אדה"א נ"ך שם. וש"נ. תו"ח וישב רו, ג.

17) שמבואר במ"א באריכות: ראה מאמרי אדה"ז נביאים ע' ה ואילך. מאמרי אדה"א שם ע' ד ואילך.

18) הרהורי לבו. . בחלומות: נסמן לעיל קלז, ב.

19) החלומות שוא ידברו: זכרי' י, ב [ושם: וחלמות השוא ? ראה תו"ח ויחי רמה, ד ובהערה 31].

20) לא יחלום פילא: ברכות נה, ב. ראה גם תו"ח ויצא קסט, סע"ד. מקץ רטז, א. סה"מ מלוקט ח"ב ע' רסו והערה 22. אג"ק מכ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' רלד.