קמג, א

מלך גאות לבש שנתלבש במדה זו להיות מלך על עם וע"כ צריך דוקא למדה זאת לחדש אות' ממקו'1 חוצבה בכל ר"ה דהיינו עד בחי' מח' בעצמות אא"ס אנא אמלוך כו' בבחי' ההתנשאות שעלה בבחי' עצמותו עדיין קודם שהיה הצמצום כו' ולזה היה הצמצום הראשון הנק' מק"פ2 כו' כדי שיהיה דבר חוץ מן העצמות שיתכן ע"ז בחי' אור ההתנשאות דבחי' מל' דא"ס (וכמ"ש במ"א בענין גמלתהו טוב3 כו' בשרש העכו"ם4 שהפרידן מאחדותו5 בבחי' החושך והצמצום כו' כדי שיהי' בחי' מדת התפארת שמדת הת"ת ג"כ אינו אלא בפני איש נכרי ומרוחק דוקא כו' וד"ל) וכך יובן בבחי' מל' דאצי' סופא דכל דרגין שבאצי' שהוא רצון ותענוג כו' של מדת ההתנשאו' להיות מלך על בי"ע שלזה הוצרך להיות הצמצום דמסך שבין אצי' לבריאה להיות ראש לשועלים כו' כידוע והיינו אני ראשון בבחי' מל' דא"ס ואני אחרון במל' דאצילות כי נעוץ תחלתן בסופן6 וזהו בכל ר"ה ור"ה כידוע וד"ל:

(מט)7 ומעתה יש להבין בפרטו' ע"ס דמל' דאצי' שהוא בחי' התענוג והרצון הפשוט שיצא לידי גלוי באור מדה זו הוא בחי' הכתר שבה בכלל כנ"ל ואח"כ מתצמצם אור התענוג והרצון שלמעלה מן השכל וטעם בבחי' חו"ב לרצון זה והוא בחי' החכמה שבמדת המל' שנק' חכמה תתאה (חכמת שלמה) חכמה בסוף ששרשה בחכמה בראש8 בבחי' חכמה העצמית שמשם נמשך חכמה לרצון זה שבמדת המל' וזהו בראשית נמי מאמר הוא9 שהוא בחי' חכמה שבדבור די' מאמרות דאלקים כידוע והוא הנק' בחי' מוחין דנוק' דז"א כידוע ואח"כ נמשכו בחי' המדות דמל' חג"ת נה"י כמו מלך במשפט יעמיד10 כו' (וכמאז"ל י"ב שעות הוי היום11 ג' שעות יושב ועוסק בתורה בבחי' המוחין דמדות וג"ש יושב ודן עפ"י המוחין כו' וג"ש יושב וזן בחי' נה"י כו' וכמ"ש במ"א באורך) וז"ש כולם בחכמה עשית12 שהוא הכולל לכל המאמרו' דמדות פרטיות שבדבר מלך כו' וכת"י בראשי' בחוכמת'13 כידוע ומחדש בכל יום מע"ב עפ"י המוחין שבמדות דמל' דאצי' שיורד' בבי"ע בכל יום בחדושי אופנים שונים כמו שמקבלת המל' מנה"י דז"א כו' שמאו"א דאצי' נמשכו מוחין חדשים לזו"נ בכל יום כו' עד שבכל עת ושעה מתחדש אור ושפע ממקור הראשון שהוא התענוג ורצון הפשוט שבמל' דא"ס כמ"ש מלכותך כו' כידוע ובחי' ע"ס דמל' לפעמים הם בבחי' הקטנות ולפעמים הם בבחי' הגדלות ע"ד הנ"ל בע"ס דז"א שיש מוחין דגדלות וקטנות במדות מאו"א כו' עד תכלית הקטנות בנה"י בחיצוניות הכלים כו' כך בבחי' התגלות דמל' שנבנה בפרצוף בפ"ע לפעמי' יש בחי' גדלות המוחין במדו' מבחי' חו"ב שבמל' עד"מ השכל המתפשט בהרחבה במדות המתגלים בדבור ולפעמים מאיר בבחי' קטנות עד שלפעמים המדות דמל' בתכלית הקטנות (כמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני14 וכו' דאזעירת גרמה ואתעבידת כנקודה כו' שזהו נקודה תח"י וכמ"ש ותפול לפני רגליו כנ"ל) (וכמו ההפרש בין ימות החול לשבת דבשבת מקבלת מחג"ת דז"א


1) ממקו': כ"ה בד. אג: ממקור. במהדורת טשערנאוויץ: ממקום.

2) הצמצום הראשון הנק' מק"פ: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב.

3) גמלתהו טוב: משלי לא, יב. ראה ד"ה זה לאדה"ז לא נדפס לע"ע ונמצא בבוך 269 יא, ב.

4) העכו"ם: אג: אוה"ע.

5) שהפרידן מאחדותו: ראה זהר יתרו פז, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרלה. וש"נ. תו"ח נח עה, ג ובהערה 23.

6) נעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

7) (מט): אגוזיב: מח. יא: לא נסמן אות.

8) חכמה בסוף. . בראש: ראה זהר בראשית כו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תצה ואילך. וש"נ. קונטרסים ע' ריב. וש"נ. תו"ח וישב רא, ג.

9) בראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

10) מלך במשפט יעמיד: משלי כט, ד.

11) י"ב שעות הוי היום: ראה ע"ז ג, ב. ראה גם אמ"ב שער הק"ש סז, ב.

12) כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

13) וכת"י בראשי' בחוכמת': ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א.

14) שחורה אני: שה"ש א, ה. ראה זהר בלק קצא, א. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמז.